מה אני מרוויחה מזה..
למה התורה מגבילה כ"כ! (נכון זה הכי בריא אז למה אני לא מרגשיה ככה! )
קשה לי ממש! צניעות בעיקר!
איך לא נמאס לכם בנות! אני כבר לא מסוגלת עם זה..
ועוד עכשיו בחופש! קיץ! כולם הולכות עם מיני וגופיה!
צניעות זה תשלום גבוה מדי בשביל מוסריות? למה?
ורק לטובתנו.
עכשיו אנחנו לא מבינים את זה
אבל ביום שאחרי.....
אז נתתי לאנשים שיותר מבינים ממני להסביר:
יש הגבלות לבוש בשו"ע
אם זה לא מדאורייתא זה כבר לא חובה?
ולא לפרש בעצמנו
בכל מקרה הפרשנות של חז"ל צריכה את אותה ההתייחסות הרצינית כמו לדברי התורה
בסופו של דבר, חלקם נלמד מפסוקים.
ובדיוק לזה קוראים תורה.
א. יש דעות שמשה קיבל גם את כל ההלכות.
ב. גם למ"ד שלא, הוא קיבל את היכולת לדרוש, כך שגם זו תורה.
ג. כשאנשים דתיים אומרים תורה - הם מתכוונים לשתי התורות.
סליחה 😅
בדיוק נזכרתי בשרשור הזה ובקטע המדהים הזה של הרבנית דינה הורוביץ זצ"ל.

שלא חלילה יובן מדברי שצריך לקיים מצווה רק כי אנו מבינים אותה בשכל או שהיא יפה ועמוקה בעניינו
קודם כל אנו מקיימים מצוות כי זה דבר ה' וציווי ה'.
אח"כ יורדים לרובד הטעמים של המצווה.
בהצלחה צדיקה, ואם יש עוד תהיות/שאלות אשמח בע"ה לעזור.
מה ש- 'יקנה אותך'
זה לא רפרוף בהודעות בפורום, (כמובן שזה יכול להועיל ולקדם)
אבל לא עד כדי הבנה עמוקה.
כדי לקנות דברים בעצמנו, נדרש בירור הרבה יותר מקיף ועמוק
(לשאול רבנים, לברר, לקרוא ספרים, לחשוב.)
והבירור נמשך לפעמים גם תקופת זמן ארוכה יותר, אולי אפילו במשך כמה חודשים ולפעמים שנים.
צריך לצאת מהתפיסה המערבית שהכל קורה כאן ועכשיו ומיד.
לתהליכים לוקח זמן, בירורים נמשכים, ידיעות ומידות לא קונים בשניה אחת.
וגם לא מספיקה הידיעה בשכל בלבד, היא נחוצה והכרחית
"וידעת היום"
אבל אז מיד אח"כ:
"והשבות אל לבבך"
את מה שידענו בשכל, להפנים אל הלב, אל האישיות. לתוכנו.
את עירנית לעצמך וזה כבר נפלא!
וחשוב להבדיל בין 'אני לא מבין'
לבין 'אני לא רוצה להבין'.
ה' יצליח דרכך.
לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf
ונצרכת לכלל ישראל
(ובוודאי שלפרט ישראל)
אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.
בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.
#יש לי סילברדו#
אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????
למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא