אממ... |קצת מתפדח| לא כ"כ מוכר לי המצב הזה... כאילו ברור שיש תקופות שיותר ופחות אתה מרגיש אותם, ולפעמים אולי הם קצת שוכחים אותך בתוך העולם שלהם, אבל עדיין הם שם, בשבילך.
בקשר לזה שמספרים לאחרים ותוקעים לך סכינים בגב, מסתבר מיזה שהם לא היו אף פעם חברים אמיתיים שלך, אז עכשיו יש לך משהו כמו שתי אפשרויות. או להתעצבן עליהם, לכעוס, להיות ברוגז עם כולם, לשבת בבית ורק לחשוב כל הזמן "למה זה דווקא לי?!". או שפשוט לקום מתוך כל זה להגיד "מה שהיה היה, זהו! זה נגמר. לא לכעוס. לא להתעצבן. תזכרי שהכל מלמעלה!!^ ופשוט תחליטי שאת פותחת דף חדש. האלה הקודמים לא צריכים להיות בו, חפשי חברים אמיתיים באמת, כאלו שאת יודעת שלא יבגדו בך ושיהיו איתך!
ומבטיחה לך... שלמרות הכל יש עוד מישהו שעדיין בשבילך שם, תחפשי אותו, יש לפחות אחד כזה... בטוח!! ואולי אפילו יותר!
בהצלחה נשמה!!=)
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
