הפעם הקודמת הייתה לא מזמן לכתוב לילדה שאני אוהבת וזהו
(רק אלוהים מבין כמה זה קשה כשיש ככ הרבה ירוק מול העיניים
באלי פשוט לשחרר ולא לגשת לבגרות הזאת מחר לא כי ככ אכפת לי לעשות אותה פשוט די לעשות דברים שלא באלי
שניה אחת אני בעולם שמקדש את הרגע עם ככ הרבה רצון וחיבור לעצמי וכל מיני מילים יפות ושניה אחרכך בעולם שחושב כל הזמן על מה יהיה ומלא היגיון ושכל ושאיפות ודי אלוהים נמאס לי לחשוב
אולי מתישהו אשאב פשוט לאחד מהם ולא מפתיע מה נראה לי יותר
ואל תגידו לי איזון כי זה לא אפשרי
אבל אולי תגידו משו אחר
אבל למה
למה מרגישה הכל יותר מדי
למה הכל כואב
למה הכל
למה
ומה עושים עם זה
ואיך משיגים את העור הזה
ולמה
ומה
ואיך
תציל אותה
ואותי
ואותם
זה אשכרה העלה לי דמעות
לכתוב את כל זה
יצא ארוך
וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד
ובאלי שהיא תבין
היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן
נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד
אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל
למה עלו לי דמעות
זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה
אופ
I don't know why I'm so scared about it
?It's gonna be okay, right
She said it's the first step
Kind of
And it is, but it's also not
I don't know how to explain this
Even to myself
I just want it to go well
After this I'm going to Jerus and I hope it will help
I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out
I have nothing to worry about
?Right
God
I know I'm mad at you
But please show me this is okay
That I'm loved
And I'm not something disgusting like I feel
I need to accept this and why this is so hard
Oh god
I hate this
Why am I so anxious about it
It's gonna be alright
?Right
ככה
למה תמיד זו מיכל
מה יש שם שזה קורה
זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם
וככה זה מתגלגל
כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק
שאין לו מעצמו כלום
רק גורר אחריו את כולם
תירק דם
תמולל את כל 24 התפילות
אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה
תחשב
ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס
בוא נלך
טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף
שאי אפשר למדוד
לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו
רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב
עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב
מנקה את הבית בתנועות המוכרות
ורק רוצה לדאוג לו שוב
על אף כל הדחיות שלי
אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…
אתה עדיין סמוראי.
אל תוותרי אהבה שלי
אל תוותרי
אל תתייאשי
עוד לא
עוד קצת
רק עוד קצת
תיכף יהיו מים מתוקים
כן
נכון
הכל מבולבל
הכל מוזר
לכי לישון
תיכף תקומי חדשה
אל תחשבי יותר מדי
באלי לצעוק עלייך
וגם קצת לנער
זה מים מלוחים
והצמא רק מתגבר
ואת ממשיכה לשתות
את יודעת שזו טעות
אבל את שותה
כי את צמאה נורא
וכשצמאים שותים הכל
לא משנה אם מלוח או מתוק
אבל זו טעות אהובתי
זו טעות
זה מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
עוד יהיו לך מים מתוקים
מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
את מופתעת כל פעם מחדש
פשוט תזכרי את זה
זה מים מלוחים
זה לא הדבר האמיתי
עוד יהיה לך מים מתוקים
הרבה דברים קרו מאז שהייתי פה פעם אחרונה
נולד לי אח
סיימתי קקצ
קיבלתי תפקיד
התחילה המלחמה
קיבלתי שיבוץ מעולה למחזור הבא
התפרקתי
והייתי מאושרת
ואז התפרקתי
והייתי מאושרת שוב
והמלחמה הזאת אין לה סוף
רק עבודה נון סטופ
כבר 3 חודשים שהחיים לא אותו דבר
הכל הפוך, ומפרק
וגם הכל מאושר.
אני לא יודעת איך נפלה בחלקי הזכות להיות איפה שאני היום
במלחמה שקורית היום
ולהיות חודש הבא
במקום שאפילו לא יכולתי לחלום עליו.
ולפעמים המלחמות בתוכי מתפרצות
אבל הם תמיד חוזרות
ויש מספיק אנשים שאני אוהבת
ושאוהבים אותי
אני מקווה.
