מהיום אני אשלח בלנ"ד כל יום (במשך 10 ימים) סיכום קצר של כל מידה ע"פ מסילת ישרים.
מוזמנים להגיב!
שיהיה לנו בהצלחה 
נעה ונדהמהיום אני אשלח בלנ"ד כל יום (במשך 10 ימים) סיכום קצר של כל מידה ע"פ מסילת ישרים.
מוזמנים להגיב!
שיהיה לנו בהצלחה 
חובת האדם בעולמו:
האדם נברא כדי להנות מזיו השכינה, שזהו התענוג האמיתי. התענוג עצמו נמצא בעולם הבא, וכאן אנחנו מכינים את עצמנו אליו באמצעות המצוות. לכן כל חיינו אנחנו צריכים לחפש קרבת א-לוקים כי רק זה הוא הטוב.
כל ענייני העולם, בין לטוב ובין לרע, הם נסיונות לאדם, שאם ימשך אליהם יתרחק מהטוב - מהקב"ה. אבל בסופו של דבר העולם נברא בשביל האדם, ואם האדם יסתייע בעולם הזה כדי להתקרב לה' ולקיים את מצוותיו, הוא וכל העולם מתעלים.
הנשמה מואסת בעולם הזה, אבל ה' הביא אותנו לכאן בכל זאת כדי שעל ידי העבודה תהיה הנשמה שלנו ראויה לקבל שכר בעולם הבא. המצוות הן האמצעי להגיע אל השלמות ולקבל שכר בעולם הבא ולכן הן צריכות להיות העיקר והנאות העולם צריכות להיות רק לעזר לאדם לקיים אותן.
כדי להגיע לשלמות בעבודת ה' צריך לעבוד בשלבים ולעלות מידה מידה:
הזהירות - הזריזות - הנקיות - הפרישות - הטהרה - החסידות - הענווה - יראת החטא - הקדושה.
בשיעור הבא נתחיל אי"ה במידת הזהירות.
בהצלחה!
תודה גם לך!נעה ונדה
רגע שלם
נעה ונדהבטח שאשמח! עוקב!
נעה ונדהאדם צריך להזהר תמיד ולחשוב פעמיים לפני כל מעשה, ואם לא הריהו פחות מהחיות שבטבען בורחות מהסכנה. ומי שלא נזהר במעשיו ה' לא שומר עליו, כי אם הוא לא חס על עצמו מי יחוס עליו? צריך להזהר מאוד מכח ההרגל שגורם לנו לעשות דברים ללא מחשבה מוקדמת, שזהו עצת היצר שיודע שאם נתבונן במעשינו נשים לב לחטאינו ונחזור עליהם בתשובה.
אז איך עושים את זה? האדם צריך לבדוק תמיד אם מעשיו מועילים לטוב בין אם בשעת מעשה, כשישקול מהי מידת הטוב שתצא ממעשה זה, ובין לא בשעת מעשה, כשיעלה לפניו בזכרונו את מעשיו ויפשפש בהם. גם את המעשים הטובים צריך לבדוק אם אין בהם איזושהי פניה שאינה טובה, כי העולם הזה דומה לחושך, הוא אינו מניח לאדם לראות את המכשולים שבדרכי העולם ואפילו מטעה אותו לחשוב שהרע הוא טוב.
הדרך להגיע אל הזהירות היא לימוד תורה ומידות טובות. אם האמצעים האלה יהיו מעטים או חלשים, הם לא יגיעו אל השלמות אלה יגרעו ממנה, וזוהי צרה גדולה. לכן צריך תמיד לשאוף קדימה ולעבוד ולהתקדם, כדי לא לסוג לאחור. אסור לומר - "למה להתאמץ להיות צדיקים, לפחות לא נהיה רשעים וזה מספיק". כי אם נאמר את זה לא ננסה להתקדם, ואז מובטח לנו שנסוג אחורה.
צריך לחשב תמיד את תוצאות המעשים, כי בקבר לא נוכל לתקן. מידת הרחמים אמנם מעכבת את העונש, ממעיטה ממנו ומאפשרת לנו לחזור בתשובה, אבל אם לא ננצל את כל האפשרויות האלו היא כבר לא תעזור לנו!
מפסידי המידה הזאת מפסידים 3 דברים: הם טרודים תמיד ושבויים בשחוק והלצון המרגילים לערווה ובחברה רעה. כי הרפואה היחידה ליצר היא לימוד התורה ובלעדיה אין אנו יכולים מולו.
בשיעור הבא נמשיך אי"ה במידת הזריזות.
בהצלחה!
פשוט קיבלתי מהמדריכה שלי את הספר הזה והרגשתי שאני חייבת לסכם אותו (אני עושה את זה בכל דבר), ואז אמרתי למה לא לשלוח בפורום, שעוד אנשים יהנו.
אז ממש תודה על התגובות זה ממש משמח 
הזהירות זה על ה"לא תעשה", והזריזות על ה"עשה".
"זריזים מקדימים למצוות". צריך לרדוף ולהחזיק חזק את המצוות שלא יאבדו, כי היצה"ר לא רק מנסה להכשיל בעברות, אלא גם למנוע עשיית מצוות. ואמנם טבע האדם לרצות במנוחה, אבל צריך שיתגבר על טבעו ויתגבר ויזדרז לקיים מצוות, כי אם יתעצל (ואפילו לא יעבור עבירות) הריהו אח לבעל המשחית! וגם אם נראה שלא יוצא מזה דבר רע, זה כי רעת העצל אינה באה בבת אחת אלה לאט לאט.
להזדרז לקיים את המצווה זה לא מספיק, צריך גם למהר להשלימה (כמובן לא כדי להקל על המשא, אלא כדי לא להחמיצה). כתוב: "כל המתחיל במצווה ואינו גומר אותה, קובר אשתו ובניו" (בראשית רבה). המהירות גורמת גם להתלהטות פנימית וחשק לקיים את המצווה.
ואיך נגיע לדרגה הזאת של לרוץ אחרי כל מצווה מזדמנת? ע"י הסתכלות בכל הטוב שעושה לנו הקב"ה, תתעורר באדם החובה כלפי מיטיבו, והצורך להכיר לו טובה. ישנן 3 דרגות לקיום מצוות: לשלמי הדעת מצד החובה, לפחותים מהם מצד העוה"ב ולהמון מצד העוה"ז וצרכיו.
העצלים, מפסידי הזריזות, תכבד עליהם עבודת הבורא והיראה מפני הזמן ותולדותיו.
חשוב להוסיף - ללא הזהירות והמחשבה לפני כל מעשה הזריזות לא תועיל, כי יתכן וירצה לעשות מעשה טוב אך לא יחשוב קודם ורק רעה תצא מכוונתו הטובה.
בשיעור הבא נמשיך אי"ה במידת הנקיות.
בהצלחה!
אדם שהגיע למידה זו, נקי מכל מידה רעה ומכל חטא, ואין לו אף נטייה לשום קצת תאווה. ע"י זה תהיה ראייתו ברורה, והוא יבחין בכל מעשה אם יש בו מעט נטייה לעברה.
כדי להגיע למידה זו, צריך האדם לעבוד קודם על מידת הזהירות. ע"י שיזהר לפני כל מעשה ויבדוק אם יש בו קצת נטייה לתאווה, כך יעשה נקי מעברות, ראייתו תיהפך ברורה והוא ישיג את מידת הנקיות. במיוחד יש להיזהר הגזל, העריות והכשרות, כי ניתן למצוא בהם היתרים דחוקים, אך האיסורים עליהם קשים מאד. וכן גם משקר, הלבנת פנים, רכילות, שנאה, נקימה, שבועות, חילול ה', שמירת שבת ויו"ט, גאווה, כעס, קנאה וכו'. צריך להתמיד בלימוד דברי חכמים, בין אם הלכות ובין אם מוסר.
מפסידי מידה זאת, מפסידים גם את מידת הזהירות ונוסף על כך תחסר להם ידיעת ההלכה.
בשיעור הבא נמשיך אי"ה במידת הפרישות.
בהצלחה!
נעה ונדההפרישות היא תחילת החסידות. כמו הזהירות והזריזות, שזה "סור מרע" וזה "עשה טוב", כך גם הפרישות והחסידות.
כלל הפרישות הוא: "קדש עצמך במותר לך" (יבמות כ, א). פרוש ואסור על עצמך דבר מותר אם אינו מוכרח לך וק"ו אם יתכן ויצא ממנו דבר רע בעתיד. ישנן 3 דרגות של איסורים: איסורי התורה, הסייגים שגדרו חז"ל וההרחקים שמוטל על כל פרוש להרחיק.
אז איך נדע ממה להתרחק? כתוב "אל תהי צדיק הרבה" (קהלת ז, טז). צריך לדעת עד כמה אפשר להוסיף ולהגביל על עצמך. הפרוש צריך לבדוק כל מעשה שהוא רוצה לעשות (והוא מותר ע"פ ההלכה), אם יצא לו מזה טוב או רע ולפי זה יחמיר על עצמו, וכך יישאר רחוק מהרע ויקשה על היצר הרע לקרבו אליו.
הפרוש צריך להשתמש בעולם רק בשביל עבודת ה' ולא בשביל הנאות הגוף (חשוב להוסיף שחז"ל לא גזרו לאיסור את ההרחקים האלה מכיוון שרוב הציבור לא יכול לעמוד בהם). אסור לפרוש יותר מידי ולהתייסר סתם, כתוב: "אסור לאדם שיסגף עצמו" (תענית כב, ב).
ישנם 3 סוגי פרישות: בהנאות, בדינים ובמנהגים. בהנאות זה כמו שהזכרנו, להשתמש בעולם רק לצורך עבודת ה' ולא להנאות הגוף, בדינים זה להחמיר בהלכות, ובמנהגים זה להבדל מהחברה ולפנות את הלב לעבודת ה' בלבד.
איך קונים את מידת הפרישות? ע"י שיסתכל בגריעות תענוגות העולם והרעות הגדולות שיוצאות מהן. דרך נוספת היא ההתבודדות, כי כשיסיר את ענייני העולם מעיניו, כבר לא יחמוד אותם.
צריך להיזהר לא לקפוץ גבוה על ההתחלה, אלא לפרוש לאט עד שיתרגל וזה יהפוך לו לטבע.
בשיעור הבא נמשיך אי"ה במידת הטהרה.
בהצלחה!
הטהרה היא תיקון הלב והמחשבות, שלא יניח האדם מקום ליצר הרע במעשיו, אלא שיהיו כל מעשיו על צד החכמה והיראה ולא על צד התאווה. אפילו במעשים הגופניים, שאפילו אחרי שהתנהגו בפרישות, ז"א שלא ייקחו מהעולם אלא ההכרחי, עדיין יצטרכו לטהר את מחשבותיהם שגם באותו המעט שהם לוקחים לא יכוונו אל התאווה בכלל, אלא תהיה כוונתם אל הטוב בלבד. כמו שצריך להתרחק מהתאווה למעשים הגופניים, כך גם צריך לבדוק שהמעשים הטובים יהיו ממנו ולא מהיצר הרע. לפעמים אדם הולך ועושה מצווה לשמה, ולא מתכוון שישבחו אותו, אבל הוא שמח על השבח ומדקדק יותר. אמנם למרות שאיסור כזה בטל במיעוטו עדיין המעשה שתערובת כזאת בתוכו הוא לא טהור לגמרי.
הדרך להשיג את מידת הטהרה קלה יותר למי שכבר השיג את המידות הקודמות. כי כשהאדם יראה את פחיתות תענוגי העולם ימאס בהם וודאי שיקל לו להבדל מהם. טהרת המחשבה מחולקת לשני חלקים: במעשים הגופנים ובמעשי העבודה. כך אופן קניית המידה יתחלק לשניים: לטהר את המחשבה במעשים הגופניים ובמעשי העבודה ע"י התבוננות בתרמית הכבוד.
דרך נוספת: שהאדם לא יקיים מצוות פתאום כשאין דעתו מיושבת עליו, אלא יכין את עצמו ויתבונן מה ולפני מי הוא הולך לעשות.
מפסידי מידה זאת לא ישכילו להתרחק מפחיתות התענוגים, רדיפת הכבוד ומיעוט ההכנה לעבודה.
בשיעור הבא נמשיך אי"ה במידת החסידות.
בהצלחה!
יש אנשים רבים שהתחסדו בלי לדעת את דרך ה' באופן ברור, וכל ההתחסדות שלהם כלל אינה נכונה. החסידות אינה תלויה רק בבקשות, וידויים, בכיות וסיגופים. החסיד האמיתי צריך להבין מה ה' רוצה שהוא יעשה, גם אם הוא לא צווה במפורש, ולעשות את זה. מי שאוהב באמת את הקב"ה לא יאמר "די לי במה שנצטוויתי", אלא יחפש איך לשמח יותר את אביו שבשמיים.
החסידות דומה לפרישות, רק שהפרוש מתרחק גם ממה שלא צווה והחסיד מתקרב גם למה שלא צווה.
ישנם 3 חלקים ראשיים בחסידות: במעשה, באופן העשייה ובכוונה.
החלק הראשון - במעשה, מתחלק ל2 חלקים: מה שבין אדם למקום ומה שבין אדם לחברו (בגוף, בממון ובנפש (ז"א לשמחו ולכבדו)).
החלק השני - באופן העשייה, מתחלק ל2 חלקים: היראה והאהבה. היראה ז"א שירגיש האדם כאילו הוא עומד ממש מול הקב"ה, יתבונן ברוממות הקב"ה ובשפלות האדם ויכבד מאוד את ה' ומצוותיו, והאהבה ז"א שמחה בעבודת ה', דבקות בה' וקנאה לכבוד ה'. חשוב מאוד שהאהבה לא תהיה רק בגלל הכרת טובה על חסד ה' כלפינו, אלא שזו תהיה אהבה טבעית ממש, כמו בן לאביו.
החלק השלישי - הכוונה, הוא שהאדם יתכוון לטהר את עצמו לפני בוראו ויעבוד את ה' רק למען כבודו (ולטובת בני דורו).
החסיד צריך להצטער תמיד על הגלות והחורבן ולהתאוות תמיד לגאולה השלמה בקרוב ממש.
אדם הרוצה לקנות את מידת החסידות צריך להזהר מאוד מהיצר הרע שמנסה להטעותו שהחטאים הם מצוות ולהפך. יש 3 דרכים להתגבר עליו: שירצה רק לעשות נחת רוח לקב"ה, יבדוק מאוד את מעשיו ויסמוך על ה' שיעזור לו להתקרב אליו. צריך להיזהר מאוד מתוספות חסידות מיותרות שרק יגרמו לחילול שם ה' בעיני ההמון.
כשהאדם ירבה להתבונן ברוממות הקב"ה ועל גודל אהבתו אותנו מיד יתעורר בו הרצון להתקרב אליו.
מפסידי החסידות יסבלו מהטרדות והדאגות ולא יתפנו להתבונן בגדולת ה', אבל אפשר להתגבר על זה ע"י הביטחון בה', וכיוון שהשתדל ברכת שמיים תשרה עליו ותעזור לו.
בשיעור הבא נמשיך אי"ה במידת הענווה.
בהצלחה!
כלל הענווה הוא שהאדם לא יחשיב עצמו כלל, וזה הפך הגאווה. הענווה מסירה מדרך האדם מכשולות רבים ומקרבת אותו אל טובות רבות, כי העניו לא יקנא בהבלי העולם ולא יבוא לידי כעס.
בהתחלה צריך שיהיה האדם עניו במחשבתו ואח"כ ינהג בדרכי הענווים:
הענווה במחשבה הוא שיראה האדם שאין הכבוד ראוי לו וברור שאין לו למה להתנשא על אנשים, וזה מפני שאי אפשר שלא יהיו באדם חסרונות רבים אפילו אם הוא יהיה בעל מעלות רבות, החסרונות האלו יספיקו להחשיכם. החכמה מביאה את האדם לידי גאווה. אין חכם שלא יטעה ולא יצטרך ללמוד מדברי חבריו, אם כן איך יתנשא. מי שהוא חכם יראה שאין מקום לגאווה כי גם מי שהוא חכם ויודע יותר מהאחרים, הוא עושה מה שבחוק טבעו לעשות, ואילו מי שאינו חכם אם היה לו שכל כמוהו היה מתחכם כמו שנתחכם הוא ולכן אין לו למה להתנשא.
ענוות המעשה מתחלקת ל4 חלקים: שפלות (בדבורו, בהליכתו, בשבתו ובכל תנועותיו), סבל העלבונות, שנאת הרבנות (שהיא משא גדול על שכם נושאו, כי כשנתעלה לרבנות כבר הוא נתפס על כל מי שתחת ידו, כי עליו להשקיף על כולם ולהישיר מעשיהם) ובריחה מן הכבוד (שהוא הבל הבלים המעביר את האדם על דעתו ומשכחו כל חובתו).
שני דברים מרגילים את האדם לענווה: הרגילות וההתבוננות.
הרגילות זה שיהיה האדם מרגיל את עצמו להתנהג בשפלות וכך תכנס בו הענווה.
וההתבוננות זה עניין תמורות הזמן. אם הוא יכול כ"כ בקלות לשוב אל המצב הנבזה הקודם שהיה בו, איך יגבה לבו. וכשיתבונן האדם על חובתו להקב"ה וכמה הוא מתרשל בה ודאי שלא יתגאה.
מפסידי המידה הזאת ירבו וישבעו מטובות העוה"ז, יאמינו לחנפנות וכך יפלו בחטא הגאווה.
בשיעור הבא נמשיך אי"ה במידת יראת החטא.
בהצלחה!
היראה מחולקת לשני סוגים, האחד קל מאד להשיגו והוא יראת העונש, והשני קשה מאוד להשיגו והוא יראת הרוממות.
יראת העונש ז"א שאדם ירא מלעבור על דבר ה' מפני העונשים, וודאי שכל אדם יירא לנפשו ויתרחק מכל מה שיביא עליו רע. ויראת הרוממות ז"א שאדם יתרחק מהחטאים מפני כבודו של ה'. היראה הזאת באה מתוך התבוננות ברוממותו של ה' ובפחיתות האדם. לכן יהיה האדם ירא תמיד על מעשיו, שלא יתערב בהם איזה שמץ של חטא.
יראת העונש זה בשעת המעשה, אבל יראת הרוממות זה תמיד, כי בכל רגע הוא ירא שלא ייכשל ויעשה דבר שיהיה נגד כבודו של ה'. גם בהווה שישים לב למעשיו, וגם בעבר שיחשוב תמיד על מה שכבר עשה אם הוא היה ראוי.
דרך קניית היראה היא שבכל מקום שהוא, האדם ידע שהוא עומד לפני השכינה, ואז מאליה תבוא בו היראה שלא ייכשל במעשיו. זה אינו מצטייר בשכל, אלא ע"י התמדת ההתבוננות.
בשיעור הבא נמשיך אי"ה במידת הקדושה.
בהצלחה!
דרך אגב סליחה על העיכוב, היו כל מיני מניעות.
ענין הקדושה כפול: תחילתו עבודה וסופו תגמול, תחילתו השתדלות וסופו מתנה. ז"א תחילתו מה שהאדם מקדש עצמו, וסופו מה שמקדשים אותו. לפי שאי אפשר לאדם שישים את עצמו במצב הזה, כי אחרי הכל הוא בסה"כ בשר ודם, על כן סוף הקדושה מתנה, כי מה שיוכל האדם לעשות הוא ההשתדלות, אך הסוף הוא שהקב"ה ידריך אותו בדרך הזאת וישרה עליו את קדושתו, ואז יוכל להיות בדביקות עם הקב"ה בתמידות.
הטהור, מעשיו החומרים הם ההכרחיים בלבד, ונמצא שע"י זה הוא יוצא מסוג הרע שבחומריות ונשאר טהור, אך לכלל קדושה לא בא. הקדוש הדבק תמיד באלוקיו, נחשב לו כאילו הוא מתהלך לפני ה' בארצות החיים כשהוא פה בעולם הזה, והוא נחשב כמשכן, מקדש ומזבח.
עניין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק באלוקיו, עד שבשום מעשה לא ייפרד מהקב"ה בהיות דעתו קבועה תמיד בגדולתו של ה', עד שימצא כאילו הוא מתחבר למלאכים כשהוא עודנו בעולם הזה. אין האדם יכול לעשות את זה מצידו, אלא להתעורר בדבר ולהשתדל עליו, אחרי שכבר ימצאו בו כל המידות הטובות שהזכרנו עד כאן. ואחרי שישיג את מידת הקדושה, יעלה אל מעלה גבוהה יותר והיא רוח הקודש שתגיע השכלתו להיות למעלה מהחוק האנושי, ויוכל להגיע אל מעלה כ"כ גדולה שכבר יימסר בידו המפתח של תחיית המתים.
מה שעוזר להשגת המידה הזאת הוא ההתבודדות והפרישות כדי שבהעדר המטרידים יוכל להתגבר יותר ולהידבק בבורא.
הפסדי המידה הם חסרון הידיעות האמתיות, ותישאר הנפש לכודה בחומריות.
תם ונשלם השבח לבורא עולם.
כל האתר בצד פרסומות לא צנועות.. שאני שם תוסף חסימה האתר לא נותן לגלוש.. שלחתי להנהלת האתר אבל אין תשובה.
מה אפשר לעשות????
זה מה שאני מקבל בכניסה במחשב לאתר ערוץ 7


של נשים..
גלישה באתרים אחרים באותו דפדפן כרום במחשב הזה.
אם זה לא אתה שחיפשת דברים באתר של אלי אקספרס, אז מישהו אחר ישב במחשב הזה. וגלש דרך הדפדפן עם שם המשתמש שלך.
מציע לך לפתוח שם משתמש חדש ב google, ולהכנס ולצאת מהדפדפן עם המשתמש שלך רק כאשר אתה במחשב. כדי שלא תקבל פרסומות מותאמות למשתמשים אחרים במחשב.
אבל לא בגדי ים.. וגם הפרסומות לא חוזרות על דברים שחיפשתי בעליאקספרס.
והוא עובד באופן מלא על Firefox, יותר טוב מאשר על chrome
חוסם פרסומות מעולה בדפדפן.
חוסם לחלוטין את הפרסומות באתר.
למעט התמונות באתר עצמו שלצערי לפעמים חורגות
לצערי המצב ידוע שהעלונים במגזר הדתי לאומי לא משהו, הצניעות גרועה זה משהו שאין חולק עליו.
אז כתבתי לפני 3 חודשים בשיתוף כמה חברים מהישיבה שלי מכתב לעורכי העלונים במגזר עם בקשה בעניין הפרסומים השונים שמפרסים בעלונים, בעיתונים מצב הרוח ושבתון כתבו לי תגובה, ובכל השאר בחרו להתעלם (מצורף למטה המכתב והתגובות.)
הבעיה שזה הציף אותי מחדש וגרם לי להתעורר על הנושא שוב, זה בגלל שהתברר לי שבעלון האחרון של שביעי שהופיע בשבת האחרונה, לא רק שהופיע תמונות של נשים ללא שרוול (שזה מאוד בעייתי כמובן), אלא גם נשים עם חולצות בטן... תרבות חילונית מוצהרת... ואין פוצה פיו ומצפצף במגזר...
לפני 3 חודשים אני החלטתי לפנות להנהלת רבני הארץ הטובה כדי לבקש מהם שיצאו בקריאה נגד העניין הנ"ל, הבעיה שהם לא רוצים לצאת בכזו קריאה ובצדק - ביודעים שהציבור לא יראה זאת בעין יפה כזאת קריאה, וכך יפגע במוניטין של הארגון...
כעת אני מנסה לחשוב, ואשמח שתייעצו לי דרך שבה נפתור את הנקודה הכואבת הזו במגזר, ונוסיף קצת זכות על המגזר כשלצערי הדתל"שים שבו מנסים לגרור אותו מטה רוחנית...
בתודה מראש!
דביר
נ"ב:
אם משהו ירצה לכתוב לי במייל דברים שלא בפורום שכזה, יפנה בכתובת המייל: dvir.a99701@gmail,com
הידוק הסינון הפרסומי בעלוני השבת – מכתב פתוח לעורכים שלום רב לעורכי העלונים, קודם כול, ברצוננו להביע תודה עמוקה על ההשקעה העצומה שאתם משקיעים מדי שבוע. אין ספק שהעלונים שלכם מביאים המון תוכן, עניין ודברי תורה לבתי הכנסת. הראיונות המרתקים והכתבות המרשימות הם פרי עבודה מאומצת ולא פשוטה כלל - ועל כך מגיעה לכם תודה רבה! אנו פונים אליכם ישר מהלב, כבחורי ישיבות וכמתפללים מן השורה, שומרי תורה ומצוות. השנים שלנו בישיבה הן שנים של בנייה רוחנית ועבודה יומיומית של שמירת העיניים, זיכוך המחשבה והתנתקות מהשאון שבחוץ. כשאנו חוזרים הביתה לשבת ונכנסים לבית הכנסת, אנו מצפים למצוא את המקום הכי בטוח, שמור ונקי - מרחב טהור שבו אפשר להתפלל, ללמוד ולהתעלות בנחת ובקדושה. לצערנו, דווקא בתוך בית הכנסת, כשאנו פותחים את עלוני השבת, אנו נתקלים לא פעם במודעות פרסום ותמונות שאינן מתאימות למרחב הזה... עבורנו, לראות תמונה לא צנועה בעלון שנמצא על הספסל בבית הכנסת זה כמו "גול עצמי" במאמץ שאנחנו משקיעים כל השבוע. זה מתסכל ומקשה עלינו מאוד. פנייתנו אינה מגיעה ממקום של התנשאות או הטפת מוסר. אנו בני הציונות הדתית, חלק בלתי נפרד מהציבור, ואנו אוהבים ומעריכים מאוד את העלונים שלכם. אנו רק מבקשים, בגובה העיניים ומתוך מקום של ערבות הדדית: אנא עזרו לנו. הקפדה יתרה וסינון קפדני יותר של התמונות והתוכן הפרסומי יאפשרו לנו ולעוד רבים מהמתפללים - ליהנות מהעשייה המבורכת שלכם בלב שלם ומתוך שמירה על אווירת הקדושה של בית הכנסת. נשמח מאוד לשמוע את תגובתכם. בהערכה רבה, בחורי הישיבות ואנשים מן המניין
-----------------------------------
מעיתון מצב הרוח נמסר בתגובה:
אני מסכים לחלוטין עם עצם המחשבה שמאחורי הדברים - עיתון שמחולק בבתי הכנסת ראוי לו לשמור ולהקפיד על תרי"ג מצוות ובהן גם שמירת העיניים וצניעות הלבוש, ואני חושב שאנו מקפידים על כך.מכיוון שאני לא יודע אם פנית אלינו בעקבות מודעה ספציפית או שהפניה ממוענת לכלל עורכי העלונים והעיתונים - אשמח אם תסב את תשומת ליבי למקרה (אם היה) שנפלנו בו, על מנת שלא יישנה.
מעיתון שבתון נמסר בתגובה:
שלום רב. תודה לפנייתכם.
בעלון 'שבתון' אנו משתדלים מאוד ולא אחת מוותרים על הכנסת מודעה, חרף אובדן הכנסה של אלפי שקלים. לדוגמא, השבוע סרבנו לקבל מודעה שהביאה צילומים מאתר מםלגת הציונות הדתית בהם צילןמים מינאטורים של חזירים. סברנו שזה לא מתאים לבית כנסת. יכול לראות את המודעה במקור ראשון.
בנוסף, לא אחת אנו מחזירים מודעה למפרסם בדרישה ש"יוסיף בד" ללבוש המצולמת.
אכן, לעתים מאוד רחוקות יש נפילות.
ובהערת אגב. אינני תלמיד ישיבה, אבל אני כל חיי לא פותח עלון כלשהו )כולל שבתון שבעריכתי( בתוך בית הכנסת בזמן התפילה.
מכבד את פנייתכם המכובדת ואקח לתשומת ליבי
שבת שלום
מוטי, עורך שבתון
שגם הכוזרי מצטט מפי הפילוסוף דברי כפירה. אך לא מכיל תמונות לא צנועות
הייתי עייף, ואמרתי דברים שבזמן שהמוח שלי תקין לא הייתי אומר. עשיתי טעות ונתתי לצד הלא נכון שלי לשלוט עלי, סליחה!
מי המציא אותה?!?!?
מבינה אותך ממששששש
מצד שני תקשיבי, זה סיוט אבל בסוף, לא תאמיני(אני עדיין לא מאמינה😅) זה נגמררררר ואנחנו יוצאים לחיים טובים ולשלום🥳🥳🥳
לדעתי, מניסיון אישי, תתפללי, תשתמשי בגימיני למה שאת יכולה, אל תתפדחי אם את בוכה מתסכול, לי זה קרה המוןןן... אל תטעי לחשוב שזה אומר משהו על רמת המשכל שלך כי זה שטויות שאף אחד נורמלי לא משתמש בהן, ותנסי להתנחם בזה שבסוף זה באמת ייגמר וכבר לא תצטרכי לדעת לגזור אינטגרלים או משו כזה😅
בהצלחהההה 
מעודדת אותיי
הלוואי בעה זה יעבווור בטוח
אל תדאגי, באמת, תעשי מה שאת יכולה, אל תעמיסי על עצמך מידי, ותתפללי על זה🙏
בהצלחהההה🥰🥰🥰
בעה יעשה מועד חורף
וזה כבר ממש עוד מעט ואז זה יהיה מאחוריי(:
מה שכיף שהשנה מסיימים את כל המקצועות😋
ואני מאוד אוהב את התחום 🧮
מאוד עוזר השנה🙃🙃
השפה והכלים לבטא את חוקי הפיזיקה
(אינטגרל מסויים, לדוגמא, נותן את חישוב השטח שהפונקציה מבטאת…)
אז אתה במגמת פיזיקה?
זה נשמע מגמה קשה
אבל אם אתה אוהב- נדיר!
שאוהבים ומוצאים בהם עניין והרחבת אופקים וידע
יאללה אני בעד שמתמטיקה רק להם
אה הבנתי 🙈
כן ברור שהם המציאו מי היה יכול להמציא דבר ככ מעצבן?... חח
תוכניות הלימודים לבגרות במדינת ישראל, והכלילו בחומר הלימוד במתמטיקה נושאים ותחומים שאינם רלוונטיים למרבית התלמידים?
מלבד מי שימשיכו בעתיד ללמוד ולהתמחות במקצועות מדעיים המצריכים תשתית מתמטית רחבה - מדוע ללמוד מתמטיקה מעבר לבסיס הנדרש לידע כללי?
ולהחליט את זה בגיל 22, ואז להתחיל השלמת בגרויות, יהיה מבאס נורא (כן. אין לדבר סוף, כולל ים ביקורת על מה שכן ולא נכנס לחומר)
המורה של המדינה ביוטיוב. תחפשי.
בדיוק צחקנו שצריך לשלוח לו זר פרחים כי כולנו נעבור תבגרות בזכותו 
אבל התכוונתי שעצם המטמתיקה זה סיוט... ללמוד אותה אבל זה יעבור(:
לידע כללי אני מלמד מתמטיקה בשיעורים פרטיים
אפשר בזום למי שרוצה
אפשר גם בקבוצות קטנות
שהביאו לפיתוחים בולטים באבני הדרך של התפתחות המתמטיקה.
המצאת האפס ושיטת הספירה העשרונית והגדרת האפס לא רק כהיעדר כמות, אלא כגודל מתמטי עצמאי שניתן לחשב איתו, מיוחסת למתמטיקאים הודים, ובראשם בראהמגופטה (Brahmagupta) במאה 7 לספירה, שהגדיר את כללי החשבון עם האפס. המערכת הופצה לעולם המערבי בהמשך דרך העולם המוסלמי.
יסודות האלגברה מיוחסות למוחמד אבן מוסא אל-ח'וואריזמי (מאה 9 לספירה), שעל שמו נקרא המושג "אלגוריתם", ושם ספרו ("אל-ג'בר") נתן לאלגברה את שמה.
לך, הבחורה עם הגשר בקו *** מ-*** לירושלים (פרטים בפרטי) שנסעה היום עם עוד שתי חברות לראות סרט בסינמה סיטי (כנראה 'בחורים טובים') וכל הדרך אמרה מילות שירותים בצחוק אדיר:
"פיפי וקקי של החיים!!"
יסקקוש!! (כינוי לחברה בשם יסכה
יסקקי!!
טוסיק!!!
בעליונים ובתחתונים!!
פלוץ וקקי
וכו' וכו'
מת עלייך ומת להתחתן איתך י'מלכת על חלל!!!!!!!!!!
🍑😝🤣🤎💩🧡
פליז תכתבי לי בפרטי ונדבר!!!!
שאני ארצה את הנכון...