ועם זאת תנסי לחזק את הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלך

בעלי כל הזמן אמר לי לא לחשוב על הבטן בכלל בהריון ודאג שהדימוי העצמי שלי לא יפגע

אמא שלי היא כמוך עכשיו, אומרת לי שרזיתי המון מאז הריון- לא רזיתי בכלל פשוט הבטן ירדה, ואומרת לי שאני צריכה להוריד עוד ולעשות התעמלות

את מדברת מההודעות שעולה פה, על בן אדם שכן מקפיד על כושר ובריאות ותזונה נכונה, ושבגדול בעל טוב ועוזר לך בבית.

אוקי, אז יש לו איזה שריטה בנושא המראה שלך.

בואי נחשוב, אולי אמא שלו  - או אמא שלך? מאד מאד השמינה אחרי הריונות והוא פוחד שזה יקרה לך גם והוא בלחץ?

אולי יש לכם במשפחה הסטוריה של השמנה רצינית או מחלות שנובעות ממנה- ואולי אצלו ויש לו פחדים?

עכשיו, נכון, לא יפה בהריון להעיר לאשה, ותכלס, אחרי שאנחנו עוברות הריונות והכל לא יפה להעיר בכלל. אבל אדם הוא אנושי, ולפעמים קורה שדברים דוחים אותנו . אותך דוחה שומן באף, יש כאלו שדוחה אותם בן זוג שמן (ממש, לא טיפונת עודף משקל) גבר או אשה זה לא משנה

אז קודם כל לנסות לחשוב האם זה משהו שיושב אצלו על משהו אחר. ואחר כך לחשוב- הי, הוא צודק, כושר זה ממש חשוב. ואז לדבר איתו על זה, כן, בטח שאני ארצה לעשות כושר, איזה חמוד אתה שאתה חושב על הבריאות שלי, אתה תשמור על התינוק ואני אלך לכושר, כל כך יפה מצידך

וכן, אני ממש אשמח לאוכל בריא, אתה מוכן לחתוך לי סלט בבקשה?

תשתפי אותו, זה לא משימה שלך לבד, ואם זה חשוב לו הוא ישקיע בשבילך ותצאי נרווחת

נשמע שבאמת לא עלית הרבה, אבל הי, כולנו צריכות כושר ותזונה בריאה לפני ואחרי לידה, ואם יש לך בעל שמוכן לתמוך, לשמור ולעזור, את לא מבינה כמה זה נחמד וחשוב וכיף

<ואם הוא יגיד לא התכוונתי זה הכל עליך אני לא אשמור ולא אכין, זה כבר שיחה רצינית אחרת על נישואים וזוגיות ואחריות >

מעבר לזה, בהחלט  יש מקום לדבר על זה שבהריון נשים שמנות תמיד, שאת רוצה בע"ה להשקיע בנידון אבל כרגע זה לא נעים לך ההערות האלו, ויותר יעזור לך שיחתוך סלט מאשר שיעיר, תעבירי אותו תמיד לפסים מעשיים, ותגידי בעדינות - לא נעים לי ההערות. 

בקשר לשחורים באף... הממ... כן, גברים חושבים שהם אמורים להשקיע פחות ויש דברים שנתפסים להם נשיים ואז זה יהרג ואל יעבור מבחינתם. מבאס נורא, והחלטה שלך כמה זה חשוב לך לנדנד, או להציב את זה כעסקת חבילה - אני אלך לכושר ואתה תוריד שחורים.

מה שאני מנסה לומר זה שיש המון מאיתנו- נשים וגברים כאחד- שמפריע להם המראה החיצוני של הבן זוג לאורך השנים, וצריך לדעת לשים את הנושא על השולחן, איך מדברים על זה , מה עושים, איך עוזרים אחד לשני. זה משהו שלומדים לעשות בזוגיות.

ולא, הוא לא נשמע לי מפלצת שוביניסטית, אלא גבר לחוץ שהאשה היפה שהוא התחתן איתה מעט מתרחבת והוא נבהל ולא מכיר, מבין או יודע שזה נורמלי, ולא מבין איך מדברים עם אשה ואיך לתמוך

<אם עוד כמה שנים, הרבה דיבורים ועבודה זוגית בינכם, הוא עדיין ידבר אלייך ככה, והוא בעצמו יהיה שמן אז אני אקבל את זה שזה שוביניסטי להחריד>

בהצלחה רבה!

ואת צודקת. אבל זה לא מותר ואסור. את יכולה להתעצבן גם כשהוא מעיר

ניסית לומר לו את הטענה הזו? ניסית לדבר איתו על זה?

סימני מתיחה, באסה, אכן ישארו. נשמע שהוא לא ממש היה מודע למה המחיר כאשה משלמת על תינוק בגופה, ונשמע שאתם צריכים לדבר על כל הנושא הזה שמעצבן אותך ובצדק. השאלה אם את רק עונה לו רגוע ומתעצבנת בתוכך או שניסית לדבר איתו על זה בהגיון

זה לא פייר, ואתם זוג וחייבים לדבר על הכל. והכל זה הכל. באופן כללי מאד לא מומלץ לא לדבר על דברים בגלל ש"אולי זה יפגע" 

הכי פוגע זה להתנהל בצורה שיש דברים שמפריעים ולא מדברים עליהם

אם את חושבת שמשהו יפגע אז את צריכה לחשוב איך הצורה והזמן הכי טובים לדבר על זה. לא לדבר זו פשוט לא אופציה

זה לא חשוב שהוא לא ילך לעשות שחורים או משהו, מה שחשוב זה שהוא יבין שיש הדדיות ביחסים , שיש צורה לדבר על דברים, שהוא צריך גם להקשיב ולא רק לדבר, ולשתיכם יש דברים שמפריעים במראה חיצוני אחד של השני לפעמים וזה משהו שלא מטאטאים מתחת לשטיח אלא מדברים עליו כזוג. זה חלק מהזוגיות.

ואני רואה שרשמת למטה שהוא קצת חסר טאקט, טוב כל אחד מתאים לו משהו אחר אבל לפעמים להחזיר באותו מטבע גורם לאסימון ליפול אצל מישהו , למשל על כל הערה לענות ב- כן, מעצבן שיש לי סימני מתיחה, וגם השחורים שלך באף ממש מעצבנים, אחרי כמה פעמים עשוי לעזור. אבל זה באמת משהו שצריך להתאים לאופי של הבן אדם שמדברים איתו, כי יש אנשים חסרי טאקט שרק דיבור חוזר באותו חוסר טאקט יגרום להם להפנים משהו.

ולמה באמת את אומרת לו שהוא צודק? הרי ברור שזה לא דברים שהם בשליטתך לא עכשיו וגם לא בטוח שאחרי הלידה אז אל תצפי מעצמך ושהוא גם לא יצפה

יש הבדל בין טיפוח לבין השמנה וסימני מתיחה  ואם כמו שמיואשת רשמה לך באמת יש לו דחייה מזה זה דורש טיפול (אצלו!).

עוד משהו ... יש גברים שמאוד מפחדים לקיים יחסים בהריון ואולי האערות שלו הם רק תירוץ..

בקיצור שווה לעשות שיחה רצינית בנושא להבין בדיוק על מה זה יושב מקווה בשבילך שזה סתם קצת חוסר טקט .. וואם צריך לפנות לעזרה חיצונית

את מתארת מצב שבמקום לדבר עם בעלך את שולחת כל פעם את אחיו

זה אולי טוב למשהו ספציפי , מסוים, קשה ממש

מצב שזה צורת החיים שלכם, שמצד אחד את לא יושבת איתו לשיחה כי לדעת אולי זה יפגע בו ומצד שני את מעבירה מסרים דרך אחיו, בעיני מתכון לאסון בזוגיות

אתם חייבים למצוא דרך לתקשר ולדבר גם על נושאים "קשים" יותר, ויפה שעה אחת קודם

ואולי תלכי לדבר עם אחיו ותביני איך הוא מדבר איתו בצורה שלא פוגעת בו ואיך הוא מוצא את הדרך לליבו , אבל ככה להמשיך לחיות בעיני ממש ממש ממש לא טוב.

אגב, מבינה שזהילד ראשון

טיפ קטן לאחרי הלידה כשיבואו הערות (מן הסתם לא הכל יעלם ביום אחד, גרושה עבודה) על סימני מתיחה 

תגידי- נכון, הנה החיוך של התינוק\ת שלנו בסימן הזה, והנה הצחוק שלו\ה בסימן הזה, והנה הנשיקה שהוא נותן לך כל בוקר בקפל הזה בבטן שלי, וכל החיים יהיו עלי סימנים למתנה הגדולה שנתתי לך - הילד שלנו.

בע"ה אחרי הלידה כשהוא יאהב את התינוק , הוא יראה את הכל קצת אחרת

ככה זה בחיים, מתבגרים, מעריכים, לומדים, מבינים

והערת אגב:

יש בעייני הרבה גברים,

דוקא משיכה וחן נשי מיוחד לאשה בהריון שמדליק הרבה גברים..

לא לצער את אלו שלא..רק להעלות למודעות

שאשה תבין ותפנים ותשדר, שאכן הריון יכול להיות דבר מושך, נשי, מדליק,

ויש הרבה שנמשכים דוקא למראה הזה.

גם אם האשה השמינה יותר מידי..

וכמאמר השיר-עצם המשמעות של הבטן העגולה, של ההריון,

מחבר, ומושך, ומלא קסם

צריך לקבל גם את זה שיש כאלו שזה לא נעים להם בכלל, וזה לא תמיד משהו נשלט. 

אז תפקיד של בעל כזה לתמוך באשתו הכי שאפשר ולנסות שהיא לא תרגיש את זה, אבל אי אפשר לכפות משיכה בכח ולפעמים זה קורה וזה לא הופך את הגבר למפלצת.

אני למשל שונאת כל פעם מחדש איך שאני נראית בהריון, אם אני הייתי בעלי לא הייתי מתקרבת אלי...

אם בעלי היה מאד מאדדדד שמן, בהחלט זה היה דוחה אותי ברמה מסוימת ומפריע לי, והייתי מדברת איתו על זה

ולא, אני לא חושבת שהייתי הולכת לטיפול, הייתי מצפה ממנו לטפל בעצמו (לא אמרתי שצריך רזה, הוא לא רזה, אבל משהו בגדרי הסביר)

זה כמובן לא קשור לשרשור של הפותחת שמתארת פה מצב אחר

אבל מה שאני באה לומר שלא תמיד אפשר לומר למישהו שבגלל מצב מסוים לא נמשך כל כך לאשתו שזה אשמתו וילך לטיפול

הוא צריך לאהוב, הוא צריך לתמוך, הוא צריך לתת לה ביטחון עצמי, אבל בתוך כל זה הוא גם בן אדם, ולפעמים יש בעיות כאלו שנוצרות לא באשמת אף אחד וזה לא פשוט בכלל

להם לשנות אפילו שהם מאוד מנסים

מה עם שאר הדברים? היית הולכת לניתוח פלסטי בגלל בעלך? 

נתתי שומן בתור דוגמא למשהו שלא בשליטה של בן אדם שזה דוחה אותו, כי זה דוגמא שרב האנשים מסוגלים להבין

אם זה משהו שלא היה כשהתחתנו והשתנה בצורה כל כך דרסטית שזה דוחה אני לא יודעת מה הייתי עושה, אבל הייתי צריכה לקבל את העובדה שלפעמים פחות נמשכים בגלל משהו כזה (שימי לב שאני מדגישה פחות נמשכים ולא פחות אוהבים)

יש פה הרבה תגובות משתלחות . אמרתי שנכון שזה לא יפה לומר, ואם תקראי שוב כתבתי בהודעה הקודמת שלי

"הוא צריך לאהוב, הוא צריך לתמוך, הוא צריך לתת לה ביטחון עצמי"

בשום מקום לא אמרתי שהוא צריך לידע אותה

אבל הוא גם לא מפלצת או בעל רע או בן אדם שצריך טיפול, אם בעקבות משהו שקרה, הוא לא נמשך

מה עושים משם, לא יודעת, מאד תלוי כל מקרה לגופו.

או שיש לה סימני מתיחה או צלוליטיס או שהיא זקנה ומקומטת .. מה יעזור להעיר לה בנוגע למשהו שאי אפשר לשנות אפשר אולי לדבר לבקש לטפח יותר להתלבש יותר יפה להתאפר להוריד שיער..אבל עד גבול מסויים 

כן.. שילך לטיפול אצל סקסולוג או פסיכולוג כדי ללמוד להתמודד עם זה לא כי הבעיה היא אצלו אלה המצוקה היא אצלו

כתבתי שזה יכול להיות שלא ימשך, זה לא הופך אותו למישהו רע או צריך טיפול

להעיר וודאי שלא

מה כן לעשות זה תלוי מקרה

כלפיה

בפעם הבאה שזורק הערה שקשורה למראה שנגרם מההריון כמו בטן/השמנה/סימני מתיחה,

אולי תנסי לענות לו משהו בסגנון-

"כן, נכון! אתה מזה צודק! גם לי זה נורא מפריע!

תראה איזה צדיקה אני, מה שאני מוכנה לסבול בשביל לעשות אותך אבא!"

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.

וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)

אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?

ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.