בן שנה ו9 - נושך בגן ואני הגננת... עזרה בבקשה!sista

שלום,

אני אשמח להתייעץ עם בעלות נסיון ובעלות מקצוע אם יש כאן - 

 

אני גננת בחלק מהשבוע במעון, בימים שאני עובדת אני מביאה את הבן שלי, כיום בן שנה ו9,

הוא הגיע כתינוק זוחל ועם הזמן גדל להיות גבר גבר שהולך ומתקשר עם כולם, הילדים נורא אוהבים אותו מצד אחד.

 

אני הגננת בקבוצת התינוקות שהחדר שלהם מחובר לחדר הגדולים - זה מעון קצת מורכב...

 

הבן שלי מצטרף לרוב לגדולים ומשחק איתם ברוב הפעילויות.

כשהוא היה קטן, היו שניים קטנים יחסית שם, אבל גדולים ממנו, שהיו מציקים לו כשהם חשו שהוא מאיים עליהם (מתקרב לכיסא שלהם או משהו...), ההצקות כללו צביטות, דחיפות, מכות, ומדי פעם נשיכות.

השלב הזה עבר.

גם אז, הבנתי שזה שלב.

 

הבעיה היא, שעכשיו, הבן שלי הגיע לשלב שהוא למד להגן על עצמו (שזה מבורך מצד עצמו),

בעיה נוספת - הצטרף לגן ילד גדול בגודל ושכל - אבל כנראה ממש בעיות קשב וריכוז - בהתחלה היה מרביץ לכולם, בלי סיבה,

גם היום הוא עוד עושה את זה, אבל לימדנו את הילדים להתמודד והוא כבר פחות עושה את זה.

זה כולל דחיפות, משיכות שיער, צביטות, מכות וכו'...

הילד הזה הגיע בדיוק בשלב שהבן שלי התחיל ללמוד להרביץ - ולכן הילד הזה,

למרות שהוא הרבה יותר גדול, לא העז להתקרב אליו.

 

בכל מקרה, בשבועות האחרונים, הבן שלי התחיל להיות יותר אגרסיבי, וכל מי שרק מתקרב אליו בלי שזה מוצא חן בעיניו - 

ישר צעקות, משיכה בשיער, הרבצות, והחמור ביותר- נשיכות.

הבעיה היא שאני כל כך עסוקה עם התינוקות ושאר הילדים (יש עוד מטפלת, אבל זה מורכב כפי שכתבתי) ולא מספיקה לעצור אותו כשאני רואה את זה קורה.

האמהות בגן מפרגנות ואומרות לי "לא נורא, זה שלב" ואני יודעת את זה,

ועדיין, מרגיש לי מוגזם שכל קרבה קטנה של יד של מישהו לפרצוף שלו או כל משיכת צעצוע ומריבונת קטנטונת על משחק-

גורם לנשיכה.

 

אתמול הוא פשוט דחף סתם ילדים שעמדו לידו, נשך ילדה שהוא ממש אוהב ועוד תינוק (שעוד לא הולך, אבל גם למד להרביץ כבר) שבשאר הזמן הם יודעים לשחק - אבל ממש נשך אותו חזק שהאמא שנוראה מפרגנת לי נבהלה.

היא לא מאשימה, אף אחד לא מאשים, ועדיין,

אני לא יודעת מה לעשות עם זה.

 

גם אותי הוא נשך לפני שבוע וחצי - הוא היה במצב רוח משתולל- מתרגש כזה וכשהפרצוף שלו תוך כדי קפיצות היה קרוב לזרוע שלי- הוא נשך אותה בהתלהבות.

 

כשזה קורה אני ישר אומרת בקול "לא נושכים"!! ומרחיקה אותו משם, אבל לרוב אני לא תופסת אותו בזמן,

ואם אנזוף בו - לא יהיה לו מושג מה קרה כבר והוא רק ירגיש לא בסדר בלי להבין.

 

מה עושים??

 

אני מבינה שזה או קטע תחושתי, או קטע של שלב, או קטע רגשי או שילוב שלהם...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זה אומנם השלב אבל זה לא הגיוני שתינוק אחרl666
יספוג נשיכות שלו. ומה קשור קשב וריכוז בגיל שנתיים?
ואין לך על מה לפרגן. גם אם את מטפלת חמה תינוקות אצלך חווים אלימות מתמדת. ואת אפילו לא תספיקי להיות שם.
מה הקשר לכל מה שכתבת?sista

את חושבת שאני חושבת שזה הגיוני?

אני מפרטת לך פה בכנות את כל מה שקורה ואת תוקפת כאילו שאני חושבת שזה הגיוני שיהיה ילד קורבן תמיד.

אני יודעת מה זה - הבן שלי היה הקורבן של הילדים הגדולים יותר כשהם היו בשלב הזה - ממש לפני 5 חודשים.

 

ביקשתי עזרה- לא ביקשתי ביקורת, אני חושבת שאני מודעת היטב לבעיתיות, לא צריכה שעוד מישהי שאפילו לא מכירה אותי

תתקוף אותי עוד יותר על זה שהבן שלי נושך.

 

תודה, אבל לא תודה.

ומה קשור קשב וריכוז בגיל שנתיים?sista

תאמיני לי שאני מתמודדת עם חיים עם אדם כזה, למדתי מספיק על בשרי, קראתי, שמעתי מומחים והתייעצתי

לפני שאני מעיזה להגיד דברים כאלה.

 

קשב וריכוז - בעיות יכולות לצוץ גם בגיל צעיר מאוד, זה עניין של חילופי חומרים במוח - קשור מאוד מאוד לתזונה,

גם אם זה מולד וגנטי וכו' וכו',

עניין גם רגשי מאוד וגם תלוי באורח חיים והרגלים.

נשמע לי שזה שהוא היה בקבוצה של הגדולים גרם לואנונימית לרגע1
לפתח מגננה והוא נהיה תוקפני.. כשהוא נמצא בחברה של גדולים, הוא מן הסתם יפתח תוקפנות כדי להגן על עצמו
זה לגמרי טבעי.
לא כל-כך הבנתי אבל למה הוא לא נמצא עם בני גילו?
לדעתי חשוב לעשות את ההפרדה הזו. להחזיר אותו לשחק עם בני גילו, להעיר כמובן על כל נשיכה ובגיל כזה אפילו להושיב בכסא, ולנתק אותו מפעילות או משחק במשך 5 דקות.

חושבת שזה יחזיר אותו לאיזון
הבעיה היא שאין לו שם קבוצת גילsista

זה מעון שלקח אותי כמטפלת מחוסר ברירה - כי אני טובה כמטפלת ואין לי אפשרות כלכלית לשלוח אותו למטפלת/מעון ולהם אין מטפלות.

אז הם הסכימו שאבוא איתו בימים שאני עובדת שם.

 

המעון עצמו, במצב תקין היה היום מחולק ל3 ואולי אפילו 4 קבוצות גיל, הקבוצה של התינוקות כבר הפכה להיות 2 קבוצות-

3 תינוקות גדולים שאחד מהם כבר הולך והם יחסית עצמאיים

 

ו3 תינוקות קטנים יותר שאחד מהם בקושי מתהפך ושניים זוחלים.

 

הקבוצה של הגדולים מורכבת מילדים שנהיו בני שנתיים לפני כמה חודשים וילדים שכבר בני 3 או קרובים לשם, הבן שלי צעיר מהם בחצי שנה ומבוגר מהתינוקות בחצי שנה כך שהפערים גדולים.

 

 

כמן שאני קוראת את זהחדשה ישנה
נשמע ממש תחושתי.
אין סיבה שילד ינשוך ככ הרבה.
תתחילי עם תרגילים, עיסויים עמוקים אחרי מקלחת כל יום. תקראי קצת על הנושא, זה מאוד יכול לרסן ולהרגיע. בהצלחה
תודה רבה! אעשה זאת. הייתי עושה לו פעם הרבה והפסקתי כשגדלsista


^^מופאסה
אחד הילדים שלנו היה נושך הרבה, עשינו לו עיסוי עמוק, הברשות עם מברשת מיוחדת בתוך הידיים ורגליים (לא זוכר מי המליץ על זה, אולי ריפוי בעיסוק) זה מאוד עזר. ב''ה היום הוא נער מתוק וצדיק
אם הוא בקבוצה של הגדולים הגננת שם צריכה להשגיח עליומיואשת******

ולתפוס את זה לפני שזה קורה, זה האחריות שלה כגננת ולא משנה שאת האמא. יש מצב שהוא יקבל גם יותר סמכות ממנה.

ואם הוא בקטנים הוא צריך להישאר אצלך ולא להצטרף לגדולים במקום שאת לא יכולה להשגיח עליו כל עוד הוא נושך גם אם יותר מענין לו שם

 

 

אני חושבת שזה פשוט לא מתאיםארץטרופיתיפה
את באת לעבוד ולא להשגיח על הילד הפרטי שלך.
אם הייתי אחת האימהות, לא הייתי מסכימה לסידור הזה, גם אם הילד שלך היה מלאך.
ואם הילד חלילה יקבל מכה - אז מה, תעזבי את יום העבודה באמצע?
לדעתי כל הסיטואציה לא מתאימה בכל מקרה.
בקשר לנשיאות, תעזבי את הילד בשקט. בכל גן יש השכנים וכולם גדלים להיות צדיקים מתוקים. או שלא, אבל בלי קשר לנשיכות.
בהצלחה!
לא כולם מסכימים איתך...sista

בדיוק היתה לי שיחה ארוכה עם אחת האמהות ואחד הדברים שהיא אמרה זה 

שהן מעדיפות אותי (זה קהילה קטנה ומגובשת), דווקא בגלל שאני אמא שם.

יכול להיות שזה תלוי באמא.

 

ומה הקשר לאם הילד יקבל מכה?

ואם הוא יקבל מכה במעון אחר בזמן שאני עובדת אני לא אעזוב???

 

הסיטואציה הזאת שאסור לאמא להיות מטפלת במעונות ה"מוסדרים" בעיני היא עקומה וגרועה.

כמה גרוע זה אמא שמטפלת בתינוקות אצלה בבית? מה ההבדל?

את יודעת כמה עושות את זה ועושות את זה נהדר? אלו בדיוק המטפלות שאמא שלי שלחה אותנו אליהן.

ואני מכירה כבר עשרות כאלה עם השנים.

 

הכי גרועים הם מעונות מרשת מסויימת שאפילו לא מרשים לאמא להיות מטפלת באותו מעון!!

מה זאת אומרת? גם להוציא את הנשמה בלהיות מטפלת אצלכם בזמן שאני צריכה לטרוח

למצוא מעון אחר לילד שלי??

 

ומה זה אומר בשבילי לקחת את הילד איתי? זה לקום ב5:15, לצאת עם הילד ב6:30 ולהגיע איתו למעון.

אם הוא היה במעון אחר זה היה לטוס איתו למעון לפני שפותחים אותו בכלל....ואז לנסות להגיע למעון שאני עובדת בו.

מה הקטע?

תאמיני לי שזה לא מה שהיה עושה אותי מטפלת טובה יותר, אלא להיפך.

זה שהבן שלי היה איתי השנה עשה אותי יותר רגועה, וגם האמהות (ואחד האבות שדיברתי איתם) הרבה יותר רגועות

בימים שאני נמצאת. למה? כי אני אמא של אחד הילדים בגן...

אני חושבת שעשיתי עבודה די טובה אם אלו התגובות.

 

זה עיוות שאין כדוגמתו. גם ככה טבע הדברים שאמא תטפל בילד שלה וכל עניין המעונות זה אילוצים של העולם המערבי,

עם כל הכבוד לעבודות והגשמה עצמית (שגם אני דוגלת בהם).

 

להיות מטפלת במעון זה לא שאיפת חיי, אבל זו היתה בחירה לשנה זו בגלל שרציתי להיות עם הילד שלי

ואין לנו אפשרות לפתוח משפחתון בבית. ב"ה שזה הסתדר ככה,

אבל סתם לידיעתכם-

מטפלת זו אחת העבודות הכי לא מתגמלות שיש.

זה שנכנס לי קצת כסף (מינימום כמעט) ומציל אותנו ממינוס, זה לא תגמול ראוי לכמות העבודה הפיזית והנפשית

שמטפלת משקיעה במעון.

לא סתם רוב המטפלות במעונות זה נשים שאין להן כל כך ברירה או שזו עבודה מאוד זמנית עבורן.

 

 

כל הכבוד לך שאת יוצאת לעבודבלדרית
ועושה את זה עם הילד. אני בטוחה שזה חשוב מאוד לשניכם. ולכל אלו שמתלוננים, נכון שזו עבודה אבל גם אם ילד זר יפול, את תלכי לטפל בו, מה ההבדל? הבעיה היחידה שאני רואה זה קושי של הבן שלך לחלוק את אימא, אבל זה משהו שהוא היה חווה גם עם אח קטן, אז אם הוא מתמודד יפה אני הייתי רגועה בעניין. ובאמת, אין מטפלות. ומורות. בדיוק בגלל הגישה הזו של חוסר כבוד למשפחת המורה/גננת/מטפלת (שיחות בכל שעות היממה וציפיה לעבודה מהבית).
בנוגע למכות, זה באמת שלב. עוזר לעבור אותו כשיש מוצץ או צעצוע מעבר שמרגיע את הילד. לפעמים זה מעייפות וצריך פסק זמן של פינה שקטה, לפתוח מזרן או לשחק קצת לבד. אפשר ללמד לעשות טובה, כי לפעמים הם פשוט רוצים לתקשר עם הילד השני ולא יודעים איך.
תודה רבה לך על התגובה, זה באמת מחזק.sista

בהתחלה היה לו קשה לחלוק אותי, אבל לא ביחס לאחרים, אלא בקטע של להיצמד אלי בדיוק כשאני לא יכולה.

הוא לרוב די נהנה עם שאר הילדים והגדולים בעיקר מאוד אוהבים לשחק איתו כשזה לא קשור בצעצועים... הוא מצחיק אותם

והוא קולט שזה משעשע...

 

לגבי הגישה למשפחה- איזה כיף עוד מישהי שמזדהה. רוב הנשים שאני מדברת איתן למען האמת מזדהות איתי.

 

מוצץ - הוא הפסיק לקחת בגיל 10 חודשים, הוא אוהב עכשיו מוצץ רק כשזה של מישהו אחר, וגם זה לעיתים ממש רחוקות...

עד לפני שבועיים- שלושה הוא דווקא הסתדר מצויין ופתאום זה התחיל.

 

טובה- הוא יודע לעשות, אבל לא רצה ברגעים האלה. 

היום (ותודה למגיבות שנתנו לי את הטיפ הזה) - היה איזה רגע שהתינוקות כולם היו רגועים ומשועשעים, אז היה לי זמן לשבת לידו קצת יותר, ליטפתי אותו לאורך הגוף ועשיתי לו אותו דבר עם צעצוע סיליקון - בהתחלה הוא נרתע ואז ישב בשקט ונהנה.

אני לא יודעת אם זה מה שהשפיע, אבל כמה דקות אחרי זה הוא עבר בעדינות בין כל התינוקות ועשה להם טובה,

גם לאלה שהוא לפעמים נושך ומושך...

אני לא כל כך רואה מה הקשר מתי את יוצאת וכמה זה קשה לךארץטרופיתיפה
אני חושבת כמו שכתבתי, ובכל מקרה זכותך לחשוב אחרת
מסכימה עם כל מילה! ומצדיעה לכל המטפלות שעובדות במסירות נפשOrit39
ובאהבה ודאגה אמיתית לפעוטות!!! לא מובן מאיליו בכלל!
החלפתי פעם מטפלת ויצאתי באפיסת כוחות.....
לדעתי הבעיה שלבן שלך אין קבוצה "מסודרת".44444אחרונה
לא רואה בעיה שאת תהיי מטפלת שלו ובטח לא באותו מעון כשהוא בקבוצה אחרת.
אני לא אשת מקצוע בגיל המדובר אבל....Orit39
נשמע לפי דברייך שנהייתה בגן אצלך אוירה של אלימות. יכול להיות שקשור לילד האלים שדיברת עליו. אבל אתן כמטפלות חייבות לשים לזה סוף ולחפש תוכנית מתאימה להוריד את סף האלימות בצורה של חינוך הילדים לתקשר ללא אלימות. הבעיה עם פעוטות היא שהם לא יודעים לתקשר. אוצר המילים שלהם קטן או לא קיים ולכן כל דבר שמפריע להם הם פותרים באלימות. תחפשי חומר מדעי בנושא / תוכניות להורדת אלימות בגילאים אחו ותתייעצי עם הממונים עלייך שם אם יש אנשי מקצוע מנוסים. בהצלחה!
שלום לך,מאושרת....

קודם כל כל הכבוד שאת מנסה למצוא פתרונות ולא יושבת על הכסא, מצדיקה את ההתנהגות ודואגת להאשים את האחרים.

דבר נוסף, במסגרת התמחותי בניתוח התנהגות אצל ילדים ונוער- אני מציעה לך כך:

אלימות ונשיכות הן קו אדום שחייב הכחדה במיידי! בכל פעם, מיד שאת רואה התנהגות כזו את/ מישהי אחרת מצוות הגן, אתן צריכות לקחת את הילד למקום קבוע מבלי לדבר מילה לילד אלא רק משפט כללי קבוע "בגן שלנו לא נושכים/ מרביצים וכו' " (מנטרה קבועה) שם הוא צריך להיות רגוע כמה דקות ואז יכול להמשיך במשחק.

כמו שמישהי כתבה מאד יכול להיות שהדבר נובע מבעיות תחושה ולכן יש לשים לילד במקום הרוגע דברים תחושתיים כמו: נשכן, כדורי קוצים, מר גמיש וכו' וכו' בכדי לספק לו את הצורך שלו.

בהצלחה רבה!

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

אולי יעניין אותך