אני רוצה לכתוב משהו שיצליח לי להרגיש
לא חייב משהו מתוחכם או תחמני
אבל משהו מספיק אמיתי, שיעשה לי חורים חורים בלב
יטפטף לי על העצמות דם עכור כזה
דם סמיך וחם
דם גבישי. שחור מרב שהוא מרוכז.
טיפות טיפות
שבילים שבילים
חמים חמימים חמי ימיים
על עור יבש,
להרגיש את הדם אוזל לי מהגוף והאני מתרוקנת אט אט.
אני רוצה לכתוב משהו שיגרום לי להרגיש.
שיגרום לי להרגיש את עצמי
לא ביקשתי לחיות, בוא לא נגזים.
רק להרגיש. אולי כאב או שמחה או סתם אכזבה
כשאני בשרית וממש באלי שוקולד פרה.
אולי אני אכתוב על השיחה המוזרה
בחיי שחשבתי שהכל טוב איתי ואני בשליטה.
התקשרתי להגיד לה על הגט מהחדר
ובמקום הבהרות יצא לי אנחות ודמעות במקום מילים.
חשבתי שהכל בסדר איתי, בחיי. היא שאלה אם אני יוכל להתמודד עם עצמי.
אני אשאל אותי, רק רגע בבקשה.
את יכולה להתמודד עם עצמך?
ונשמע הד. יכולה להתמודד עם עצמך
להתמודד. עצמך.
יכולה.
אני יכולה להתמודד עם עצמי.
יכולה להתמודד עם עצמי. יכולה. להתמודד. עם. עצמי.
יכולהההההה להתמודדדדד עםםםםםם עצמייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
והיד קלה על המקלדת.
אני רוצה לכתוב על עצמי ואני לא יודעת איפה היא. כלומר, אני. ושוב הסתבכתי. ברכותיי.
אני רוצה לכתוב משהו שיגרום לך להגיב משהו. אולי יפה, או נהדר או אפילו סתם איזה אימוגי קטן בהודעה. או אפילו לא אימוגי, סתם נקודה. או
אולי הודעה ריקה.
לגרום לך להיות חייב. אני חייב חייב חייב חייב חייב.
כמו דחף לסיגריה אחרי שמונה שעות מתחילת הגמילה. כמו קפה בדיוק שסיימת לאכול עוף.
אני רוצה לכתוב את כל השבוע האחרון, להקיא אותו כמו אחרי התקף בולמיה. כמו גייזרים. כמו שאני לא יודעת.
אני רוצה לכתוב על משבר אמון.
על לב.
עליכם ואליכם
ולהדליק נרות ולהתנדנד, ולחלום על סיגריה כי ממש קשה לי הגמילה הזאת.
ולהתפלל וליפול
לערבב כל כך חזק גופנפש עד שאי אפשר לראות מה טוב ומה רע.
ואין עוד אהבה שאין לה סוף
ואין אותך
ואין אותי.ואין בית
שאו ברכה.
לא חייב משהו מתוחכם או תחמני
אבל משהו מספיק אמיתי, שיעשה לי חורים חורים בלב
יטפטף לי על העצמות דם עכור כזה
דם סמיך וחם
דם גבישי. שחור מרב שהוא מרוכז.
טיפות טיפות
שבילים שבילים
חמים חמימים חמי ימיים
על עור יבש,
להרגיש את הדם אוזל לי מהגוף והאני מתרוקנת אט אט.
אני רוצה לכתוב משהו שיגרום לי להרגיש.
שיגרום לי להרגיש את עצמי
לא ביקשתי לחיות, בוא לא נגזים.
רק להרגיש. אולי כאב או שמחה או סתם אכזבה
כשאני בשרית וממש באלי שוקולד פרה.
אולי אני אכתוב על השיחה המוזרה
בחיי שחשבתי שהכל טוב איתי ואני בשליטה.
התקשרתי להגיד לה על הגט מהחדר
ובמקום הבהרות יצא לי אנחות ודמעות במקום מילים.
חשבתי שהכל בסדר איתי, בחיי. היא שאלה אם אני יוכל להתמודד עם עצמי.
אני אשאל אותי, רק רגע בבקשה.
את יכולה להתמודד עם עצמך?
ונשמע הד. יכולה להתמודד עם עצמך
להתמודד. עצמך.
יכולה.
אני יכולה להתמודד עם עצמי.
יכולה להתמודד עם עצמי. יכולה. להתמודד. עם. עצמי.
יכולהההההה להתמודדדדד עםםםםםם עצמייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
והיד קלה על המקלדת.
אני רוצה לכתוב על עצמי ואני לא יודעת איפה היא. כלומר, אני. ושוב הסתבכתי. ברכותיי.
אני רוצה לכתוב משהו שיגרום לך להגיב משהו. אולי יפה, או נהדר או אפילו סתם איזה אימוגי קטן בהודעה. או אפילו לא אימוגי, סתם נקודה. או
אולי הודעה ריקה.
לגרום לך להיות חייב. אני חייב חייב חייב חייב חייב.
כמו דחף לסיגריה אחרי שמונה שעות מתחילת הגמילה. כמו קפה בדיוק שסיימת לאכול עוף.
אני רוצה לכתוב את כל השבוע האחרון, להקיא אותו כמו אחרי התקף בולמיה. כמו גייזרים. כמו שאני לא יודעת.
אני רוצה לכתוב על משבר אמון.
על לב.
עליכם ואליכם
ולהדליק נרות ולהתנדנד, ולחלום על סיגריה כי ממש קשה לי הגמילה הזאת.
ולהתפלל וליפול
לערבב כל כך חזק גופנפש עד שאי אפשר לראות מה טוב ומה רע.
ואין עוד אהבה שאין לה סוף
ואין אותך
ואין אותי.ואין בית
שאו ברכה.