בס"ד
ההודעה על המאמצים לביטול הבחירות סחבה את אזרחי ישראל לסחרור נוסף. עוד לא עיקלנו את העבודה ששוב נאלץ לצאת לקלפיות בפעם השלישית השנה, וכבר יש ניסיון לבטל את זה. אבל זה לא הדבר היחיד שמפתיע בכל הסיפור הזה, אלא הרצון הפתאומי של מפלגת הליכוד להקמת ממשלת אחדות, כולל (על פי הדיווחים) הסכמים על רוטציה עם בני גנץ על תפקיד ראש הממשלה.
אלא שהאמת היא שלא מדובר באיזה פרץ אחדות פתאומי ששטף את נתניהו, אלא יש לזה הסבר אחר. סקר 'מאגר מוחות' שמתפרסם הבוקר (שישי) ב'ישראל היום' מלמד כי 62% מהנשאלים השיבו שהם בעד ביטול מערכת הבחירות. אבל הנתון היותר מעניין והיותר חשוב לעניניינו הוא ש73% מהנשאלים השיבו שהם בעד ממשלת אחדות לעומת 27% שענו שהם מתנגדים להקמתה.
הסקר הזה לא מתפיע את נתניהו. ככל הנראה על שולחנו יושבים סקרי עומק שבהם התמונה דומה. מימין ומשאל יש מי שרוצה לעצור את הטרפת הזאת ולהקים ממשלת אחדות שתוקם מ-70 המנדטים שיש לשתי המפלגות הגדולות. נתניהו רואה את הסקרים ומבין היטב מה עליו לעשות ועל מה עליו לדבר. כך נולד ספין ממשלת האחדות, שלרגע קטן היה נראה שהוא כבר באמת בר ביצוע.
אבל נתניהו הרוויח דבר נוסף מעבר לעבודה שכולם רואים שהוא מעוניין בממשלת אחדות. במהלך השבוע האחרון הצליח נתניהו סוף סוף לחזור לשלוט בשיח הציבורי. אחרי שבועות שליברמן גרר את המערכת לדבר בסוגיות דת ומדינה, דברים שנתניהו מתרחק מהם כמו מאש, כל השבוע האחרון השכיח לחלוטין את הנושא וזה הישג שאי אפשר להוריד בחשיבותו.
אז נכון, ישנם עוד סיבות לרצון של נתניהו לבטל את הבחירות. יש מי שיגיד שמדובר בהתחזקות של ליברמן שלא מאבד את המומנטום שצבר, כפי שחשבו בהתחלה. אחרים יגידו שנתניהו רואה מה קורה במפלגות שמימין לו שלא מצליחות להתאחד, ומפחד ששוב הוא לא יצליח להגיע ל61 המנדטים הנחוצים לו על מנת להקים ממשלה. בין כך ובין כך, נתניהו דחף את היוזמה למרות הסיכויים הנמוכים שמא בטעות המהלך הזה כן יוכל לצאת אל הפועל והוא יצליח להיחלץ מהמצב שנוצר.
אומנם יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, עדיין לא התייאש, אבל נדמה שכבר אפשר לקבור את רעיון ממשלת האחדות. בשבוע הקרוב מתכוון אדלשטיין לנסות להמשיך ולקדם את היוזמה, אבל לכולם כבר ברור שזה לא יצליח. חזרתו של ברק לפוליטיקה, הפריימריז שהיו במרץ ויהיו בעבודה, הם הסימן המובהק ביותר שאנחנו כבר בעיצומה של מערכת הבחירות וכבר לא ניתן לעצור את הגלגל. חבל שהם נזכרו מעט מאוחר מידי.
ההודעה על המאמצים לביטול הבחירות סחבה את אזרחי ישראל לסחרור נוסף. עוד לא עיקלנו את העבודה ששוב נאלץ לצאת לקלפיות בפעם השלישית השנה, וכבר יש ניסיון לבטל את זה. אבל זה לא הדבר היחיד שמפתיע בכל הסיפור הזה, אלא הרצון הפתאומי של מפלגת הליכוד להקמת ממשלת אחדות, כולל (על פי הדיווחים) הסכמים על רוטציה עם בני גנץ על תפקיד ראש הממשלה.
אלא שהאמת היא שלא מדובר באיזה פרץ אחדות פתאומי ששטף את נתניהו, אלא יש לזה הסבר אחר. סקר 'מאגר מוחות' שמתפרסם הבוקר (שישי) ב'ישראל היום' מלמד כי 62% מהנשאלים השיבו שהם בעד ביטול מערכת הבחירות. אבל הנתון היותר מעניין והיותר חשוב לעניניינו הוא ש73% מהנשאלים השיבו שהם בעד ממשלת אחדות לעומת 27% שענו שהם מתנגדים להקמתה.
הסקר הזה לא מתפיע את נתניהו. ככל הנראה על שולחנו יושבים סקרי עומק שבהם התמונה דומה. מימין ומשאל יש מי שרוצה לעצור את הטרפת הזאת ולהקים ממשלת אחדות שתוקם מ-70 המנדטים שיש לשתי המפלגות הגדולות. נתניהו רואה את הסקרים ומבין היטב מה עליו לעשות ועל מה עליו לדבר. כך נולד ספין ממשלת האחדות, שלרגע קטן היה נראה שהוא כבר באמת בר ביצוע.
אבל נתניהו הרוויח דבר נוסף מעבר לעבודה שכולם רואים שהוא מעוניין בממשלת אחדות. במהלך השבוע האחרון הצליח נתניהו סוף סוף לחזור לשלוט בשיח הציבורי. אחרי שבועות שליברמן גרר את המערכת לדבר בסוגיות דת ומדינה, דברים שנתניהו מתרחק מהם כמו מאש, כל השבוע האחרון השכיח לחלוטין את הנושא וזה הישג שאי אפשר להוריד בחשיבותו.
אז נכון, ישנם עוד סיבות לרצון של נתניהו לבטל את הבחירות. יש מי שיגיד שמדובר בהתחזקות של ליברמן שלא מאבד את המומנטום שצבר, כפי שחשבו בהתחלה. אחרים יגידו שנתניהו רואה מה קורה במפלגות שמימין לו שלא מצליחות להתאחד, ומפחד ששוב הוא לא יצליח להגיע ל61 המנדטים הנחוצים לו על מנת להקים ממשלה. בין כך ובין כך, נתניהו דחף את היוזמה למרות הסיכויים הנמוכים שמא בטעות המהלך הזה כן יוכל לצאת אל הפועל והוא יצליח להיחלץ מהמצב שנוצר.
אומנם יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, עדיין לא התייאש, אבל נדמה שכבר אפשר לקבור את רעיון ממשלת האחדות. בשבוע הקרוב מתכוון אדלשטיין לנסות להמשיך ולקדם את היוזמה, אבל לכולם כבר ברור שזה לא יצליח. חזרתו של ברק לפוליטיקה, הפריימריז שהיו במרץ ויהיו בעבודה, הם הסימן המובהק ביותר שאנחנו כבר בעיצומה של מערכת הבחירות וכבר לא ניתן לעצור את הגלגל. חבל שהם נזכרו מעט מאוחר מידי.
