הרי גם "תלות" באנשי מקצוע זה לא טוב.. אלא מתייעצים כשצריך.

אלא שלדבר עם חברים, שמכירים את הזוג, על דברים שביניהם - זה באמת דבר שכדאי להימנע ממנו כמה שאפשר. לא בגלל "תלות", אלא כי לא עניינם. רשות היחיד. אם כי, יש מקרים קיצוניים שאן ברירה, ועדיף כך.

לגבי "זה מוריד לך את הביטחון העצמי", לא הייתי מציע להסתמך על איזו "יועצת זוגית". ממתי היא מומחית למה שמוריד לך את הביטחון העצמי. אתה יכול לשמוע את ההערה - ולראות בתוך עצמך אם אכן זה כך, או לא. יש כאלה שהתייעצות פועלת אצלם כך - ויש כאלה שלא.

בכללי, כדאי מצד אחד לא להיות תלוי בכל דבר לשאול אחרים, בפרט במה שביניכם. לאידך, כשזה חשוב - ולא נעשה באופן "אובססיבי" (כאילו כל דבר מצריך "הסכמות"), זה בסדר ולפעמים בהחלט יכול להועיל. את מי לשאול - אז כנ"ל. לדעתי.

ומכל מקום, בנידון שלך, שאתה חתן צעיר, ולגבי דברים באמת חשובים, לא הי הלך כל "קנה מידה" לדעת האם הם בסיסיים, או שאתה "לא בסדר" (עצם המחשבה מראה עד כמה אכן היית צריך להכוונה) - אז טוב שראית לנכון לבדוק. ובהתחשב במה שנאמר לעיל. 

לגבי פורום - אם לאדם יש ביטחון עצמי, מחשבה והתבוננות, 

הוא מעלה בעיה שעלתה לו בנישואים  לפורום מסוים,

אז כן זה יכול בהחלט לעזור אבל אדם צריך לדעת לסנן,

חכמת ההמונים תמיד יכולה להוביל אותך למקומות שאפילו לא חשבת עליהם לטוב ולמוטב,

אבל רק אתה באמת יודע את כל המערך

ורק אם תחליט להיות אמיתי עם עצמך תדע לקחת מה שטוב לך מכל ההצעות ולזרוק מה שנראה שגוי

(גם אם על פניו נראה לטובתך.)

לגבי חברים - , אני גם חושבת שזה אינדיבידואלי , לי יש חברה טובה שאני פתוחה אתה  ומתייעצת אתה גם על נושאים כאלה..

ויש חברה אחרת טובה כמעט אותו דבר שלא,

והסיבה פשוטה החברה הראשונה אף פעם לא תצדיק אותי ולא את בעלי תמיד תהיה אמפתית ותכוון אותי , או תעודד או תאיר לי נקודה שטעיתי או נקודה שבעלי צריך עזרה כדי להבין קושי שלו , בקיצור אני רואה שזה מקדם אותי ,

החברה השניה כל פעם ישר מפילה ומנסה להבין איך אני מצליחה עם א' וב' וכו'..

ככה שבסופו של דבר זה לוקח  לי כוחות מהנושא הזוגי ולא נותן כוחות

אז הפסקתי לשתף ולשאול אותה גם אם אני ממש רוצה עכשיו ויש לי משהו עמוק בגרון ...

בקיצור זה תלוי וצריך זהירות....

נראה לי גם באופי וגם איזה חברים יש מסביבך...

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת