בהחלט עזרת

אני חושבת שטיפול פסיכולוגי באמת יהיה במקום

אין לי זמן וכח, אבל... 

כל דחיפה קטנה עוזרת

נשמע מענין השיטה הזו, אנסה לקבל עליה עוד מידע

כמו סיגריות. אני כועסת על עצמי מאד

בקטע של משיכה, דווקא לבעלי זה לא כל כך מפריע ואני לא יודעת אם לשמוח מזה או לא. 

מצד אחד איזה כיף שלא מפריע לו

מצד שני אם היה  מפריע לו ממש זה היה נותן לי מאד דחיפה לשנות, כמו שאני מכירה את עצמי

זה נושא כאוב

כל החיים אני מתמודדת

וסבלתי בעבר מהפרעת אכילה

ועכשיו אני כל כך שמנה

בחיים לא הייתי כל כך שמנה

כל הטיפולים

והשומן שצברתי לאורך השנים

והאכילה כבריחה מבעיות

וההנקה

הכל הכל התחבר לי ואני מרגישה ממש ברבאמא עגולה ובצקית

אוף

תודה על המילים התומכות!

אני מתקרבת ל30, אבל אני ממש נמוכה אז האפקט הוא כאילו 40. אני ענקית

ממש לא משווה למודל הרזון, ולא לחברות, לא מתעצבנת שיש רזות ממני, ורזות בקלות, ורזות שעושות דיאטה ומצליחות

ב"ה אלף פעמים, אני ממש לא שם

אני מבואסת ממני לחלוטין

ממני בהשוואה לעצמי

ממני בהשוואה למה שאני יכולה לעשות וצריכה לעשות

אני בכלל לא שואפת לרזון, הבנתי שזה לא אני, אני תמיד אהיה עגלגלה ומאושרת, ואני יודעת לקנות את הבגדים שמחמיאים לי

אבל עכשיו אני אומללה כי אני ממש שמנה, וזה ממש מסוכן בריאותית

ומדכא

תודה על המילים החמות והתומכות!

לאכול מספר מסוים של קלוריות, או לעבור לתזונה בריאה, או לעשות  הליכות, כל זה תלוי כח רצון

בסופו של דבר אני רואה את הניתוחים האלו ככישלון של כח רצון לעשות שינוי - שהוא מאד מאד מאד מאד מאדדדד קשה, ולכן מעבר של תהליך רפואי שמונע ממך לעשות דברים. אחרי הניתוח הזה פשוט אי אפשר לאכול דברים

 מסוימים, כי זה מאד מאד כואב, אז במקום להגיע למצב שאוכלים אוכל מסוים בגלל כח רצון, יוצרים התניה של כאב במוח וזה גורם רצון לפעול. בסופו של דבר, זה מה שעושים.

נכון, בעולם של אמהות עבודה ובית וכו, מאד מאד קשה לעשות הכל, מאד 'קשה לעשות שינוי תזונתי, מאד קשה למצוא זמן צאת להליכה, אבל זה כח רצון

כי אם כמו שאת אומרת אין לי קייטרינג פרטי, איך לילדות שלי יש? אם אני מכינה להן כל יום\או שבוע אוכל טוב ומזין, למה לעצמי לא?

ואם אני מוצאת זמן כל שבוע שעה וחצי להקדיש לפיזיו של הבת שלי למה אני לא עושה לפחות פעם בשבוע כושר?

וכן הלאה

אז כן, לילדים שלנו אנחנו דואגים יותר

אני חושבת שאם אוהב את עצמי מספיק אשקיע בעצמי מספיק, וזה פונקציה של כח רצון וזמן

ואם אבין שכושר בשבילי חשוב לא פחות מפיזיו לבת שלי אני אעשה את זה 

ואם יש לי אכילה רגשית אני צריכה לטפל בזה כמו שאני דואגת לכישורים החברתיים של הבת שלי

אכן גנטיקה זה מאד משפיע, נכון, ולכן ברור לי שגם אחרי שאדאג להכל, לא אהיה מהרזות רזות, ולא יהיה לי גוף מחוטב , הרצון שלי הוא להגיע למצב שאני במשקל בריא, בכושר נורמלי (לעלות מדרגות הביתה בלי להתנשף, לא להרים משקולות) ולסגל לעצמי דרך חיים שבה אלמד לבשל מהר אוכל בריא, להתגבר על פיתויים, ושיהיה לי דרך חיים רגילה, נורמלית

לפני שאגיע למצב של ניתוח חס ושלום אני אקח חודשיים מהעבודה ואבקש מבעלי לנעול אותי בחדר ולהכניס לי מרקים שלוש פעמים ביום. ברצינות. הרי זה מה שעושים לגוף בניתוח, מונעים ממנו בכח את האפשרות לאכול וזה תהליך החלמה שנמשך חודשיים עד שחוזרים לאכול נורמלי. ממש מקווה שאצליח לעבוד על עצמי לפני שאגיע למצב שדורש ניתוח

כל כך כל כך קשה

אבל אני מאמינה שזה אפשרי

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).