מרגיש ריקנות מסויימת וסוג של עצב (לעיתים ללא סיבה) באופן קבוע?
ויכול להזדהות איתי?
מרגיש ריקנות מסויימת וסוג של עצב (לעיתים ללא סיבה) באופן קבוע?
ויכול להזדהות איתי?
מזדהה ממש.
ממש,למשל עכשיו..
מה לדעתכם החוסר? מישהו עמד עליו פעם?
כל כך מוכר..
חלק מהריקנות
עכשיו ובכללי.
אבל אל תנסי למלא אותו, אבישג. יוצאים משם לפעמים רעיונות חיוביים.
אולי נספר פה פעם.
האמת שאילולא הריקנות הזו,
לעולם לא הייתי מגלה את עולם הכתיבה.
אך איני יודעת עד כמה כאב הלב הזה עדיף.
אבל יש רגעים בהם מעוצמת הרגשות היא מעט מיטשטשת,
אך לעולם לא נעלמת.
תחביב, שאיפה, מקצוע שאת אוהבת.
אגב, את נמצאת עכשיו במקום שזה בדיוק מה שהוא מייצג בשבילי.
להאשים את הסביבה זה לא מועיל.
ואם כן, כמובן שהדבר נבע מתסכול כי ברור לי שאני האחראית הבלעדית לרגשותיי ולשליטה בהם.
אני חיה את התחביבים שלי, ומשום מה לא מתמלאת מהם ולעיתים אף מתרוקנת יותר מסערת הרגשות הנוצרת מקיום התחביב (לדוג'- נגינה...).
"והנפש לא תימלא"
תוך כדי העיסוק בתחביב או אחרי שזה נגמר?
נגינה מתוך סערת רגשות מותירה תחושת ריקנות וכאב עצום...
יש בזה גם יופי, אני מודה.
משהחשבתי על זה אתמול בלילה.
קצת גדול עליי.
מה גדול עליך?
אבל אצלי היה גם סיפוק מהעבודה ואושר כשהצלחתי להשיג מטרות שהיו בלתי אפשריות קודם לכן.
זה מאוד משמעותי לי.
כשאני קורא אצלך שאין - זה קצת מערער.
התחושות שאני מתארת הן במקביל לתחושות אחרות, כמובן, אך הן קיימות
והתחביב או העיסוק לא ממלא אותו.
זה בדיוק מה שאני חושבת, לכן העליתי כאן את השאלה הזאת
לי לקח כמעט 8 שנים להודות בזה, וגם אז לא באמת.
ז"א, היא האיבר האחרון שנותר במשוואה..
איפה הרמה הדתית שלך? על מה להקפיד יעשה לך טוב?
(או הפוך, איפה להתמקד ואיפה להרפות)
בפני כל שינוי גדול כקטן שאני רוצה לערוך בחיים-
עצלות.
אין לי כוח לבירורים הפנימיים האלה ויותר מזה- לעמוד ביעדים שאציב לעצמי.
חיצונית אני נראית יופי של בחורה שומרת מצוות, הבעיה מתחילה מבפנים כמובן..
לקח לי כמעט 15 שנה
העניין כמובן הוא בפנים. שם הכל הרבה יותר חשוב.
שאני יודע שהוא קיים
כאילו אני לא אצליח באמת למחוק את קיומו מהראש והרגשות שלי
ואז
יש את תורתו ומצוותיו
ואם לא
אז שאלות פילוסופיות
שבסופן
הרבנים תמיד צדקו וכל מה שהם השתילו לי
ואז הבחירה לצאת
לשחרר מהכל
תמיד תהיה מלווה באשמה.
ואז זה כבר לא שווה את זה
ואז אני נשאר באותו מצב
לופ.
למגזר שממנו הגיעו.
אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.
תשובה סליחות וכו' ועם כל המחשבות והרגשות בלב?
השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.
כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.
אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .
אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.
לכזה שלא מופיע בתפריט הראשי.
בעז"ה תכף תשובו
, טוב לראות שלא כותבים פה הרבה...
.
בא לי כבר לשחרר.
לתת להכל לקרוס.
להישיר מבט אל המציאות ולהפסיק להתחבא.
סיימנו עכשיו סדר שני.
מעדיפה פעמיים כיפור מאשר פעמיים ליל הסדר😶
תודה לאל שיש את מי לארח.
לעשות רק יום טוב אחד?
אתם ישראלים לא?
תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק
אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה