הרי אם היו כותבים כך על בחורה - כולם היו מסבירים שכנראה נפגעה מאד.

לפי מה שאת כותבת, כנראה (אם לא שבאמת משהו אצלו לא בסדר, והעובדות היו שונות ממה שזה נראה) שהוא מאד נפגע ממנה.

אם הוא אומר ש"היא דרכה עליו", כנראה פגעה בו. למה זה "אגו", "אימפולסיבי"?.. מותר לו לא להרגיש "מתחתיה". אצל בחורים זה חשוב בהרבה מאשר אצל בחורות.

אם באמת כך היה, הוא לא אחראי - עם כל הצער כמובן - על כך שהבחורה "התמוטטה".. כנראה גם לו קרה דבר לא רחוק.

כנראה הוא פגוע מאד. זה לא קשור ל"על מי הכעס", אלא לדרך שלו להתמודד עם הפגיעה.

אכן, יתכן שאם הבחורה תסביר למישהו ממה הוא נפגע, במדויק ובכנות; תסביר למה זה קרה לה, תסביר איך היא מתחרטת על כך לגמרי ובטוחה שלא יקרה עוד (אם באמת היה משהו כזה) - יתכן שהבחור יהיה מוכן לשמוע ממישהו שיותר קרוב אליו את הסבר הדברים, ויכול לשקול בראש צלול יותר.

כמובן, גם יתכן שיש "נתונים אישיים" שלו שגורמים לו להיות יותר פגיע. יש גם אנשים שנעלבים מדברים של מה בכך.

אבל מה"נתונים" שיש כאן, אי אפשר להסיק משהו כזה.

השאלה, "מה פירוש שלא הרגישה טוב"?

אם המדובר היה, שהיא פתאום אמרה: אני חייבת ללכת - והסתלקה, נפגע מאד.. אח"כ אמרו לו, שהיא הקיאה רגע אח"כ - מניח שאדם נורמלי היה מחייך בהבנה. ואם לא - אז הוא אולי טיפוס "תקוע".

השאלה, מה אמרה שכ"כ פגע בו, מה הסבירו. קשה להבין מכאן.

בכללי - יש שתי אופציות אפשריות. האחת, ש"הבין עליה" מהתנהגותה דבר שאינו יכול להשלים איתו. נפגע מאד.

השני - פחות סביר אבל אפשרי - שזה סוג של טיפוס שנפגע מלא-כלום ולא מוכן להתפייס. ואז ממילא לא כדאי.

לא אמרה לו שום דבר פוגע?

אז לפי מה שאני מבין - בעצם אחרי פעמיים שהפסיקה לצורך התאווררות נפשית (או פעמיים שדיווחה לקראת אותה יציאה לחופש), אמרה לו שהוא בחור טוב, אבל מצבה הנפשי לא מאפשר לה כרגע להמשיך לצאת.

אחרי כמה זמן ניסתה לחדש - ואז נתקלה בתגובה הזו. או שכלל לא ניסתה, אלא דרך צד שלישי.

אז אחת משתיים - או שאכן פירש אותה לא נכון. חשב שזה תירוץ או משהו דומה. אולי חשב שניסתה משהו אחר בינתיים.. קשה לדעת.

או שיש אצלו איזו בעיה בהכרת המציאות, או "היעלבות" יתרה. 

קשה לדעת, צריך ממש לשמוע ממנו.

צריך מאוד להיזהר כאן מהתערבות יתר של צד שלישי.

בין אם זה כמו התיאור שלך של בחור עם אגו וכו', ובין אם יש הצדקה לתגובה שלו, לא ברור בכלל שנכון ללחוץ עליו כדי לחדש את הקשר הזה.

אם הוא נפגע ככה כנראה שיש סיבה מוצדקת.

וחץ מזה, מה זה משנה בכלל מי צודק? את מנסה לפייס ביניהם?

אם יש רצון אפשר להתגבר על המון דברים אבל אם אין ויש הרבה אגו -קצת בעייתי יותר..

לפעמים מדובר באי הבנה או פרשנות לא נכונה של משהו שאולי אף אחד מכם לא מעלה בדעתו  שאולי נגעה בנק' מאוד רגישה אצלו וכו'.

ותפתח ב"סליחה על מה שקרה, כלל לא התכוונתי שיובן כך"..

ותסביר בבהירות מה קרה. ושהבינה מתגובתו אז, שהוא מבין את מצבה, ומסכים לחכות לה. ורק בגלל זה לא יצרה שוב קשר עד שהתאוששה (יתכן שנפגע מכך שלא שמע ממנה כלום מאז).

ושאם משהו אחר פגע, היא תשמח לשמוע במה מדובר, כי ממה לא רצתה ולא התכוונה חלילה לפגוע..

אולי יסביר - ואפשר יהיה להתקדם..

[אני מניח, שאם מישהי כאן היתה כותבת ההיפך - שבחור אמר לה כך וכך, ומאז חודש לא שמעה ממנו, ופתאום מתקשר, והיא כלל לא רוצה לשמוע ממנו.. היו כאלה שהיו מזדהות איתה, ו"מסבירות" מה זה "מראה עליו" כביכול....]

משהו כמו שבוע אחרי שדיברו - נראה סביר.

אז תניחו לו ותנו לו להתבשל בתוך עצמו, יש כאלה שרק הזמן מרגיע אותם ולחץ דוחק אותם לפינה שהם מלכתחילה לא היו רוצים להיות בה.

או שהיא פגעה בו באמת בצורה קשה וכנראה לא מבינה את זה (שתבדוק את עצמה)

או שהבחור ממש בעייתי, לא יודע להתמודד עם פגיעויות ולא יודע להתפייס ולתקשר,

או..או..או..

א"א לדעת, רק לנחש.

אולי תפנו למי שהכיר ביניהם או חבר משותף ?

חשבתי שהיא מעוניינת בו..

היא מנסה להתפייס איתו כדי שיצליח לה עם מישהו אחר?..

אם ככה, חושבת שאפשר לתת לו זמן להתאושש בלי לחץ. ולא כדאי להרבות בחששות כאלה וגם טבעי שיש אי הבנות בקשרים שנגמרו אם כי כדאי לסיים יפה. אפשר לנסות להוביל לשם בהמשך בלי לחץ.

מה זה "מקפיד וכועס"..

אם היא עשתה משהו לא בסדר - יכולה לשלוח התנצלות כנה.

לא עשתה - אין על מה להתנצל.

זה לא שהם היו מאורסים...

לא צריך להמציא חששות שווא.

ולנסות להחזיר לקשר, ובפרט כשהצד השני לא מעוניין, זה משהו שונה לגמרי.

השיקול של הפגיעה כאן לא רלוונטי להמשך הקשר.

נראה שהדבר המרכזי שנדרש עכשיו, זה שהבחורה תשתדל להיות פחות לחוצה ויותר רגועה, כדי שדברים כאלה לא יקרו בהמשך.

כשעושים טעויות, אז עלולים לחשוב שבלעדי הטעות הכל היה מושלם, כשהרבה פעמים בלעדי הטעות היו ממשיכים עוד קצת ורואים שזה לא מתאים.

ולא אצל מטפל רגשי אלא אצל פסיכולוג, עם איבחון מקצועי. יש פה חשש גדול להפרעת אישיות גבולית.

יצירת מעגלים של תלות-התנתקות-תלות זה תסמין קלאסי של אישיות גבולית או של דו קוטביות. בדמיונה יש לה שייכות חד ערכית אליו למרות שאין לכך שום אחיזה במציאות.

הבחורה צריכה לדאוג לעצמה ולבן זוגה העתידי, מי שלא יהיה. להחזיר את היציבות הרגשית ולהמנע מפיתוח תלותיות לא בריאה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"