עדכון, פותחת שרשור חדשאורית13
אז אחרי שלעובר הפסיק הדופק בשבוע 8+2, הגעתי למיון נשים מעייני הישועה ובשבוע 9+5 קיבלצי מנה ראשונה 800 מ"ג של ציטוטק. איך הלך התהליך במייעני הישועה פירטתי בהודעות הקודמות, אז לא אחזור על זה.
אחרי 5 ימים הלכתי לרופאה בקופה, הסברתי לה ש היה דימום לא משמעותי , לא כמו שאני מכירה אחרי לידות, כמה קרישי דם בודדים, ודימום קל אפילו חלש יותר מווסט. היא אפילו לא בדקרה( שמחתי לחסוך עוד בדיקה) , נתנה הפנייה חדשה למיון ( במעייני הישועה דורשים הפנייה חדשה בביקור חוזר) ונסעתי לבית החולים.
שוב ביליתי שם כמעט 3 שעות רק בגלל המתנה לרופא ( היה להם איזה לחץ ובלגן שם) והרופא שלח קודם לטכנאית אולטרסאונד ( לפחות שם כמעט לא היה תור) האולטרסאונד כבר לא ראו עובר ( בשבוע שעבר ההיה עובר כבר כמעט 2 ס"ם) , - הרגשתי הקלה , כן ראו תוכן רב ברחם. חזרתי לרופא, ב"ה הוא לא היה צריך לבדוק. אותתי, הספיק לו הדוח של הטכנאית, ונתן לי עוד פעם 800 מל"ג ציטוטק לקחת בבית. הפעם אמר שאין צורך להמיס אותן מתחת ללשון אלא אפשר לבלוע וזה לא משנה ) אולי זאת גישה שונה של רופאים שונים)
ועודד שהפעם הכדורים אמורים להשלים את התהליך ואפשר להיות אופטיימים.
אני יצאתי ממש מעודדת, עכשיו אני מבינה עד כמה פחדתי מלראות את העובר יוצא ממני, כי באולטרסאונד הוא כבר נראה עובר אדם, עם גפיים קטנות, לא איזה משהו לא מובן, ונורא חששתי מלראות אותו יוצא לא חי ממני, עכשיו אני יותר שלווה, אמנם עוד לא סיימתי אבל אני רואה שיש התקדמות. העובר / שק ההריון,בטוח לא יצאה ממני, כנראה הכול שם בפנים התערבב / נספג/ התפורר- כמו שאמרה הרופאה הלא כל כך רגישה שלי לפני שבוע.
אז אני מתכוונת לאכול,לנוח כמה שעות,לאגור קצת כוחות , להתאושש אחרי הלילה והיום קשים פיזית ורגשית, ואז לקחת את הכדורים ולהתפלל שיפעלו לטובה.
אמורה לחזור לביקורת בקופה בשבוע הבא.
כמובן אעדכן , בלי נדר.
מאחלת לך כוחות.באפל
ושילך על הצד הקל ביותר האפשרי במצב הזה.
אורית יקרהליהיא44

אני שמחה לשמוע שאת גם בסדר.. אני מבטיחה לך שתוך כמה ימים את תייהי לגמרי אחרי! 

שולחת לך חיבוק גדול..תמיד כאן כשתצטרכי.. אנחנו ביחד בזה..

תודהאורית13
שיעבור בקלות ובמהירות. חיבוק!אמא_מאושרת
מעדכנת, אני חושבת שעבר בשלוםאורית13
עבר עריכה על ידי מתחדשת בתאריך א' בתמוז תשע"ט 22:54
עריכה: תוכן קשה, תיאור הפלה. למי שיהיה קשה לקרוא- שתבחר לא לקרוא.

היה לא פשוט בכלל. אני אנסה לפרט כמה שיותר לטובת הבנות שכמוני, צריכות לעבור את התהליך, מחפשות מידע, למה לצפות, איך ומה. אותי אישית מאוד מרגיעה לדעת לקראת מה אני הולכת, וכשאני בחוסר ידיעה- זה מלחיץ שבעתיים.

אז לקחתי את המנה השנייה ב 17, כאמור שוב 800 ציטוטק ( נראה לי, לפי התגובה במופתעת של אחות להוראה של הרופא לתת לי 800- זאת מנה גדולה בשביל פעם השנייה)
אז כמו אחרי המנה הראשונה עלה לי קצת חום לאיזו שעה, צמרמורת, חולשה, קיבע רכה, ריצות לשרותים.
אחרי בערך שעה התחילו דימומים, דימומים רציניים שנמשכו כמעט 6 שעות, עם הרבה מאוד קרישי דם גדולים. עם כאבים הדומים לצירים. הפדים בכלל לא עזרו, השתמשתי בטיטולים של ילדים, חיסלתי כמעט חבילה שלימה, כי כל פעם שהלכתי לשירותים החלפתי- להרגשה טובה.
שמתי לב, שהדימום הוא לא קבוע זורם כל הזמן, וגם "צירים" זה הלך בערך כך- כאבים..דימום זורם..יוצא כריש דם גדול, הדימום נחלש ...וחוזר חלילה.
העצה שלי- קודם כל להישתמש בטיטולים, זה משחרר מהפחד להתלכלך, אפשר לי לא להתכווץ ולהתאפק כשהרגשתי שזורם ממני- אלא להפך- לשחרר עד כמה שאפשר, להשתדל לאפשר לצוור הרחם להיפתח,
דבר שני- תנועה! לא לשכב מקובצת על המיטה, אלא להתנהל כמו בלידה- לעזור לתוכן הרחם לצאת- לשנות תנוחות- משכיבה לעמידה, כריעה , סיבובי אגן. כשהרגשתי שזורם הדם ישבתי על האסלה, טוב להשתמש בשרפרף- להניח עליו את הרגליים כדי חדמות קצת כריעה וסוג של ללחוץ, כמו בלידה, לאפשר למקום להיפתח, לא הולך- לקום, הרבה פעמים שינוי התנוחה אפשר את השחרור והיציאה של קריש הדם התורן. ואז הדימום נחלש, עד ה*ציר" הבא.
זה לא סיפור לבעלי לב חלש, אני מניחה שבנות שלא ילדו ולא ראו דימום אחרי לידה, יכולות להיכנס ללחץ רק מלראות כמויות דם כאלו יומאות מהן.
היו רגעים מלחיצים, כאשר אחרי כ 4 שעות כבר התחלתי להרגיש קצת חוחשה וסחרחורת, והכאבים תוקפים ולא רואה את הסוף. אבל אז נכנסתי חמקלחת - זרם מים מקל מאוד על הכאבת וראיתי שהדם לא זורם קבוע- איך שקריש דם תורן יוצא- הדימום נרגע.
ושתיתי כמה כוסות תה שחור מתוק עם כמות נכבדת של סוכר- עזר מאוד נגד החולשה והסחרחורות!!!

רוצה להדגיש את הנקודה- אם רואים דם זורם וזורם, וחוץ מדם נקי טרי לא יוצא כלום-לשקול חהתפנות לבית החולים, כי אם קריש דם או שק ההריון תקוע בצוואר הרחם- הרחם מזרים כמויות של דם כדי לפנות אותו משם, וכל עוד הוא לא יצא-אפשר לדמם עד עיבוד ההכרה בצורה כזאת. להיזהר להיות עם היד על הדופק.

וכך התנהלו כמה שעות עד נ 23 בערך הכאבים מאוד התעצמו, ממש כמו צירים במשך כיוצר משעה, בינתיים קרישי דם ממשיכים לצאת אחד אירי השני ואז שוב הרגשתי זרם דם, ישבתי על ההאסלה וממש לחצתי ממני ללאט מה שהיה נראה לי בהתחחה כעוד קריש דם- עד שהבנתי שזה שק ההריון. לא ציפיתי לגודל כזה,באולטרסאונד עמרו שהעובר כמעט 2 ס"ם, אבל מה שיצא היה רץהרבה יותר גדול. ..הקב"ה עשה עימי חסד, שההפלה התרחשה רק עכשיו ולא במנה השנייה, כי עכשיו זה כבר לא היה נראה עובר, אני מניחה שזה היה מוסיף לי לטראומה חראות את העובר הלא חי יוצא ממני, ובשלב הזה, יותר משבועיים אחרי שהפסיק הדופק, זה היה נראה כמו רקמה, דומה לקרישי דם בצבע וצורה, רק גדול ומוצק שלא נתן להתבלבל שזה לא סתם כריש דם. גם ככה זה עשה לי ממש רע.
זה היה מנש כמו סוג של מיני לידה- צירים, תחושה של צוואר הרחם מתרחב, לחיצות.

בהחלט לא מתאים לכל אחת.

איך ששק ההריון יצאה, תוך דקה פסקו הכאבים, הגוף נרגע ונרפה, יכולתי לנשום רגוע, הדימום התמעט, אחרי כמה דקות יצא לי עוד כריש דם רציני, ואז זהוא, דימום מיד נהיעה ממש חלש, רגיל כמו של וסת , ואין שום כאבים.

ככה, שנראה לי ששאפשר להניח שכל עוד יש כרבי מחזור , אפילו חלשים- שק ההריון עוד לא יצאה..

גם במהלל השבוע הזה מאז המנה הראשונה ועד השנייה,,אפילו שלא היו דימומים משמעותיים, מדי םעם כן באו כאבי מחזור.
אמנם הם לא גרמו לדימומים חזקים ופינוי הרחם- אבל העידו על כך שהתהליך עוד לא הושלם.

אז אחרי 6 שעות אינטנסיביות, אני מרגישה שעברתי את התהליך בשלום, נוחכתי שצריך הרבה חסדי ה', כדי להשלים את הנפלה בשבוע כזה , בעזרת הכדורים בשלום. אם אני דיממתי 6 שעות . מה עם בנות שלא כברו לידה- צוואר הרחם יותר סגור, יש יותר סיכון שמשהוא יתקעה שם והיא תדממם לחא הפסקה.

בסופו של דבר אני שמחה,שבחרתי באופציה הזאת, ולא הלחתי לגרידה.למרות שזה היה מתיש נפשית ופיזית, ונזקקתי למנה שנייה של ציטוטק.זה התאים לי , אישית יותר מאשר ניתוח- עצם תהליך הניתוח , בטוחה שהיה משאיר בי יותר טראומה.

אז כל אחת צריכה לבחור מה שמתאים לאישיות שלה.

אם זה יותר מדי מפורט ופחות מתאים לרוח הפורום, ולדעת מנהלת הפורום לבנות יהיה לא נעים לקרוא את זה- אסיר את ההודעה.
אבל אני, הייתי רוצה לדעת לקראת מה אני הולכת , למה להתכונן פיזית ונפשית.

טעוד נקודה- שמחה שבחרתי לעבור את התהליך במעייני הישועה, כי אצלהם לא מאשפזים להשגחה אחרי הציטוטק- אלא נותנים לקחת בבית.
לי אישית,היה הרבה יותר נוח להיות בבית, להשתמש בשירותים שלי, להיכנס למקלחת, ובכלל להיות בביתי.
אני מבינה את ההגיון באישפוז- לתפוס בזמן את המקרים שמתחילים לדמם לחא הפסקה וזקיקים דחוף לגרידה שמצילה חיים במקרים כאלו.

וכמובן, אם זה שבוע 7-6 ופחות- התהליך הרבה הרבה יותר קל- שק ההריון יותר קטן, יוצא בקלות, יש הרבה פחות תוכן הרחם וכו.


אורית יקרהליהיא44

אני כל כך שמחה לקרוא שאת אחרי, עברנו יחד ימים לא קלים.. בלי הרבה תשובות וידע ואני חושבת שהכתיבה והפירוט שלך את מה שעברת יוכל לעזור ולהקל לעוד נשים רבות. תנוחי עכשיו הרבה, קחי נשימה עמוקה... את אחרי.

ובהמשך לשרשור אחר שנכחנו בו- מגיע לך טילון מכובד!!

אני ברגשות מעורביםאורית13
הקלה עצומה, עצב על האובדן, חששות מהעתיד..
שה' ירפאה את נפשינו וימלא את חסרונינו
מזדהה איתך בכל,ליהיא44

אמן והשמחה והחיוך יחזרו לנו במהרה.. שנצליח להתאושש כמה שיותר מהר. שולחת לך חיבוק גדול

וואו אורית. כמה כוחות יש בך!!ציפי כהן
עברת מסע לא פשוט, קראתי הכל ונפעמתי!
את בחרת לקחת מנה שניה, די גדולה ומכובדת.
בחרת להיות מודעת למה שהולך לעבור עלייך.
בחרת במקום שמאפשר ללכת הביתה כדי להיות במקום שנח לך. בחרת בשליטה שלך על התהליך, וכך היית פחות תלויה ויותר עצמאית. מדהים!
בחרת ללכת למסע הזה תוך הכנה נפשית ופיזית, וגם תוך כדי הכאבים- ידעת להניע את הגוף, לתת לו את מה שהוא צריך, היית מודעת לכך שדימום מאסיבי ללא קרישי דם הוא מסוכן, שמת לעצמך טיטולים (איזה רעיון...!), לקחת תה שחור כדי להרגיש טוב יותר... ועוד ועוד..
אני מרגישה שלאורך כל התהליך את היית מאוד מודעת ומאוד מדוייקת לעצמך. האקטיביות שלך מאוד מרשימה.

תודה רבה לך על הפירוט החשוב!!

מאחלת לך עכשיו ימים ללא דימום... ימי מנוחה, שתצליחי להרגיש שאת מאפשרת לעצמך את המרחב הפנימי הראוי לך כדי להתחזק.

חיבוקים חמים!!
כשאת מתארת את זה כך))אורית13
אני פתאום מרגישה וואו, אולי אני באמת מספיק חזקה..
וואו, באמת הייתי בסדר, עברתי את ההפלה עצמה, אז עכשיו גם אעבור ואתגבר על החלק הנפשי..על העצב, והמחשבות למה זה היה צריך לקרות לי, ולמה זה גורלו של העובר שלי? והשאלה הגדולה שמציקה לי האם אני עשיתי משהו (במישור הפיזי או רוחני) במהלך ההריון הקצר שלי שגרם להפסקתו או שכך נגזר מרגע ההפרייה? ((
אני מרגישה שלא התפללתי מספיק, לא הערכתי מספיק, לא הודתי מספיק על ההריון הזה... 8+2 שבועות..58 ימים..18 ימים של חיים לעובר שלי. (אחרי 40 יום לפי ההלכה העובר נחשב לעובר אדם ממש וההפחה נחשבת ללידה לעניין טומאת לידה וכו') למה?
ממליצה לעשות ספירת דםggg
נשמע שהיה לך דימום כבד. לי אחרי ההפלה ירד ההמוגלובין לרמה שהייתי צריכה לקבל מנות דם ואחרי זה לקחת המון ברזל. בהצלחה
גם לי ירד המון דם והיו קרישים. אבל יש הגדרה לכמה זה דימוםאין ייאוש בעולם
מוגזם.
וגם אני הרגשתי שהפדים לא עומדים בזה.
אבל לא הרגשתי שזה לא תקין או משו.
יש הגדרה שאם אחרי חצי שעה הפד מלא כולו אז לחזור למיון. זה מה שאמרו לי. או אם יש חום וסחרחורות קיצוניות.

אבל דימום מסיבי עד גבול ההגדרה הנל נראה לי הגיוני, לא?

@אורית13 אני הייתי בשבוע כמו שלך ומנה אחת הספיקה ולא ראיתי שום עובר. רק גושים.
אותי באופן אישי הדימום והגושים לא הרתיעו. זה היה החלק הקל בסיפור. יודעת שיש כאלה שזה טראומטי בשבילן. אני התייחסתי לזה כמו ווסת רק מסיבית.
לי החלק הנפשי של האובדן היה הקושי העיקרי.
ולגביי הכאב של ההתכווצויות לקחתי משככי כאבים, לא נתתי לסבול מראש.
אצלי הפדאורית13
יכל להיות מלא אחרי 5 דק, ואז אחרי יציאה דל קריש דם, כמעט הפסקה של איזה 10 דקות בדימום ואז שוב גל של דימום שאין טעם לשים פד. ככה,בגלים
אני לוקחת ברזלאורית13
ברור לי שההמוגלובין ירד
לא יקירתי. אמנם גוף ונפש קשורים זה בזה,ציפי כהןאחרונה
אך ההפלה היא רק חלק אחד, גופני ביותר, שעוברים בתהליך הזה.
זה חלק קשה ביותר, ובוודאי שיש בו גם היבטים נפשיים אך הוא בעיקר מתמקד בחוויה הגופנית הקשה. הנפש מתמקדת בלעבור את זה... לשרוד את זה... להצליח לקום גופנית מההפלה הזאת.
אבל אחר כך עיקר ההתמודדות היא בנפש.
העצב, הכאב, הכעס, האשמה, הבושה, תהליך האבל.
זה תהליך מורכב ולעיתים גם ארוך, לעיתים גם נתקע ברגש מסוים למשך זמן מה, לעיתים מנסים לחזור לשגרה ולהתעלם ממנו, אך מתחת לפני השטח הוא ממשיך לעשות תנועות ועבודה.
התהליך הנפשי דורש את הזמן שלו. ואת הכוחות שלו.
דווקא בעיניי האמירה שלי שאת חזקה ועם עוצמות ויכולות- באה לחזק אותך שאת אכן מסוגלת לעבור דרך התהליך הזה גם כן.
אל תפחדי להרגיש, אל תפחדי מהכאב. הוא שם, והוא קיים, והוא צריך להיות מספיק זמן כדי שתוכלי להמשיך הלאה. כל אחת והזמן המתאים לה, אך לא כדאי להתעלם או לנסות לחזור מהר מדי לשגרה. לא כדאי להעביר את זה הלאה.
כדאי לשהות בתוך הרגשות.
כדאי מאוד לדבר אותם.
כדאי לאפשר בכי או כאב או כעס או כך רגש אחר.
כדאי כי זה הזמן הנכון לעשות זאת.
אפשר גם לשאול שאלות כמו למה זה קרה לי, או מה אני יכולה ללמוד מזה.

מה שכן, תחושת אשמה עלולה להיות קשה, והיא לא נכונה. זה הרגש שאני דווקא לא מעודדת לקיים או לקבל,אף על פי שהוא קיים אצל רוב מוחלט של הנשים.
נשים מחפשות אחריות. הן מחפשות שליטה על הדברים (כמו כולם, כל כך טבעי והגיוני) ומחפשת משהו שיסביר כדי לאפשר לעצמן להצביע על סיבה.למה זה קרה.
הרבה פעמים אין סיבה. פשוט אין. זה פשוט קרה... ככה.
אבל תחושת האחריות או הרצון לתת לזה כותרת- היא חזקה מאוד. לכן לפעמים רגשות אשמה מגיעים.
אבל אין זה נכון.
אני מציעה לקחת אחריות במקומות שאפשר (ואת עשית זאת בבחירות יפות בתוך התהליך), במקומות שאין מה לקחת בהם אחריות- לשחרר אחריות ואשמה.

את נהדרת. קחי את הכוחות והמודעות שלך לצרכיך,והיי נוכחת גם בתהליך הרגשי.

מאחלת שבת מנוחה.
חיבוק.

גרידה וגושים (תיאור לא משו...)אנונימי (פותח)

קצת פחות משבוע אחרי גרידה, עד עכשיו היה דימום נראלי רגיל, כמו ווסת, לא בהתחלה שלה.

היום קצת טיילתי ואספתי את הילדים ועכשיו גושים ממש יוצאים, וכאבים של התכווצויות.

קראתי שכל עוד הגושים קטנים מכדור פינג פונג זה בסדר. באמת?

לא יודעתאנונימי (3)
רק שולחת חיבוק!
תשאלי בהו"לרקאני

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

 

אבל אני לא באמת יודעת

חיבוק!!יגל ליבי

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

הפותחת. עוד שאלה על טהרהאנונימי (פותח)

עבר, ב"ה הכל בסדר.


תודה על המענה והחיבוקים!


יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

תשאלי רב!אנונימי (3)

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

לי נתנו פטור ממוך אחרי ציטוטקיגל ליבי

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

הפותחת. תודה רבה!אנונימי (פותח)אחרונה
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה

אולי יעניין אותך