פעמים רבות זה מרגיש שזה יותר מדי. ואז באמת עולות השאלות- למה לי?
האם אני באמת רוצה עוד ילדים?
למה אצלי זה לא מובן מאליו שזה מגיע, ואצל הרבה אחרות זה פשוט כל כך...?
זו בחירה שזכינו להסתכל לה בעיניים כל יום מחדש.
לבחור להביא ילד לעולם זו זכות בעיניי.
כי הבאת ילדים אינה דבר אוטומטי עבורנו, או דבר שנעשה בלי תכנון או מחשבה. לצערינו זה כך, אך אני רואה זאת מהכיוון ההפוך. לשמחתי זכיתי לבחור בהבאת ילדיי לעולם, כי המסע לעבר עוד ילד הוא קשה ומתיש וארוך, ואני צריכה לבחור בו בחירה מלאה לפני שאני פוסעת בשביליו.
אם אני בוחרת לצאת למסע להבאת הילד הבא- אני בוחרת אותו על כל המחירים שהוא יגבה ממני.
זו חתיכת בחירה. אבל היא הכי אמיתית שיש.
זכיתי לבחור במסע הזה, וזכיתי גם ללדת ילדה אחרי הרבה דרך.
אז מה אומר לך יקרה,
קל זה לא.
זה קשה ביותר.
זה מתיש נפשית.
ולפעמים השבר גדול ואז עולות שאלות
או שפשוט נשברים ואין כח.
וזה בסדר להרגיש כך.
אם קשה לך עכשיו את יכולה לנוח, או להניח לעצמך מעט. אינך חייבת לרוץ לכל הבדיקות. אפשר ללכת לאט ובזהירות, להקשיב לנפש ולגוף, לנשום. לאוורר מעט. להרגיש מה עברתי, מה אני עוברת, מה אני רוצה, לאן אני רצה, מה אני בוחרת ומה אוטומטי, מה איבדתי ומה קיבלתי בתוך התהליך.
הרבה שאלות חשובות, שלפעמים בתוך הריצה והעשייה והבדיקות- אנחנו שוכחות לשאול, או להקשיב להן.
והן משמעותיות כי הן מאפשרות בחירה, או עוזרות לסכל אבנים מהדרך.
אני מחבקת אותך. מאז ההודעה כבר עברו כמה ימים ואני תוהה מה שלומך עכשיו.
חיבוק חם לשבת שלווה ונעימה.