זאת השאלה? מה שייך "מגיע" או לא?..

איזה התנהלויות אלו? כך חיים?..

אם אתם אמיתיים - תתפסו את עצמכם.

אבל גם הוא לא מתנהג כך... נשמע לי שזו אלימות ממש.

מגוחך שאני מענישה אותו.. אך לא מסוגלת להייטיב עימו שהוא עושה לי כ"כ רע

מניח שכנראה עוד לא מיומנת במקצוע שכתב עליו "נפשי"...

יפה שאחזת את זה 

היא הגיבה (כנראה בלי לשים לב), מניק אחר, שבו היא כביכול בכלל בגיל אחר - צעיר בכמה שנים - ומעיר אחרת..

אבל עדיף שלא עוד כמה מוכשרים יבזבזו את הגיגיהם הרציניים ומלאי הכוונות הטובות, דווקא על זה...

[רק להמחשה משעשעת: פעם, גם כן  באיזה "חופש גדול", מישהי כתבה פוסט מתלבט על יחסיה עם "בעלה".. הסגנון היה קצת יותר מידי כמו חיבור בבי"ס.

מעיון בכרטיס ובהודעות אחרות, התברר שגמרה שישית באיזו אולפנה (לא מאלו שמתחתנים שם צעירות...), כנראה היתה קצת משועממת - וניסתה את כחה ביצירה ספרותית "מתלבטת".. אפילו אם שם האולפנה ציינה בכרטיס שלה]

לכן כתבתי "כנראה".

יש הודעות שנראות כ"כ הזויות - שאו שהמצב באמת לא נורמלי, או שההודעה אינה אמיתית.

גם אני די "תמים" לגבי כל מיני הודעות. אבל כבר היו כאן דברים מעולם, ולא פעם אחת.

ומכל מקום, על הצד שזה כן אמיתי - כתבתי כבר בהודעה הראשונה.

השני, ולגבי הפרטים בכרטיס אישי הגיל ומקום המגורים שונים ב 2 הניקים כמו שלא כל אחד כותב את כל הפרטים האמיתיים.

אבל שאר הנתונים נכונים: נשואה ואישה..

מה שאני עושה זה לא בא מתוך רוע הלוואי שהיו הרבה נשים כמוני סובלניות וסלחניות אבל יש את קצה גבול היכולת..

ובאמת אני חייבים לפנות לייעוץ

לא מצליחה להבין למה ככה קוטלים אותך. זה שיש אנשים שלא מאמינים זה בעיה שלהם.

באמת תפני ליעוץ בשביל הבריאות הנפשית שלך. תחשבי אפילו רק על עצמך. את בעצמך עולם ומלואו .

בשביל לשפר את השפיות שלך כדאי לך לטפל בזה

3 הודעות ובכולן את מציעה להתגרש

אם אין לך משהו חכם להגיד עדיף שתסתמי!

איפה החמלה והאהבה אחד כלפי השני?

מאוד חיובי הוא עוזר המון המון! מטפל בילדים במסירות, מארן, מנקה,שוטף כלים, עושה ספונג'ה, מבשל, כמעט ולא נח, בשביל שאוכל לנוח.. בקטע הזה הרבה מאחלים לעצמם כזה בעל. אני מאמינה שעם ייעוץ נכון נתקדם לחיים טובים יותר.

התדרדרתם ליחסים שאינם תקינים בעליל אבל לעיתים זה טבעי וקורה בין בני זוג שונים. 

לתקן את זה זה אפשרי אבל זה דורש רצון כנה של שני בני הזוג. 

אני חושב שטיפול זוגי בהחלט יכול להכניס אתכם לדרך חדשה בה תדאגו לא לחזור אחורה לטבעים והדפוסים שהובילו אתכם להיכן שאתם כרגע. 

תסתכלו על זה שגירושין זה לא אופציה והקב"ה זימן לכם את בן הזוג הזה לכל החיים- זה מה יש ועם זה ננצח!

תסתכלו על החיובי שבבן הזוג ולא בשלילי.

ותסכמו על חוק שקובע שלא תפגינו בוז אחד כלפי השני, תמיד תנסו לדבר גם אם קשה וכו'.

בהצלחה!

את יודעת מה הזכרת לי עכשיו? הענשה?

מכירה את פרשת ההתעללות בימים  האחרונים? עם המטפלת המענישה? אחרי כל קשירה הייתה מחבקת ומביאה מתנה לילד.

זאת הקונטציה שעולה לי לצערי.

נשמע מזעזע, לא בריא

מה שתיארת זו התנהגות שיכולה להביא אותך לקצה, אני מבינה. אבל את יכולה ללמד אותו, איך להתנהג, איך להגיב, מה יעשה לך יותר טוב וכו'.

להשאר במצב הזה שהוא מתוסכל (ולכן מבטא את זה בשירה וכו'/התעלמות) ואת מתוסכלת וחושבת על דרכי הענשה. ממש לא.

בהצלחה. 

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת