מבין מילותייך אני שומעת דני דברים עיקריים.
אחד- הצורך שהתהליך יסתיים כבר, שהגוף והנפש יוכלו לעבור לשלב אחר, שלב עבודה נפשית או המשך חיים, ובכל אופן ללא התמודדות עם דימום שמעורר קשיי פרידה, עצב וכאב.
שני- הצורך במגע ובחיבוק מבעלך,הצורך בהפסק טהרה שיוביל לבסוף למגע שכה זקוקים לו לאחר תהליך כה קשה וכואב. לאחר אבדן כה גדול.
לא אמרת זאת במפורש, אך אני שמעתי מבין מילותייך את הכאב הגדול שבדחיית ההפסק, וכמה זה קשה שאי אפשר להיטהר כבר.
באמת קשה!
לגבי הדימום, טוב שבדקת לאחר שבוע. אני מבינה שהרופאה אמרה לך שיש עוד דימום ושלא הכל יצא. זה מסביר את הדימום של השבוע האחרון. אם הדימום שלך לא מאסיבי, והוא נחלש- זה סימן שזה בדרך אל הסוף. אך אני מציעה שבכל זאת תלכי לבדוק מה קורה שם בפנים,אם את יכולה. כדי לסיים עם הסאגה הזאת, להרגיע את הנפש, ולנסות בכל זאת להתנקות. רופא יכול לומר לך כמה זמן יכול לקחת הדימום, אם הוא רואה עדיין תוכן ברחם.
ואני אומרת אפשרות נוספת, כי אני מבינה שאת כן רוצה להתכונן למגוון אפשרויות - לפעמים אחרי ציטוטק שבו לא הכל יצא, עושים בכל זאת גרידה. כדי להוציא מה שנשאר.
היי מודעת לאפשרות הזו אם עדיין יש תוכן ברחם.
יקירה,
זו התמודדות ארוכה וקשה. הלוואי ותסתיים כבר.
מחבקת אותך ומאחלת טוב מאוד!
שיהא שבוע מבורך.