פסלו על עצם העלאת השאלה אם היא מתכוונת ללכת עם כיסוי ראש.

היא בהחלט מתכוונת. אבל היה אסור לשאול.

את השואל ;)

בראש מורם אני מקווה

זה לא מופרך לפסול על גובה

אבל עם טאקט..

יש גמ' כזאת..

"גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהן תורן"

לא יודע אם נוהגים ככה היום

ברוך שכיוונת

לפי הרבנים שלי אסור לעלות להר הבית כי יש בזה חשש כרת.. זה לא סתם איזה עניין שולי- זה עניין חמור מאוד הלכתית..

אם אתה אומר שלדעת כולם מותר לעלות מעיקר הדין וכל החשש הוא להכשיל אחרים, אז הדיון פה הוא יותר השקפתי- האם צריך לחשוש לזה, וכמה חשוב היום לעלות למרות החששות האלה.

אני חושב שיש רבנים שפוסקים לא לעלות בגלל חשש כרת, בגלל שלדעתם לא יודעים בבירור מה המקומות המותרים.

אני אישית רוצה בחור שילך לפי הגדולים שאומרים שאסור לעלות..

לגיטמי נראה לי..

זה עניין מהותי ולא שולי!

ולכן ארצה מישהו שסובר בהשקפה שלי ולא אחרת!

כשיהיה לי ראש לזה אני אענה בע"ה בלי נדר..

תודה שאתה גורם לי לברר דברים

אבל עדיין הרבנים שם נגד עליה להר הבית

אמנם לא בחריפות כמו בהר המור אבל כן מתנגדים.

לא כל מי שלומד בישיבה לא קווניקית עולה להר הבית..

כמו משהו עם מידות לא טובות

למרות שנראלי באמת מוגזם לפסול על זה,

אפילו הרב אבינר שאמר שעדיף לא ללמוד חברותא אם משהו שעולה להר הבית אמר שאין בעיה להתחתן איתו.

דיברתי על העונש הצפוי שיכול להשפיע קשות על העתיד של שניהם.. זה לא כמו מידות לא טובות אני חושב...

אני כרגע לא עולה כי אני לא בקיא בזה ,

בשלב מסויים אני אהיה חייב לגעת בזה ולגבש לעצמי עמדה בזה...

לכן אני לא "יוצא" על מי שעולה ואפילו מעריץ שהוא הספיק לגבש לעצמו עמדה בנושא בעיקר כי אני לא פוסל שגם אני מתישהו אעלה...

לא אותו ולא מי שקורא לעלות להר.
זה מחלוקת הלכתית. יש גדולים שאומרים שאסור ויש גדולים שאומרים שמותר. כל אחד שיעשה לפי רבותיו.
והכי מעצבן שמוחקים את הדעה השנייה. והכי גרוע שאומרים ש"כל הגדולים אומרים שאסור/מותר". זה זלזול חמור.
אפשר להיכנס לדיון מי יותר מזלזל במי, ואז לדיון אין סוף...
יש בזה צד של אידאולוגיה. אבל יש בזה המון צד הלכתי טהור.

אם בחור יילך לשמוע שיעור של רב שאוסר לעלות להר הבית, נניח הרב אבינר, הוא ישתכנע שאסור. ואם הוא יישמע שיעור של הרב ליאור הוא ישנה את הדעה שלו. וחוזר חלילה. למה? כי 2 הרבנים יתנו לו הסברים תורניים. ומשניהם הוא יקבל את הסיבות למה מותר או אסור. ואיפה האמת? רק אם כל הרבנים יתכנסו ביחד וידנו בזה 100% כדי למצוא את הדרך הנכונה, אוליי יגיעו למסקנה.
זה בעיניי מגוחך לפסול על זה. כי אלו נושאים שהסיבה האוליי יחידה לדרך של הבחור היא איפה הוא בחר ללמוד בשיעור א'.

היא שאלה אותי האם אני הולך למקווה כל יום ?, איזה גודל הכיפה (ושלי ממש גדולה והיא חשבה שיש לי כיפה של שקל ) , ולמה אין לי זקן ארוך מידי ...בקיצור בחורה לא נורמאלית 

כל עוד אין לה עיינים כחולות!!

ומאושר עד הגג.

בשלושה ימים.

אמרתי לה שמזל שהיא לא בזבזה דייט אחד על יצור כזה.

בשבילנו זה ע"ז גמורה

וצריך להתרחק כמה שיותר

אם כבר אז אפשר להגיע לקלקול הזה מתורת הרב קוק

כי לפעמים יש דברים שכביכול מטשטשים את הגבול שבין הדרגות במציאות

העלאת ניצוצות זה משהו אחר נראלי, התעסקות עם החול באופן כללי, אבל לא לחפש אצל הרע נקודות טובות שטמונות בעומק, זה יותר הגישה של הרב קוק.

בקבלה ובחסידות לא מדברים על לחפש את הטוב שטמון בגישות של כפירה שנמצאות בעולם.

אבל עוד פעם- בחסידות מדריכים אותך לדון כל אחד באופן אישי לכף זכות, אבל לא מדברים על הכפירה באופן כללי.

יכול להיות שהרב קוק התכוון שרק צדיקים גדולים יתעסקו בזה, בפועל לצערנו זה לא קורה.

אני לא מכיר חסידים שיקחו משהו מהנצרות או מהחילוניות בשביל לחפש נקודות טובות, אצל תלמידי הרב קוק זה יכול לקרות, או לפחות כאלה שמתמיירים להקרא תלמידים..

דווקא לגבי הסכנת התקלקלות אני חושב שבגישה של הרב קוק יש יותר חשש.

ע"ע מה שקורה בציבור שלנו לעומת הציבור החסידי.. גם פעם כשהם פחות הסתגרו.

אולי העבודה הזאת נצרכת היום, אבל צריך המון זהירות.

תהיה בטוח....

מתוך הבנה לא נכונה של דברי הרב קוק

בין היתר

איך בציבור שלנו, כולל כאלה שהתחנכו בחינוך שנחשב טוב, יש הרבה יותר חוזרים בשאלה.

לא אמרתי שזה נובע ישירות מתוך לימוד.

זה נובע מגישות שבשורשם הגיעו בין היתר מלימוד לא נכון של דברי הרב.

אני חושב שנעצור כאן ברשותך

נצלשנו מספיק..

כל מילה.

רבנו תם,המאירי,רבי עובדיה מברטנורא,והרב חיים דוד הלוי.

"העולם צריך שיכיר, כי לא בהגה אחד, באמרת אמונה מתוארה לבדה, די לאדם לעוף לגן עדן, וכל אוצר הרעה, הרצח והתעוב, הספון בכל חדרי רוחו, בדמו ובבשרו, יכול להשאר בעינו, וממילא הלא איננו צריך צרוף ולמוד, רכוז ועליה, "לית דעתיר מחזירא", מזונותיו,גם הרוחנים מצויים לו בכל זמן ובכל מקום,"ודמיין מיעיה לבני אינשי". קץ יושם לכל אותו החשך, יכיר האדם וידע, כי כל עמלו צריך שירוכז לטוהר הנפש, האפשרות של הטהר בתכונת העמים טעונה היא מילוי של רכוז, שהוכן כבר מאז ע"י אותה ההכנה הגדולה, שהפליאה יד ד' לעשות ע"י אותה האומה הנפלאה"

.... "אז יבורר לכל, כי סגולת הקודש אינה סגולה זלה, שיכולה להנטל בכל ידים מסואבות, כי אם סגולה העולה בעמל נורא במסירת נפש קבועה, וע"י זכות נחלת קודש של אבות לבנים נושאי עולם באהבה ושומרים דרך ד' בכל עז. אז יוסרו פני הלוט מעל כל העמים והמסכה הנסוכה על הגוים, ואותה הותרנות של המינות תוכר כמו שהיא בתור מטבע פסולה, המסמאה את העינים ומטמאה את הנפשות, מרבה רצח ודם וכל תועבה"

(אורות ישראל ותחייתו ט"ו)

"הסליחה והתשובה שלה נעשית בסיס לדבר האסור ולזוהמת החיים. אין בה אותה הטהרה וההגדרה של מניעת 'אחטא ואשוב', 'אחטא ויום הכפורים מכפר' שבאופן זה באה התשובה להעלות את החיים בטהרת אמת וכו' ולסור ממוקשי רע בכל עז ותעצומות מלחמה. וכו'. הסליחה היא לה מטרה וכו' כדי להנצל ממוסר הכליות ומכאוביו, והמטרה היא להוסיף חטא על פשע. זה ארס טמון בעומק הצחנה של קליפה קשה זו, שהרבתה מאד להסתירו"

(קובץ ה', פסקה קמט)

"המינות הנצרות וכו' היא כסף סיגים מצופה על חרס, שפתיים דולקים ולב רע"

(שם)

"אויבתנו הנצרות, הבת הנושכת שדי אִמָה, רצתה בדגל הרחמים שלה, שהיא נושאת בידיים מלאות דם נקי להעליב את היהדות" וכו'

(אגרות הראי"ה, ח"א עמ' רכו).

"המינות הפקירה את המשפט, תקעה עצמה במדת הרחמים והחסד המדומה, הנוטלת יסוד העולם והורסתו"

(שמונה קבצים, קובץ צ"ח).

המינות גוררת אחריה כל רצח וכל זימה, למרות שהיא תמיד פושטת טלפיה ואומרת 'ראו שאני טהורה'. וכו' זאת היא הרשעה של הנצרות המתכסה בלבוש החרדות האמונית, נפת תטופנה שפתי זרה. הפירות של הדיעות והמדות של העמים המתחנכים בתרבותה, מעידים על עצמיות פנימיותם.

ואין כל כחה כי אם בניצוצי הקדושה הגנובים שלה מתוך אוצר ישראל החי, שהיא פולטתם קמעה קמעה. וכו' רוח טפשות וחולשה, רוח סכלות והפקרות מוסרית, התומך אשיותיו השקריות על יסוד הויתור, שהוא בוז וקלסה לכל מנהיג ושופט צדק. שרק חסד לאומים כזה הוא מקור נפתח לכל אכזריות ונבלה"

(שמונה קבצים, קובץ ב, פסקה רפו).

ורק נסיים בזה בגלל מה שאמרת:

"המינות וכו' אין לה שום הכרה בכבוד שמים ובתוכן של עבודה אלוהית, אבל מתאוה היא לאותה מנוחה ושלווה שהבטחון והאמונה נותנים. אבל לסייג את החיים במעשה אינה חפצה. אחוזה היא יותר מדאי בהגסות הגופנית, ואינה יכולה לוותר עליה"

(שמונה קבצים, קובץ ה, פסקה קמט)."

______________________________

צריך עוד מקורות?.... (יש עוד הרבה...)

דברים הכרחיים לגמרי שצמחו, אי אפשר להבין אחרת.... זה מפורש שחור ע"ג לבן

אליפז היה התימני הראשון.

במדרש כתוב שהוא הבן של עשיו.

יש מחלוקת באיזו תקופה היה איוב, אם בכלל.

אבל יש מדרש שאליפז התימני הוא בנו של עשיו.

התנא

השאלה גם לא נכתבה עם ניקוד...

כי אין לה עיניים בהירות ואז הוא יצא איתי ורצה להמשיך כי יש לי עיניים בהירות ( אמר שזו שריטה שלו שאשתו תהייה עם עיניים בהירות) 

אז לא הבנתי הרבה דברים שהיום אני מבינה...

היום היתי מסיקה כל מיני דברים מהאמרה הזו... 

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.