היום יום הולדת לפעם הראשונה בחיי שרציתי למות ולחיים עם משמעות שבאו אחריה.
יום הולדת, כמו יום הולדת הדלקתי נר, ולא שרפתי את עצמי ולא ניירות מקומטים ולא מילים אבודות. רק עצמתי עיניים כמו לפני שאיפה עמוקה בסיגריה, חשבתי קצת ונשפתי חזק. הבעתי משאלה ועוד אחת ועוד אחת. ועוד.
ביום הולדת כנו ביום הולדת מגיעים זכרונות,
אבל זה יום הולדת שנה, והזכרונות יותר מכאיבים ממעלים חיוך.
אני מסתכלת עלי שהייתי. ועל הדרך שהלכתי. ועולות לי דמעות בעיינים.
תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה ועוד מיליון פעם תודהתודהתודהתודה
אם היו אומרים לי אז שאני ישב כאן עכשיו ויחייך, אפילו לא הייתי מרימה מבט. פחח
אם יש תקווה בעולם, אני ההוכחה שלה.
תודה תודה תודה תודהתודהתודה.
יום הולדת להתקף חרדה ראשון זה כמו לחגוג את השן הראשונה שנופלת ולחכות למתנה מאליהו הנביא, או מסנטה קלאוס, תלוי איפה נולדת.
איפה שאני נולדתי, לא ידעו מה זה התקף חרדה. ידעו רק שמי שהוא לא כמו כולם הוא לא נורמלי. אז לא אמרתי כלום. לא אמרתי כלום. ושבוע אחר כך, בעוד התקף. פשוט הייתי חולה ולא יצאתי מהבית. ולא יצאתי מהבית ימים אחר כך, ושבועות.
וחודשים.
והשתגעתי.
הייתי בטוחה שאני נראית ונשמעת ומתנהגת כמו לא נורמלית והנה תכף ממש באים לאשפז אותי בכפייה. וזה כבר לא כל כך יהיה בכפייה, ניחמתי את עצמי, כי אני יסכים להם, כי אני כבר לא יכולה לבד פה כל היום בבית כל היום בבית לבד אני והקיר ועוד קיר וחרדה קיומית. אבאלה אי אפשר להזכר.
.
וה יתברך שלח אלי חבלים של אהבה ומשך אותי מהבוץ של עצמי והראה לי את הטוב שיש בעולם.
ויצאתי מהבית ומעצמי קצת, ובניתי קשה והגעתי לכאן.
ויש לי צורך עז להודות לו, הייתי צורחת אפילו בכל העולם אם הייתי יכולה.
תודהתודהתודה.
מזל טוב, ילדה!)