שוב כירבול בשמיכה עם ריח של בושם שנספג בו.
לפתוח חלון להריח בוקר לשמוע ציפורים להתעטף בקרירות של לפני זריחה
רעש של מזגן ומאוורר, בכי תינוק שהתעורר ורוצה צומי מאמא
שמיים תכולים בהירים בהירים, בין העצים והבתים גוון אדמדמם כתמתם, שמש שמחכה לרגע הנכון לפרוץ החוצה ולהאיר.
(אינספור מחשבות, ותודה שאני כאן לזריחות. הן עושות לי טוב.
אני רוצה חורף וזריחה ולצלם אותן.
אני רוצה חורף להתעטף בקפוצ'ון עם כובע שמכסה הכל, ומשאיר רק קצת פרצוף, ולהרגיש מוגנת)
(אני צריכה ים שוב ולא לפיד מתגובות של הסביבה.
אני רוצה לעשות מה שאני מאמינה בו כרגע בלי שירימו לי גבה ולא ידעו מאיפה לאכול אותי.
למה לברוח כל כך רחוק בשביל דבר חיצוני.)
עיניים שורפות מעייפות, נשימה עמוקה.