1.בסיני נרצחו עד עכשיו 23 יהודים? וכמה יהודים נרצחון בארץ?

2. זה ממש לא יקר אני יודעת מה המחירים

3. נכון צודקת אבל מה הסיכויים שיקרה לי שם משו. אחשלי היה שם והוא אמר שכשהו חזר הוא הבין כמה ישראל מסוכנת...

אסור באיסור חמור וגמור במצב הנוכחי
עדיף שתטיילי בגרמניה

וממש לא עדיף שאני יטייל בגרמניה!!!!

הדבר האחרון שיהודי צריך לעשות זה לטייל על האדמה המקוללת והספוגת דם יהודי בשביל הכיף. זה מזעזע!!

ולמה זה אסור במצב הנוכחי לא הבנתי?

ועדיף לטייל בגרמניה כי שם לפחות תהיי מודעת לאמת.
ו"במצב הנוכחי" בסוף יבוא אל קעידה ויחטוף אותך בדיוק כשאת משתזפת על החוף בסבבה ובזולה, וכל עם ישראל ישלם על זה בדם.

הפעם האחרונה שקרה משו בסיני היה לפני 18 שנה והפעם האחרונה שקרה משו בארץ לפני כמה זמן זה היה?! חודש? אולי פחות..

וחצמזה שגרמניה זה מחוץ לארץ ישראל ואני לא מתכוונת לצאת מהארץ.

ועוד משו- איזה אמת בדיוק?

אז אם לא התכוונת סתם להתחכם ולשאול האם "טכנית אפשר", שזה ברור שכן כי יש יחסים דיפלומטיים בין ישראל למצרים, אז מן הסתם התכוונת לשאול אם נכון או לא נכון לנסוע לשם.
ואחרי שהסברתי למה גם רעיונית זה נורא ואיום לנסוע לשם לפחות כיום, ציינתי גם את הבעיה של אזהרת המסע החמורה מבחינה בטחונית, ואם תסעי לשם את בטח בקלות עשויה לעבור על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

איך אתה מסביר אתזה שלחיות בארץ זה לא "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" שכל חודש בערך יש פיגוע ושם לא קרה כלום כבר 18 שנה?

ברור שזה הארץ שלנו וזה אבל גם סיני זאת הארץ שלנו.

זה כמו שמישו יעלה להר הבית ויחטפו אותו שם אז כולם יגידו בעיה שלך שעלית עברת על ונישמרתם וזה אסור מבחינת הרבנות הראשית אז בעיה שלך

השהות בישראל, בפרט של אזרח ישראלי, הנה במסגרת מטריית ההגנה שהמדינה מחוייבת לה בנוגע לאזרחים. לצורך כך ישראל משקיעה הון עתק בשירותי בטחון, בצבא ובשירותי מודיעין. נכון הוא שזה לא תמיד מצליח ונכון שהיו כשלונות חמורים בעבר. אך תסכימי איתי שביום-יום שוהים בישראל מיליוני יהודים שחייהם שמורים מכל משמר, ברצף התיישבותי (בעיקר הריבוני) שסביבו מעטפת הגנה אדירה של אלפי טנקים, מטוסי קרב ואוניות מלחמה חמושות, וחיל רגלים מעולה ביותר. הסכנה של פיגועים נובעת משהות של מיליוני לא-ישראלים בשטחים שיש רציפות תחבורתית בינם לבין שטח ישראל (ובנוסף גם של אזרחים ישראלים עוינים מבחינה לאומנית). עם כל זאת, שימי לב לשליטה הישראלית הטוטאלית במצב, כך שלמרות הפוטנציאל הרב לסכנה, בכל זאת אין מדי יום או לילה התקפה ממשית על ריכוז ישראלי מובהק (כגון חולייה של מחבלים בהסתערות על קיבוץ וכדומה).

ברור שהנהיגה בכביש שחשוף לגורמים עוינים ושנוכחות שירותי הבטחון בו אינה רציפה לגמרי (כפי שאירע למשל מספר פעמים באיזור עפרה) כן מייצרת סיכון, אבל יש לזכור שזה סיכון מודע וידוע, למשל כי אין למשרד הבטחון הישראלי לגיטימציה להכניס די כוחות ליישובים לא-ישראליים לסיכול מלא של תכנוני טרור.
ולכן, וכדי לנסות לקצר את הדיון, המסקנה הנה שלמשל אתרי הנופש בישראל שמורים היטב ורמת הבטחון בהם היא גבוהה במיוחד, כגון באילת - ששמורה במעטפת ימית, אווירית ויבשתית צבאית ומודיעינית עצומה. אך מי שסומך על כך שבסיני ייעשה אותו המאמץ לשמור על חיי השוהים הישראליים שם, כשבהשוואה לישראל שם שוהה כמות מוגבלת מאוד של יהודים (נניח שתי רבבות בזמן נתון כממוצע לאורך השנה), לא יודע מה הוא סח. אפילו הצבא המצרי אינו יוצא לסיורים דבר יום ביומו כנגד מעוזי טרור ששורצים שם בראש מורם ובמובלעות מבוצרות שלא מעזים להיכנס אליהן, ותחת דגל מונף (כלומר, דגל של איסלאמיסטים שמפר את הריבונות של הדגל המצרי, בדומה לכך שבעזה מניפים את הדגל הירוק הרבה יותר מאשר את דגל "הלאום הפלשתינאי"). וזה עוד אם נניח שתמיד האינטרס של השליטים המצרים זה שהישראלים ששוהים שם יחזרו בכלל בשלום.
הכלל הוא, אם כן, מי עושה את מירב המאמצים (גם אם אינו תמיד מצליח בכך) לשמור על חיי יהודים ישראלים. אגב, בלונדון או בפריז את מוזמנת בעצמך לראות כמה אבטחה ישראל שולחת לשם לשדות התעופה, וזה על אף ששירותי הבטחון המקומיים שם גם כן מקצועיים בהחלט ואף מעוניינים מאוד לשמור על חיי הישראלים המבקרים ועל כלי הטיס הישראליים, מה שאני בספק עד כמה הוא המצב בסיני ובמצרים. אז שם יש אבטחה ישראלית במקום נוסף על האבטחה המקומית שכשלעצמה מכובדת. תשאלי את עצמך האם בסיני כל זה בכלל קיים.

אזרח ישראלי אינו מחוייב לתת אמון במערכת הבטחון הישראלית, על אף השקעת הביליונים הענקית בה, ואם אינך חשה בטחון בישראל הזכות בידך לעלות על מטוס למדינה אחרת שאת מסכימה לתת את האמון בחיים הנוחים והבטוחים יותר בה (אגב, גרמניה היא בהחלט מדינה כזו, את מוזמנת לחיות בעיר השלווה נירנברג או בפסטורליה של פרנקפורט - מובן שתיאלצי לשנות את שפת הדיבור לגרמנית). אבל אזרח ישראלי שגר בישראל מחוייב חד-משמעית לקחת בחשבון את האזהרה החמורה של מערכת הבטחון והמודיעין לגבי השהות בסיני, שהשלווה שאת החלטת שקיימת במשך אותן שמונה עשרה שנים, היא כנראה משהו שמקרטע על קרח דק שבכל רגע עלול להפוך לגיהנום בוער.

ובכל דוגמא אחרת כגון הר הבית שהזכרת - ובכן לא, אינך צודקת - כי שם האחריות הבטחונית מצויה, ואף מוחזקת במוצהר, בידי כוח ישראלי שהסמכויות בידיו גם למנוע כניסה לשם אם זה מה שייראה למערכת להורות (ואין כל קשר לרבנות הראשית שאוסרת כניסה להר הבית רק מסיבות של דת ואמונה, ושכמובן אין להם איזה פקחים שעוצרים יהודים מלהיכנס לשם, ומכל מקום משטרת ישראל ומשמר הגבול שומרים מכל משמר על מי שבניגוד לכך נכנס).

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

אולי יש שם את הקדושה של עבר הירדן המזרחי? לא יודעת..

בפניני הלכה העם והארץ

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.