מהבחינה שלא יוצאים מהארץ, היום זה נחשב הארץ?
או שכילו זה חלק מארץ ישראל השלימה או מה?
מהבחינה שלא יוצאים מהארץ, היום זה נחשב הארץ?
או שכילו זה חלק מארץ ישראל השלימה או מה?
1.בסיני נרצחו עד עכשיו 23 יהודים? וכמה יהודים נרצחון בארץ?
2. זה ממש לא יקר אני יודעת מה המחירים
3. נכון צודקת אבל מה הסיכויים שיקרה לי שם משו. אחשלי היה שם והוא אמר שכשהו חזר הוא הבין כמה ישראל מסוכנת...
אסור באיסור חמור וגמור במצב הנוכחי
עדיף שתטיילי בגרמניה
וממש לא עדיף שאני יטייל בגרמניה!!!!
הדבר האחרון שיהודי צריך לעשות זה לטייל על האדמה המקוללת והספוגת דם יהודי בשביל הכיף. זה מזעזע!!
ולמה זה אסור במצב הנוכחי לא הבנתי?
ועדיף לטייל בגרמניה כי שם לפחות תהיי מודעת לאמת.
ו"במצב הנוכחי" בסוף יבוא אל קעידה ויחטוף אותך בדיוק כשאת משתזפת על החוף בסבבה ובזולה, וכל עם ישראל ישלם על זה בדם.
הפעם האחרונה שקרה משו בסיני היה לפני 18 שנה והפעם האחרונה שקרה משו בארץ לפני כמה זמן זה היה?! חודש? אולי פחות..
וחצמזה שגרמניה זה מחוץ לארץ ישראל ואני לא מתכוונת לצאת מהארץ.
ועוד משו- איזה אמת בדיוק?
אז אם לא התכוונת סתם להתחכם ולשאול האם "טכנית אפשר", שזה ברור שכן כי יש יחסים דיפלומטיים בין ישראל למצרים, אז מן הסתם התכוונת לשאול אם נכון או לא נכון לנסוע לשם.
ואחרי שהסברתי למה גם רעיונית זה נורא ואיום לנסוע לשם לפחות כיום, ציינתי גם את הבעיה של אזהרת המסע החמורה מבחינה בטחונית, ואם תסעי לשם את בטח בקלות עשויה לעבור על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
איך אתה מסביר אתזה שלחיות בארץ זה לא "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" שכל חודש בערך יש פיגוע ושם לא קרה כלום כבר 18 שנה?
ברור שזה הארץ שלנו וזה אבל גם סיני זאת הארץ שלנו.
זה כמו שמישו יעלה להר הבית ויחטפו אותו שם אז כולם יגידו בעיה שלך שעלית עברת על ונישמרתם וזה אסור מבחינת הרבנות הראשית אז בעיה שלך
השהות בישראל, בפרט של אזרח ישראלי, הנה במסגרת מטריית ההגנה שהמדינה מחוייבת לה בנוגע לאזרחים. לצורך כך ישראל משקיעה הון עתק בשירותי בטחון, בצבא ובשירותי מודיעין. נכון הוא שזה לא תמיד מצליח ונכון שהיו כשלונות חמורים בעבר. אך תסכימי איתי שביום-יום שוהים בישראל מיליוני יהודים שחייהם שמורים מכל משמר, ברצף התיישבותי (בעיקר הריבוני) שסביבו מעטפת הגנה אדירה של אלפי טנקים, מטוסי קרב ואוניות מלחמה חמושות, וחיל רגלים מעולה ביותר. הסכנה של פיגועים נובעת משהות של מיליוני לא-ישראלים בשטחים שיש רציפות תחבורתית בינם לבין שטח ישראל (ובנוסף גם של אזרחים ישראלים עוינים מבחינה לאומנית). עם כל זאת, שימי לב לשליטה הישראלית הטוטאלית במצב, כך שלמרות הפוטנציאל הרב לסכנה, בכל זאת אין מדי יום או לילה התקפה ממשית על ריכוז ישראלי מובהק (כגון חולייה של מחבלים בהסתערות על קיבוץ וכדומה).
ברור שהנהיגה בכביש שחשוף לגורמים עוינים ושנוכחות שירותי הבטחון בו אינה רציפה לגמרי (כפי שאירע למשל מספר פעמים באיזור עפרה) כן מייצרת סיכון, אבל יש לזכור שזה סיכון מודע וידוע, למשל כי אין למשרד הבטחון הישראלי לגיטימציה להכניס די כוחות ליישובים לא-ישראליים לסיכול מלא של תכנוני טרור.
ולכן, וכדי לנסות לקצר את הדיון, המסקנה הנה שלמשל אתרי הנופש בישראל שמורים היטב ורמת הבטחון בהם היא גבוהה במיוחד, כגון באילת - ששמורה במעטפת ימית, אווירית ויבשתית צבאית ומודיעינית עצומה. אך מי שסומך על כך שבסיני ייעשה אותו המאמץ לשמור על חיי השוהים הישראליים שם, כשבהשוואה לישראל שם שוהה כמות מוגבלת מאוד של יהודים (נניח שתי רבבות בזמן נתון כממוצע לאורך השנה), לא יודע מה הוא סח. אפילו הצבא המצרי אינו יוצא לסיורים דבר יום ביומו כנגד מעוזי טרור ששורצים שם בראש מורם ובמובלעות מבוצרות שלא מעזים להיכנס אליהן, ותחת דגל מונף (כלומר, דגל של איסלאמיסטים שמפר את הריבונות של הדגל המצרי, בדומה לכך שבעזה מניפים את הדגל הירוק הרבה יותר מאשר את דגל "הלאום הפלשתינאי"). וזה עוד אם נניח שתמיד האינטרס של השליטים המצרים זה שהישראלים ששוהים שם יחזרו בכלל בשלום.
הכלל הוא, אם כן, מי עושה את מירב המאמצים (גם אם אינו תמיד מצליח בכך) לשמור על חיי יהודים ישראלים. אגב, בלונדון או בפריז את מוזמנת בעצמך לראות כמה אבטחה ישראל שולחת לשם לשדות התעופה, וזה על אף ששירותי הבטחון המקומיים שם גם כן מקצועיים בהחלט ואף מעוניינים מאוד לשמור על חיי הישראלים המבקרים ועל כלי הטיס הישראליים, מה שאני בספק עד כמה הוא המצב בסיני ובמצרים. אז שם יש אבטחה ישראלית במקום נוסף על האבטחה המקומית שכשלעצמה מכובדת. תשאלי את עצמך האם בסיני כל זה בכלל קיים.
אזרח ישראלי אינו מחוייב לתת אמון במערכת הבטחון הישראלית, על אף השקעת הביליונים הענקית בה, ואם אינך חשה בטחון בישראל הזכות בידך לעלות על מטוס למדינה אחרת שאת מסכימה לתת את האמון בחיים הנוחים והבטוחים יותר בה (אגב, גרמניה היא בהחלט מדינה כזו, את מוזמנת לחיות בעיר השלווה נירנברג או בפסטורליה של פרנקפורט - מובן שתיאלצי לשנות את שפת הדיבור לגרמנית). אבל אזרח ישראלי שגר בישראל מחוייב חד-משמעית לקחת בחשבון את האזהרה החמורה של מערכת הבטחון והמודיעין לגבי השהות בסיני, שהשלווה שאת החלטת שקיימת במשך אותן שמונה עשרה שנים, היא כנראה משהו שמקרטע על קרח דק שבכל רגע עלול להפוך לגיהנום בוער.
ובכל דוגמא אחרת כגון הר הבית שהזכרת - ובכן לא, אינך צודקת - כי שם האחריות הבטחונית מצויה, ואף מוחזקת במוצהר, בידי כוח ישראלי שהסמכויות בידיו גם למנוע כניסה לשם אם זה מה שייראה למערכת להורות (ואין כל קשר לרבנות הראשית שאוסרת כניסה להר הבית רק מסיבות של דת ואמונה, ושכמובן אין להם איזה פקחים שעוצרים יהודים מלהיכנס לשם, ומכל מקום משטרת ישראל ומשמר הגבול שומרים מכל משמר על מי שבניגוד לכך נכנס).
![]()
אולי יש שם את הקדושה של עבר הירדן המזרחי? לא יודעת..
בפניני הלכה העם והארץ
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!