אחרי שאורית המקסימה שיתפה בחוויה שלה החלטתי לכתוב עד כה מה קורה. אורית כתבה ואני מסכימה איתה שזה יוכל לעזור לצערי לעוד נשים שעוברות ויעברו.
ביום ראשון לפני שבועיים התבשרתי בבשורה הקשה- עובר בשבוע התואם 6+3 ללא דופק ונראה כי גם אין התפתחות. לאחר מספר חוות דעת הבנתי שאין ברירה, ניגשתי למיון בערב וקיבלתי המפיג'ין. ביום שני קיבלתי את מנת הציטוטק הראשונה. 4 כדורים בפה והמתנה של 5 שעות.. במשך השבוע דיממתי כמו במחזור, לא היו לא התכווציות קשות ולא דימום מאסיבי. ניגשתי לביקורת ביום שני שעבר באולטרסאונד נצפו קרישי דם ולא היו בטוחים כי יש שארית לכן לא קיבלתי מנה נוספת. שוחררתי הביתה עם המלצה לחכות לווסת הבאה ולאחריו ללכת לרוםא הנשים לבדיקה. בנתיים הדימומים לא פסקו וביום ראשון האחרון התחילה לכאוב לי הבטן, כמה ימים קודם (סליחה על התאור פשוט נראה לי חשוב והכרחי) התחיל ריח חזק ונוראי משם..הגיע למצב שכל שניה החלפתי פד, התקלחתי וכלום לא עזר. ביום ראשון בערב נבדקתי על ידי רופא תורן לא מאוד מקצועי שנתן לי אנטיביוטיקה המתאים יותר לחולי מלריה עם תופעות לוואי קשות. החלטתי לחכות ליום שני ולהתעקש להגיע לרופא שלי. כמובן שקיבל אותי, בדק וראה תוכן לא סדיר ודרש שאגיע בדחיפות למיון. הגעתי במהירות, עשו לי אולטראסאונד בדיקות דם ושתן, בדיקות וגינאליות לא נעימות והוחלט להשאיר אותי לאשפוז בחשד לזיהום או דלקת. לא היה לי חום אך כאב חד בבדיקות שעשו לי ברחם החשידו שאני לקראת זה ולא לקחו סיכון. כרגע אני מאושפזת כבר יום שלישי, מקבלת 3 מנות אנטיביוטיקה ביום דרך הוריד..אתמול קיבלתי מנה נוספת של ציטוטק וגם היום, סהכ 6 כדורים. המטרה לנסות ולהתנקות בעזרתם וללא פעולה כירוגית. כרגע שוקלים לשחרר ולחזור לביקורת בעוד כשבוע ואז לקבל החלטה.. אם לחכות ולווסת הבאה שגם תעזור לניקוי הרחם או להגיע למצב של הליך כירוגי. כמובן שיש צורך להמשיך עם האנטיביוטיקה.
זהו.. זה עד כה.. מקווה שהעדכונים הבאים יהיו משמחים יותר.. בריאות לכולן
ביום ראשון לפני שבועיים התבשרתי בבשורה הקשה- עובר בשבוע התואם 6+3 ללא דופק ונראה כי גם אין התפתחות. לאחר מספר חוות דעת הבנתי שאין ברירה, ניגשתי למיון בערב וקיבלתי המפיג'ין. ביום שני קיבלתי את מנת הציטוטק הראשונה. 4 כדורים בפה והמתנה של 5 שעות.. במשך השבוע דיממתי כמו במחזור, לא היו לא התכווציות קשות ולא דימום מאסיבי. ניגשתי לביקורת ביום שני שעבר באולטרסאונד נצפו קרישי דם ולא היו בטוחים כי יש שארית לכן לא קיבלתי מנה נוספת. שוחררתי הביתה עם המלצה לחכות לווסת הבאה ולאחריו ללכת לרוםא הנשים לבדיקה. בנתיים הדימומים לא פסקו וביום ראשון האחרון התחילה לכאוב לי הבטן, כמה ימים קודם (סליחה על התאור פשוט נראה לי חשוב והכרחי) התחיל ריח חזק ונוראי משם..הגיע למצב שכל שניה החלפתי פד, התקלחתי וכלום לא עזר. ביום ראשון בערב נבדקתי על ידי רופא תורן לא מאוד מקצועי שנתן לי אנטיביוטיקה המתאים יותר לחולי מלריה עם תופעות לוואי קשות. החלטתי לחכות ליום שני ולהתעקש להגיע לרופא שלי. כמובן שקיבל אותי, בדק וראה תוכן לא סדיר ודרש שאגיע בדחיפות למיון. הגעתי במהירות, עשו לי אולטראסאונד בדיקות דם ושתן, בדיקות וגינאליות לא נעימות והוחלט להשאיר אותי לאשפוז בחשד לזיהום או דלקת. לא היה לי חום אך כאב חד בבדיקות שעשו לי ברחם החשידו שאני לקראת זה ולא לקחו סיכון. כרגע אני מאושפזת כבר יום שלישי, מקבלת 3 מנות אנטיביוטיקה ביום דרך הוריד..אתמול קיבלתי מנה נוספת של ציטוטק וגם היום, סהכ 6 כדורים. המטרה לנסות ולהתנקות בעזרתם וללא פעולה כירוגית. כרגע שוקלים לשחרר ולחזור לביקורת בעוד כשבוע ואז לקבל החלטה.. אם לחכות ולווסת הבאה שגם תעזור לניקוי הרחם או להגיע למצב של הליך כירוגי. כמובן שיש צורך להמשיך עם האנטיביוטיקה.
זהו.. זה עד כה.. מקווה שהעדכונים הבאים יהיו משמחים יותר.. בריאות לכולן
)
), אבל משהו שיעשה הסחת דעת כי להיות לבד עם המחשבות האלו זה נורא ❤️