בואו לכאן ותחתכו לי את הלב אוקי?
אני רוצה חריטה.רוצה שיכאב יכאב לי כבר.
אני רוצה להתנקות מכל הגועל הזה,רוצה לשרוף את הפלאפון.לשרוף את הפלאפון ולהידלק על סידור ולהידבק בו מלא זמן.
לצעוק לעולם?כן.אני רוצה לצעוק.רוצה שידעו שפצוע לי.רוצה שידעו שבאלי לחוש קצת מהזה להיות ציפור.משהו חופשי.ואי אפשר תמיד לברוח כי הבריחה הזו היא מעצמי.
בסופו של דבר,אני אצטרך לחיות עם העצמי הזה תמיד.
אני רוצה קיר אפור ענק,במקום נטוש,לעמוד שם בבוקר מוקדם,עוד לפני שאלוקים מדליק את השמש,עם אוזניות ענקיות ושירים טובים ולקשקש בו בגרפיטי לא מסודר-
ח.ו.פ.ש.
ולצייר שם מלא ציפורים ענקיות וצבעוניות,לצייר שם עיניים,ואישונים כאלה חודרים ולכתוב שם מילים ולכתוב שבאלי קעקוע ולכתוב שאני רוצה לשיר לשיר לשיר ולהיות בחופש ולכתוב שאני רוצה להאמין רק בשמחה.
הממ ובאלי חפץ שיכיל אותי,שיקשיב.
חפץ דווקא ולא אדם.
אדם יש לו דיעה,אדם מקשיב ולא שותק.
אדם תמיד מגיב.
בחורף זה הפשמיכה שאני ישנה איתה והיא עלי תמיד.
עכשיו רותח פסיכי וסתום להיות איתה.
אני נשמעת מפגרת אבל כשהיא עלי,מרגיש כאילו אני מוצפנת טוב יותר מפני העולם.
ואני רוצה התבודדות אבל גם רוצה חצרוני ובאלי המ.ולשכוח לשכוח לשכוח כבר.
אני רוצה לשמוח
אני רוצה לשקוע בדאון
אני רוצה לצרוח
ובאלי רק לשתוק.
אני רוצה ללמוד לדבר עם העיניים אבל באלי שישמעו את הקול שלי.
אני רוצה שקט אבל באלי מוזיקה מטורפת או ניגון.
אני רוצה אנשים שיבינו.שיבינו באמת.
אנחנו צריכים ללמוד להקשיב.
ללמוד לשתוק כשמדברים איתנו.
לכבות את הפה ולהדליק את הלב.
לשמוע מה באמת כואב לזה שמולך בלי לחשוב מה התשובה המנחמת שאתה רוצה לענות לו.
לשמוע.להקשיב.לשתוק.
לשתוק ולהבין.
לשתוק ולפנות את המקום הזה בתוך הלב.
לפנות אותו לאנשים פצועים כמו ההוא שיושב מולך.
כמה שיצאה לי פריקה מבולבלת.
.
ושוב נגיד?אני רוצה חופש.
אני רוצה חריטה.רוצה שיכאב יכאב לי כבר.
אני רוצה להתנקות מכל הגועל הזה,רוצה לשרוף את הפלאפון.לשרוף את הפלאפון ולהידלק על סידור ולהידבק בו מלא זמן.
לצעוק לעולם?כן.אני רוצה לצעוק.רוצה שידעו שפצוע לי.רוצה שידעו שבאלי לחוש קצת מהזה להיות ציפור.משהו חופשי.ואי אפשר תמיד לברוח כי הבריחה הזו היא מעצמי.
בסופו של דבר,אני אצטרך לחיות עם העצמי הזה תמיד.
אני רוצה קיר אפור ענק,במקום נטוש,לעמוד שם בבוקר מוקדם,עוד לפני שאלוקים מדליק את השמש,עם אוזניות ענקיות ושירים טובים ולקשקש בו בגרפיטי לא מסודר-
ח.ו.פ.ש.
ולצייר שם מלא ציפורים ענקיות וצבעוניות,לצייר שם עיניים,ואישונים כאלה חודרים ולכתוב שם מילים ולכתוב שבאלי קעקוע ולכתוב שאני רוצה לשיר לשיר לשיר ולהיות בחופש ולכתוב שאני רוצה להאמין רק בשמחה.
הממ ובאלי חפץ שיכיל אותי,שיקשיב.
חפץ דווקא ולא אדם.
אדם יש לו דיעה,אדם מקשיב ולא שותק.
אדם תמיד מגיב.
בחורף זה הפשמיכה שאני ישנה איתה והיא עלי תמיד.
עכשיו רותח פסיכי וסתום להיות איתה.
אני נשמעת מפגרת אבל כשהיא עלי,מרגיש כאילו אני מוצפנת טוב יותר מפני העולם.
ואני רוצה התבודדות אבל גם רוצה חצרוני ובאלי המ.ולשכוח לשכוח לשכוח כבר.
אני רוצה לשמוח
אני רוצה לשקוע בדאון
אני רוצה לצרוח
ובאלי רק לשתוק.
אני רוצה ללמוד לדבר עם העיניים אבל באלי שישמעו את הקול שלי.
אני רוצה שקט אבל באלי מוזיקה מטורפת או ניגון.
אני רוצה אנשים שיבינו.שיבינו באמת.
אנחנו צריכים ללמוד להקשיב.
ללמוד לשתוק כשמדברים איתנו.
לכבות את הפה ולהדליק את הלב.
לשמוע מה באמת כואב לזה שמולך בלי לחשוב מה התשובה המנחמת שאתה רוצה לענות לו.
לשמוע.להקשיב.לשתוק.
לשתוק ולהבין.
לשתוק ולפנות את המקום הזה בתוך הלב.
לפנות אותו לאנשים פצועים כמו ההוא שיושב מולך.
כמה שיצאה לי פריקה מבולבלת.
.
ושוב נגיד?אני רוצה חופש.