צריך ללמוד לסתום ולהפסיק לדבר.
באלי לנסות להיות אילמת ליום אחד.לא לדבר.לא לסמס לאף אדם מה קורה איתי,לשתוק לשתוק לשתוק.
עכשיו יצאתי החוצה וקישקשתי על כל החצאית שלי בצבעי שמן.
קישקשתי כמו מפגרת,שפכתי כמויות של צבע,כל החצאית ניצמדה לי לגוף אבל זה היה משחרר ככ.
פשוט צבעתי וצבעתי וצבעתי את החצאית בצבעים הכי יקרים שלי.
רציתי להזדהות עם הדפיקות לב שלי.
רציתי להוסיף מלא צבע אדום אדום כתום.
ישבתי איתה על הספסל והיא אמרה לי-גיטרה,ככה אני אוהבת אותך.כשאת מתנהגת כמו ילדה קטנה.שלא אכפת לך מה חושבים עלייך כשאת מקשקשת ממש על כל החצאית בצבעי שמן.
פשוט שתקתי לה והמשכתי להעמיס צבע על הבד השחור הדק הזה.על החצאית בצפר הזאת.
וזה ככ שיחרר.הגעתי למצב שפתאום חייכתי כמו ילדה סתומה,הרגשתי שכבשתי עולם.הרגשתי שכבשתי את הלב של עצמי.
ועכשיו שוב.אחרי מקלחת ונסיון כושל להוריד את כל הצבעים שחדרו מהחצאית לרגליים,אני ככה.דאון מוזר.שקט.
באלי את דנה.