שלא..

בשלמא לגרמנים כפריים נטולי גינונים, מתובלים בהומור בווארי מפולפל, הכינוי "מרפק החתול" נשמע סביר (הן אולי ליישוב המגורים והן למתגוררים בו). אך למשפחות רבניות ותורניות זה מביך ממש. אף על פי כן כל קרוביי החרדים דבקים בשם זה כאילו מסיני ירד להם מורשה קהילת יעקב. אבל ככה זה כשציבור שלם מתחיל עם ייחוסים ואצולה ואליטות פנימיות. "אה, זה בטח צאצאים דור שישה עשר לרבינו מאיר, אותם חייבים לקבל לבית מדרש עליון".

בכלל לא היו שמות משפחה בהתחלה, ואז כשנדרשו לשם משפחה, אימצו מקצוע/מקום מוצא/אופי (למשל טוויל לגבוהים או אצל האשכנזים: לנגה) וכד'

אבולעפיה- מקצוע (רופא), פרנסס ופרנקו- מוצא של יהודים שהגרו מצרפת וכד'

מכירה מישהי שנפגשה עם מישהו עם שם המשפחה הזה..

ויש גם נגיד "זקן" או "חסן" או "ברנדויינהנדלר" וכלמיני כאלה..

מנחשת שהם מצרפת.

מה תאמרו על השם משפחה ״קנצעלבנגרבורגרשלופען״?

אבל אשמח לתשובות..

לגברת זשאבעסזאפט [זה נשמע פולני, לפולנים יש הרבה פעמים שמות מסוג זה],  לבית מועלם, היה קשה בהתחלה עם השם החדש [בכל זאת קל יותר להגיד מועלם], אבל עם הזמן היא התרגלה, אולי אפילו יותר מהר  מבעלה, שהתקשה להתרגל, למטעמיה הבלתי דיטאטיים בעליל של סבתא פורטונה, מתחתנים עם בנאדם [ותאמינו לי - מר זשאבעסזאפט הוא בנאדם זהב] לא עם שם [סבתא פורטונה, דרך אגב, נכון להבוקר, למרות המאמצים הרבים שלה, והיא משקיעה הרבה בנושא, טרם הצליחה להגיד זשאבעסזאפט, אבל אל דאגה -  מי שגידלה בהצלחה שלושה עשר ילדים בדירת שיכון תצליח בסופו של דבר גם להגיד זשאבעסזאפט].   

והם חיים באושר וכו עם כמה ילדים חמודים.

רק היא לא מסכימה להגיד שזה המשפחה שלה. (אפילו לא שינתה את זה בתז תשם משפחה.(

קוראים לך ***? לא. זה השם משפחה של בעלי. שלי זה **** (השם נעורים.)

שמעתי את זה אישית ממנה.

אותי זה משעשע כל פעם מחדש

(אולי בגלל שלי יש שם משפחה גם לא מי יודע מה

כדי להצדיק נקודת מבט אינפנטילית שפוסלת במחי יד אלפי שנים בתרבות של אומתינו, כולל רבותינו שבבבל שדיברו ארמית והיו בעלי שמות לא עבריים.

גם "קוק", אגב זה לא שם עברי. והוא לא חלם לעברת אותו ל"טבח" מעולם.

חשב לעברת אותו, אבל לא כפי שפירשת את השם קוק, ע"פ האנגלית, אלא ע"פ משמעות השם באידיש.

בשער הספר מדבר שור, כתב הראי"ה חתם הראי"ה אברהם יצחק באאמו"ר הרב המופלג בתורה ויראה מוהר"ר שלמה זלמן הכהן שליט"א שור [בשורוק, מלשון ראייה, כמו 'אשורנו'] מכונה קוק"

איני יודע מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר, והאם בכל זו היית כוונה לשינוי השם, או שהוא השתמש בשם זה רק בהקשר של ספר מסויים זה, "מדבר שור"

אני חושב שמבחינה רציונלית אתה מבין היטב שאי אפשר לזרוק לפח 2000 שנות יצירה ותרבות יהודית של אבותיך, רק בגלל שאתה מתנשא עליהם בהיותך על אדמה אחרת מהם. ובגלל זה אפשר לכתוב כזו שטות רק בצחוק. ליצנות אחת דוחה אלף תוכחות.

ברור שלא !!!  אפשר לשנות במשרד הפנים . אלה אם כן זה שם משפחה ספרדי....

שם הנעורים שלי הרבה יותר נעים לאוזן. מה לעשות.

בגלל השם היידישאי גיטל:

"ספרייתי" - האחים גיטלר, ספרי קודש, בשלמה המלך 2, בבני ברק - דפי זהב

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

הטיילת בארמון הנציב

גן הורדים

הליפתא

עין חנדק

עין לבן

גן סאקר

מקומות בפנים בתשלום יחסית קטן:

בית הקפה בגן הבוטני

בית קפה בסנטר 1

המסעדות בקומה 2 במרכזית (אם כי שם קצת רועש לשבת)

מניח שמוסולין גם לא יקר

פלאפל דורון

פלאפל בן יעקב

(הייתי מחפש מקומות של גלידה או פלאפל כי הם יהיו יחסית זולים)

ברמות אשכול - רובם דתיים. צפוף למדי. אבל אפשר לשבת בחוץ. מקום הומה.

בדניה - יושבים בחוץ. מאוד נחמד. לרוב - חילוני.

יש גם בקניון רמות אבל זה בפנים והמקום קטן למדי.

לא ממליצה להיפגש בערב בגינה.