אחרי חודש שלם של הברזות ושל הדחקה.
פחד.
אחרי חודש שלם של הברזות ושל הדחקה.
פחד.

אח"כ חופשה בת שבועיים ואז סמסטר הבא.
החברותא (בלימוד הקורס) שאל קצת איך היו לי הקורסים האחרים. זה אחת הסיבות שחששתי לבא וברחתי כל הזמן. סיפרתי לו את האמת המרה והאבן הקליפתית של "מה יגידו" קצת נגולה מעל לבי.
מתמלאת בלבי תקווה. אולי יש לי סיכוי לעבור איזה קורס או שניים. אולי לא הכל אבוד.
אני באמת מקווה שתצליח.
זה לשון הרע
אני מבקש סליחה ממשפחת רבין על הרצח של יצחק רבין.
אני מתבייש שהרוצח היה חובש כיפה.
אני מקווה שזה מה שיקרה.