נוו...איזה סברא הבאת.
א"א לפרוך אותה.
מה, לא עדיף להתאבה ולהיות שמחה, ואח"כ להיפגע, מאשר להיות אעצובה ופגועה, וגם אח"כ להיות עצובה ופגועה???
נכנעתי.
או ש....
חכי , חכי רגע.
מה עם -
"לא עדיף להיות שמחה תמיד מאשר להיות עצובה תמיד/אחר כך"??
תודי שעל זה לא חשבת...
נווו...הילדה ב"סרט".
יבוא הנער-האביר המדהים , ירכיב אותה על סוס לבן -
ו...היא תלך איתו לשדות הירוקים , לקטוף תותים מתוקים ואדומים...
וואלה?!
זה כזה פשוט?!
לא. תשכחי מזה.
אז -
תתנתקי מהסביבה.
תצטרכי לטפל בעוד מישו בחיים.
תשחקי את הרגש.
תכאיבי לעצמך.
תהי תלויה במישו ש...מאוהב בך.
תעשי לו בעיות במוח -
ו - זה ה"תקופת שמחה" שלך.
שאחריה - תגיע תקופת העצבות , שאת כנראה יודעת איך היא נראת...
ו...מה עם בעלך לעתיד?!?
היית מתפשרת על "יד שנייה"?!?
אז למה את רוצה להיות בעצמך "יד שנייה"?! הא?!
אבל...מה אני מדבר איתך על זה , זה כלול ב"תקופת הצער" שבעתיד...
נוו...אז , הספקת לחשוב על ההצעה שלי?
שתתחילי להנות כל החיים שלך , לשמוח ולהיות עם חיוך מרוח על הפנים לתמיד??
מה?! מה את אומרת?!
ת'כלס - נראה לי שגם את תסכימי להצעה שלי...
הרי את , מטרתך היא לנצל את הזמן ליותר שמחה.
ו - בהצעה שלי , יש יותר זמן שמחה.
אלא מה , אולי את אומרת שהיא לא מעשית??
מעניין.
אז ככה , נעשה עסק. את כן מתאהבת עכשיו.
יאלה , תדמייני. תחשבי. תתאהבי -
במי?
בה'. במי שנותן לך [ממש , ולא רק בשירים] אויר לנשימה.
במי שאוהב אותך הכי בעולם. במי שהשמחה אצלו ב"ידיים"....
האאא...צחוקים , הא?
לא. שמחה לתמיד , תקבלי ממי שנותן אותה.
למה את מנסה לחפש לך סיפוקים לשמחה שיש לך מישו שמייצר אותה כל הזמן?!
תחשבי על זה.
שיהיה לך זמן - אם תרצי , בעז"ה אאריך.
מה שבטוח , שזה לא "לוקש".
מה שבטוח שאם את באמת רוצה הרבה הרבה שמחה , את צריכה לחשוב על ההצעה....
מקוה שהובנתי.
בשורות טובות!
בהצלחה!
) עם פירוט מושלם של מה שאני חושב, אבל נראה לי שלא כדי..