אנחנו צריכים להיות רק ילדים קטנים
להחזיק לאבא יד
כשחוצים את הכביש הארוך הזה
וללכת אחריו בעיניים עצומות,
כי הוא אבא טוב.
ופתאום באמצע הכביש
מכונית מתהפכת עליך
ואתה לא רואה יותר את אבא
ושחור לך בעיניים וריק וחלול.
אתה מחפש אותו בתוכך
וממשיך ללכת בדרך שהוביל אותך
בזמן שהכביש היה רגוע.
ואתה עדיין אוהב את אבא,
אפילו שקשה לך ללכת ואתה צולע קצת,
אתה הולך אחריו בעיניים פקוחות ,
פקוחות לראות את עולמו של אבא,
ואתה יודע
שהוא עדיין אבא טוב.



