רצון לילדים - שאלה לבנותאש לבנה

דר''כ הבנות חולמות הרבה על שרוצות כבר שילדים להן ילדים...
ואני כבן לא בדיוק חושב על זה... חושב לטווח יותר קצר, על הבת זוג.

 

מעניין אותי לדעת, כשאתן חולמות, איזו סיטואציה אתן מדמיינות?
מאכילה אותו?
מחבקת אותו?
קמה אליו בלילה?
עושה לו פוצי פוצי?

 

אולי אתחבר

לא כל הבנות שם גם, זה הכללה,,,,,,,,
הכל ביחד, ויותר מזה. זו אהבה ורצון אינסופיים...לה' המלוכה
אין לי חלום כזה, סורי.ותחזינה עינינו
המחשבה על להיות משרתת של יצורים קטנטנים דורשניים שישאבו ממני כל טיפת אנרגיה מוציאה לי את החשק להתחתן...
כרגע כפי שמובן הרגש האימהי שלי רחוק מלהיות מפותח. ..
אבל כן יש תמונה בראש ורצון שבסוף יהיה שולחן שבת גדוש ושמח!
לפי הכרטיס את בת 86, אם זה נכון, כדאי לך למהר לה' המלוכה
(בטעות זה קפץ כנראה, לרגע לא הבנתי, בסוף
הבנתי...)
חחחחותחזינה עינינו
ההשתעבדות המוחלטת פחות "עושה לי את זה"..
אני מרגישה לא בסדר עכשיו עם כל התגובות מעליי ומתחתי... חח
למה?הפואנטה
גם לזה יש מקום. וזה בסדר.
כן. זה קשה. מאוד.
מהצד השני, של האהבה הרצוןלה' המלוכה
לילדים ולגידולם ולהרחבת המשפחה,
באמת ,שקיים הקושי, אין ספק...
(בתור אמא לחמישה! הקושי לא קטן... אבל שווה. תודה לה'.)
העולם עוד לפנייך, תנצלי ותהני מכל רגע,
תרגישי הכי טוב עם עצמך!! בא יבוא היום...
(אפילו שאת נושקת ל90, בטוח עדיין פורייה😋)
את מצחיקה... כי ילדים באים אחרי שיש בעל.. וכאשר את נשואהקרן-הפוך
את נהנית עם הבעל, הרבה לפני שנופל עליך העול של הבאת ילדים לעולם וגידולם.

אז ״לא שופכים את. תינוק עם המים״, בגלל שילדים קטנים עשויים לעצבן אותך, בגלל זה לא להתחתן?

תתחתני, תהיני מהחיים, ובבוא העת תחליטי מתי להביא ילדים לעולם...
בול אני לפני שמונה שנים כולל העניין עם שולחן השבת!אמא_מאושרת
היום איכשהו אני משרתת ארבעה יצורים קטנים ודורשניים
בדרך לשולחן שבת גדול ושמח בע"ה
אנסהמחפשת^
זה לא רק ילד,
זה להקים משפחה.
להיות אבא ואמא וילד וילדה ועוד ועוד בעז''ה.

זה שיש קן פרטי משלך, והוא בית. עם כל המרכיבים.

מה אני חולמת?
לעשות קיר מקסים בחדר הילדים עם טביעות ידיים של כל המשפחה בצבעי גואש,
אני חולמת על נדנדה בחצר, על בית עם מלא ציורים בכל פינה.
אני חולמת על מוזיקה וריקודים בסלון, על טיול עם עגלה, ועוד אחד בבימבה.
אני חולמת על בגדים קטנטנים מהמחלקה של זארה ילדים.

אני רוצה שחוץ מזוג נהיה משפחה, נדאג להם ביחד.
נאהב אותם,
וכל הטכני, לחפש את המוצץ באמצע הלילה (יש מחזיקים מהממים, בתקווה שלא יאבדו גם)
להצטרף לדיון על טיטולים של האגיס או טיטולים,
לטחון פירות ולבשל מרק,
לצאת איתם לגינה, ולשיר נע-נד, עד שהוא מצטרף,
לגלגל כדור בדשא, ולרוץ אחריו.

לשחק כדורגל, ולחשוב איך קוראים לבובה.
לעזור עם הכנת שיעורי בית,
ולהבין למה המורה &₪--₪ הכי מקסימה.
לתת נשיקה במרפק, ולעשות פויה לרצפה.
לשתול עץ חדש ולראות אותו ואותנו גדלים, יחד.
לעטוף ספרים לשנה הבאה,
ולמלא אמבטייה בקפצת.

לרקוד ממוזיקה סוערת,
להכין ביחד עוגיות.
לפרצף חביתות (יש לי התמחות)
ולעשות מטוס לעוד חתיכת עוף.
לכתוב במחברת את כל ה'חוכמות' (תזכירו לי, אם אשכח)
למלא גביע בגלידה,
לספר סיפור, ועוד אחד, ועוד אחד, לומר לילה טוב, נשיקה, להרים את השמיכי, ועוד סיפור.
למזוג שתייה בפס של הכוס לכל האחים בשווה.
ולהתעקש שלא עוד שוקולד.
להכין שקיות הפתעה ליומולדת בגן, ועוגת הלו קיטי.
למחוא כפיים כשאבא שלהם ירכיב אותם על הכתפיים.



לאהוב, בפשטות.
לאהוב.
את דרי הבית הזה.


(ניסחפתי,
נראלי.
מנגבת דמעה בזווית
)
ואווווווו איזה תיאורים מדוייקים.לב אוהב

עושה חשק להיות אמא.

תיארת את זה פשוט בצורה מתוקה וקסומה. (כרגיל)

איזו אמאאא תהיי בע"ה!!! ה' יגשים לך את כל מאוויך ⁦❤️⁩לה' המלוכה
מהממת 🥰הפואנטה
אני יודעת כבר שאת הדודה הכי הכי.. בטוחה שתיהיה גם אמא כזו
תודה, אמןמחפשת^
ותודה גם
@לה' המלוכה
@לב אוהב
יקרות שאתן💓💓

בקרוב אצל כולנו
/מבטא דודתי/
נראה לי שרוב העולם היה רוצה להוולד לאמא הזאת^אש לבנה


תיאור יפהפהבעוז ובענווה

בעז"ה בקרוב ממש

יפה כתבת,,,,,,,,
וואו..חיפושית~
המסת בי משהו וחייכת אותי.. תודה על זה


וואובת 30
אני גם הייתי רוצה להיות אמא כזאת...
מנגבת גם.. את מדהימה!שבותי
הקסמת ⁦⁩תפוחית 1
מקסים! תשמרי לעתיד לבוא!קרן-הפוך
(ובית עם חצר, כדי שתהיה כינה יפה עם נדנדה, עולה הרבה כסף...
להתחיל לתכנן מעכשיו באיזה מקצוע תרצי לעבוד כדי שתוכלי להרשות לעצמך את בית החלומות ...)
תודה סתם אחת
(אמא לתינוקת שלפעמים שוכחת שגם היא חלמה ככה לא ככ מזמן. ועכשיו לעשות "מטוס" עם חתיכת אוכל או טיול בעגלה נראה כמו הדבר הכי טריוויאלי בעולם. והזכרת שזה לא.♡)
אמן שיהיה לך בקרוב.
וואו וואובינה.
כתבת מעולה עשית לי חשק אפילו עוד יותר ממה שכבר יש לי

אני אישית לפעמים גם מדמיינת אותם מתבגרים, אבל זה כבר מוגזם קצת
הם מתבגרים די מהר, מסתבר... זה גם מגיע.ציפי כהן
חח בעז"הבינה.אחרונה
מדהים! רואים שכתבת מעומק הגעגועים שבליבך! הלוואי שתזכיחסדי הים
מהר מאוד להיות אמא כזאת!
הגאונות שבפשטותג'סיקה

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

ריגשתדעתן מתחיל
(אפשר לשמור?)
זה כל כך יפה, ונכון. ממש ממש.ארצ'יבלד
תודה רבה לכולכם!מחפשת^

ריגשתם ממש ממש.

 

 

בקרוב אצל כולנו, בעז"ה.

 

נשמה צריכה לא מעט זכויות כדי שה' יתן לה להיוולד לאמא כזו..נאור97
כל הכבוד! שתזכי במהרה בע"ה
וואו, הלוואי, תודה!מחפשת^
ובאמת.
אני רוצה להיות כזו.

אבל אני ממש מקווה שאצליח
תצליחי תצליחי. ועכשיו אני יוזם פה עצומה-נאור97
כל מי שרוצה ש@מחפשת^
תפתח גן ילדים ותהיה הגננת של ילדיו שיתפקד.

אם יהיו עשרים חתימות לא תהיה לה ברירה
..ארצ'יבלד
@מחפשת^ זה תמיד היה חלום שלך.
להיות גננת או מורה להוראה.

אני מצטרף לעצומה!
וואו, הוחמאתימחפשת^
תודה!

זה היה החלום שלי הרבה זמן (כמו שכתב @ארצ'יבלד, איך אתה יודע?? )

המרתי אותו לחלום רלונטי יותר מבחינתי,

אולי הום סקולינג?
לא נראלי.
אני יודע הכלארצ'יבלד
אתהפצל"פ
לא יודע לפתור את החסימה הרגשית שלך
וואו.. הילדים שלך יזכו באמא מהממת בע"ה.. התרגשתי.כל הישועות


הלוואי ממש.מחפשת^
אוי, את כל כך נהדרת. תיארת הורות מופלאה. והגיונית מאוד.ציפי כהן
קראתי אותך מדמיינת וחווה מבפנים את הפנטזיה הזו,
הרגשתי את הבית שלך מתמלא בכל כך הרבה רגעים קסומים
והרגשתי כמה זה מיוחד כבר מעכשיו לחיות במליון רגעים קטנים של הורות.
אגב כך, קראתי אותך והתמלאתי שמחה
כי שיקפת כל כך הרבה רגעי הורות בחיי...
שחשבתי לעצמי-
הנה אדם שמנסה ורוצה ורואה את עצמו שם, ומדמיין ותוהה אם זה יכול להיות קיים,
והרי אני נמצאת במקום הזה של ההורות
ונעים לי וכיף ואני מוחאת כפיים לאבא וזכיתי לחפש לא מעט מוצצים (המחזיקים לא ממש עוזרים... אבל אולי עד אז תמציאי פטנט...?) והולכת עם ילדה בבימבה ועוד שניים נוסעים באופניים סביבה, וממלאת להם אמבטיית קצף ועושים בועות, וקופצת איתם בטרמפולינה, משחקת איתם צלחת מעופפת וגם לא מרשה עוד שוקולד.
ועוד המון רגעים,
שהם גם-
עייפות גדולה ולפעמים תסכול ואפילו בכי, כאב על קושי של הילד שלי ורצון רק לעזור לו ולחבק אותו כשכואב לו, ליווי לטיפול רפואי או רגשי, עצבים לפעמים כשמשהו לא מסתדר או כשהילד מפריע לי בשיחה חשובה, העמדת פנים כועסות כשהוא משקר או מעמיד פנים, בקשה חוזרת ונשנית שיהיו שותפים בנקיון הבית...

החיים מלאים ברגעים קטנים,
מספקים ומלאי הומור ומשחקיות
לצד רגעי משבר או כאב.
ואלה החיים היפים של ההורות והזוגיות. והחיים בכלל.

תגיעי אליהם, בזמן המתאים,
ותחווי אותם במלואם.

תודה לך על המילים המקסימות!!
וואי, תודה לךמחפשת^
והכל קיים, כמו שכתבת (ויש את המחזיקים ההם עם עיגולים מעץ, יפים ממש.)

תודה על ההארה!
שתגדלי אותם בקלות, והרבה נחת (נכון זה איחול של אמהות בגינה?
אני מתאמנת)

זה קיים, עם המון עבודה פנימית... וזוגית. ושוב פנימה...ציפי כהן
ועם הרבה אהבה בלב.
לעצמינו, לבן-זוגנו, לילדינו, לעולם.
וגם הבנה שיש קשיים, ומהם דווקא צומחים גבוה יותר.
(קלישאתי אבל נכון ועמוק לאין שיעור)
מוכרהפואנטה
לפעמים לראות מקרוב תינוקות. ילדים קטנים. זה פשוט עושה את זה.
התמימות.
העובדה שהם לגמרי תלויים בך. שאתה המוצא היחיד בשבילם.
השמחה שלהם.
לראות אותם. אנשים קטנים של ממש.
צורת החשיבה שלהם, המבט החושב הזה.
הריח שלהם.
הרכות.


(אתה לא חי בסביבה עם ילדים ביומיום נכון?)
נכון! לא פוגש כ''כאש לבנה


ידעתי.. גם אני.הפואנטה
כשנפגשים עם זה מקרוב, זה אחרת. מבינים הכל.
לא כולם מבינים..ותחזינה עינינו
ואני אחלה דודה, מבטיחה!
ישמצב.הפואנטה
אולי לא חוו אותם מספיק.

ואת אחלה דודה, בטוחה
(את כאילו אומרת אין לי בעיה עם ילדים, יש לי בעיה עם מחויבות לזה, מה שהגדרת כ"השתעבדות"?)
או שהיא חוותה אותם יותר מדיי חחלב אוהב

זה גם יכול לקרות.. 

שחוטפים הלם מכמות הזמן וכוחות הנפש שזה לוקח בגידול הילדים!.. 

ולפעמים כזה אולי קצת רוצים להנות עוד קצת מהחופש שלנו.. 

רציתי לכתוב חח כןהפואנטה
האמת שגם בלי לחוות אותם יותר מדי,
רק מסיפורים ולראות אחרים מתמודדים עם זה- יוצר הלם🙊
בדיוק. וכל מה שכרוך בזהותחזינה עינינו
הכאבים, השינויים בגוף, איבוד החופש, הכבילה המוחלטת, החיתולים ומה שיש בתוכם...
לא עושה חשק!
מבינה ממשהפואנטה
לכן אנחנו במצבנו אנו
התכוונת את חחחותחזינה עינינו
אני מרגישה נפלא עם עצמי ואפילו הגיונית יותר מכל הבנות הנהדרות שכאן!
הערה בנוגע לחיתולים -עוד סתם אחד
אני לא יודע איך זה עובד, אבל אני יודע שכשזה המתוק שלי אז זה פשוט לא מגעיל אותי. והיו לי עשרים ושניים אחיינים לפני שנולד לי ילד, אז אני יודע בידיעה ברורה שזה מגעיל... ובכל זאת, כנראה אנחנו מתוכנתים לכך שכשזה צאצא שלנו - אז לא הפליטות שלו ולא היציאות שלו מגעילות אותנו כמו כשזה צאצא של מישהו אחר...
נכון!!!ג'סיקה

וגם לא הרוק שלו...

ואני הכי אחת שנגעלת מתינוקות וילדים שמוציאים רוק...

נתפללותחזינה עינינו
שהוא יהיה כמוך
על עצמי אני פחות בונה..
חכי חכי לקטנטנים שלךרשש

פתאום כל הקלישאות יחולו עליך

ריח של תינוק בן יום זו שלמותסביון
אני מסניף אותם 😍
נכוןןןןהפואנטה
אתה יודע שזה המרכך כביסה בעיקר
זה לא!סביון
אלא אם מכבסים את הראש שלהם
זה לא!ג'סיקה

זה הריח הטבעי שלהם.

כשהם מפהקים אני שואפת את זה לתוכי

ואף פעם לא נתתי להם לאכול מרכך כביסה

חחח.. זה הריח של ההנקהחדשה ישנה
זה ריח שנשאר מגן עדןג'סיקה


לפי דיבור עם חברות, בהחלט לאחיות צבעונית
כל הבנות כאלה.
אני מאלה שרוצות ילדים, הרבה. אתמול
תמיד הייתי כזאת, זה אחד הדברים המעניינים כי תמיד חשבתי שזה התפקיד שה' רוצה ממני (עבדתי מלא שנים במעונות. חולה על גושי האהבה הקטנים האלה)
אבל התברר לי שהיו לי כמה דברים שהייתי צריכה לעשות קודם.

איך אני מדמיינת את זה? שאלה ממש כייפית
@מחפשת עשתה לי חשק

בית של אהבה.
רואה אותם חוזרים הביתה וקודם קופצים עלינו לחיבוק של כוח והתרפקות מתפנקת.
ולאט לאט מתחילים לפרום סיפורים, חוויות, תחושות ורגשות קטנים וגדולים שעברו עליהם במשך היום.
בדיחות שרק אנחנו מבינים, כי מי יודע מה זה אומר סיפור אהבה ולכלוך של שבת?
תחרויות של עמידת ראש ועמידות ידיים וגלגלונים בדשא.
חיבוק לפני השינה, ועוד אחד, כי הראשון לא יספיק עד הבוקר.
אוכל של בית, וגלידה של ראש חודש
סיפורי חסידים ו''אמא, אפשר בבקשה שגם השבת יהיו מלא אורחים?''
על קטנים שנהיים גדולים, כי דואגים לקטנים מהם. על מוזיקה שגורמת גם לאבא להשתולל ומזכירה לנו היותנו ילדים.
על שבתות מלאות כוח, אהבה, יחד ואור.
ועל ימים משוגעים, וכאלו שפחות, אבל שמכל אחד מהם נשאר סימן (גם אחד כזה של קטשופ על הקיר🤦)

תודה על השאלה, השבת בי כיסופים(:


אנחנו חיות את זה.איכה
חוות את זה הרבה, וכבר רוצות להגיע לזה.
ואז מתוך זה כל אחת מוצאת את הנקודה שהיא יותר מחוברת אליה, ושיותר עושה לה את החשק הזה.

ולא, הדבר האחרון שבאלי זה שמישהו יפריע לי לישון בלילה.
אבל בכל דבר טוב יש חלקים פחות נחמדים שבאים יחד איתו..

וראיתי שכתבת שלא יוצא לך כל כך לפגוש ילדים, אז תדע שזה ממיס. ואז נעלמות כל השאלות.
וזה כולו נס, ופלא אחד עצום שפשוט אי אפשר שלא לרצות ולאהוב.
וואי..בלא כחל
בתור התחלה, להחזיק אותו (או אותה! ) אחרי הלידה..
ולדעת שזה הילד שלי. שאני ילדתי אותו.
ובהמשך..
את הפעם הראשונה שיקרא לי אמא..
את הפרצוף המרוח בשוקולד מהעוגה
אני יכולה להמשיך ככה עוד שעות, אבל עשו את זה פה טוב ממני.
אז רק אוסיף שחולמת שכשהם יגדלו, יהיו חבורה כזאת (מקווה שיהיו הרבה ילדים, הלוואי בע"ה) שיטיילו ביחד, יתייעצו, יהיו חברים טובים אחד של השני..
אני אישיתReminder
לא חולמת, לא מדמיינת, שום סיטואציה
אם אני רואה תינוקות במוחשי אני מחייכת אליהם,
בכך זה מסתיים

על הבן זוג העתידי יוצא לי לחשוב לפעמים
בתור גברקוד אבל פתוח
יש לי ממש רצון לילדים וללהיות אבא. אבל אין לי דמיונות בעניין...
מוזר.יהיה בסדר....
אני היחידה שלא חושבת על זה עדיין?

כאילו... למצוא בן זוג שיהיה חבר טוב ויהפוך לבעל נראה לי הר גדול להתמודד איתו כרגע...


כך שאני עדיין לא מדמיינת איך אתנהג עם ילדיי

אני חולמת מהתחלהלהיות בשמחה1

על גילוי  ההריון, על הבטן שגדלה על התנועות עובר, על הלידה על מה יהיה אחר כך... על החיוכים שלו/ה

 

אני לא חושבת שכולם חושבים ישר על ילדים, ברור שיש שלב קודם שזה הבן זוג כך שזה ממש טבעי לא להתחבר כרגע. לדעתי הרבה פעמים אחרי שמתחתנים בא הרצון לשלב הבא.

 

 

 

וואיאמיץ(ה)
חולמת על זה הרבה.

חולמת לחבק, ולדעתי שזה הילד שלי.
חולמת לראות אותם עם אבא שלהם ולהתמלא בלב בנחת.
חולמת שאני שרה להם שירים, וכולם רוקדים ומקפצים בבית

מכירה הרבה שאין להן את החלומות האלו, כל אחד בשלב שלו.
אני מאוד מתאווה להוליד ילדים! יש לי חביבות מיוחדת לאחייניםחסדי הים
שלי.

אחת הסיטואציה שאני מדמיין זה להחזיק את הבכור/ה שלי מיד אחרי שנולד ולשיר שלו "בני בני תורתי אל תשכח"😍.

אבל יש לי הרבה פנטזיות בענין.
את מבטאת, להבדיל, מה שאומרים סבים וסבתותקרן-הפוך
כייף לבוא לשמור על הנכדים, לשחק איתם, להסניף את הריח המיוחד של תינוקות - ואחרי הבילוי לחזור הביתה.

את ההתעסקות היום יומית, ואף יום ולילה, השוחקת, משאירים להורים...
האמת שהעבודה הקשה פחות מפחידה, אני בעיקר חוששחסדי הים
מהדאגות האובססיביות שיהיו לי בראש לשלומם.
סתם שאלה, למה אתה מרגיש צורך להתחבר מעכשיו?נאור97
אני מצייר לי דווקא מודל אחר של חיבור לרצון לילדים. רק אחרי החתונה ובגלל האהבה.

בדמיון הכל יכול להיות מושלם.. אז ככה-
אחרי הרבה שנים של לבד מה שמעניין אותי אחרי החתונה זה רק שנבלה, נהנה, נלמד ונשתגע ביחד.
לא חושב על ילדים בכלל. וגם היא.
אבל אנחנו לא מונעים. אומרים- ה' יחליט.

אחרי יותר מחצי שנה אני עדיין מרגיש אותו דבר. וזה כבר מרגיש לי לא הכי בסדר.
היא מבחינתה כבר רוצה, אבל מבינה אותי, אומרת- "רק בקצב שלך. לא שרע לי ככה".
טוב. אז מבחינתי המצב הקיים מעולה. לא חסר לי כלום בינתיים..
מה שמפתיע אותי זה שה' "מאשר" את רצוני. היא עדיין לא מתעברת. האמת שאני קצת מודאג, אבל היא אומרת לי בבטחון- כשתרצה את הילד, הוא יגיע.

עוברת עוד שנה. שנה שאהבתנו בה רק גדלה וגדלה. מרגישים כבר כאילו מאז ומתמיד היינו יחד.
וההרגשה שלי כנ"ל. והיא לא לוחצת ולא דוחפת אותי לרצות.

והנה, ערב אחד זה קורה.
אנחנו אוכלים ביחד ארוחת ערב של איזה יום סתמי.
היא קמה להביא משהו מהמקרר.
אני מסתכל עליה, לבושה סתם באיזה כתונת לילה פשוטה ושיער פזור, ומרגיש פתאום רגש מוזר, שלא הרגשתי כלפיה קודם.
מרגיש שהילדה/נערה/אישה הזאת שלי, היא ממש חלק ממני. היא אני.
רגע, אבל איך? אני פה והיא שם..
ואז בום.. המחשבה קופצת לי לראש.
אני רוצה ילד. רק בתוך ילד היא ואני נהיה יחד ממש.
נו עזוב אותך שטויות.. מה רע לך? אתה הרי כל העולם שלה עכשיו והיא מפנקת אותך בלי סוף..
לא. זה כבר לא שווה לי. העומק החדש של האהבה שהתגלה בי רוצה להיוולד. תרתי משמע.

"תגידי, בא לך ילד"?
"חח מה? מאיפה זה צץ לך פתאום"?
מצביע על הלב- "מכאן".
היא מחייכת באושר ענק, באה אליי לחיבוק ואומרת- ברור. ואני אוהב אותה עוד יותר..

שנתיים וקצת אחרי.
אני חוזר מהעבודה לפנות ערב.
מגיע ליד הבית ורואה אותה איתו. מרימה אותו, מצביעה על כל מיני דברים בחוץ ומלמדת אותו עליהם.
הוא צוחק.
הרגשות ממלאים אותי והעיניים דומעות (וזה דבר די נדיר..).
אני עומד במקום ומסתכל עליהם. על האישה שלי שמאז שהפכה לאימא התאהבתי בה עוד יותר.
ועל הילד.
מתקרב. הילד רואה אותי ורוצה אבא.
אני לוקח אותו אליי. מסתכל עליו. רואה בו אותי מתמונות הילדות.
ורואה בו גם אותה. אותו מבט שמח בעיניים.
מרים אותו מול הפנים (שלא תראה את הדמעות שלי..) מתקרב אליה ועושים חיבוק משפחתי..

אממ איך אתאר מה אני מרגיש?
שהילד הזה הוא משהו שמיימי. רוחני.
הרי אחדות אמיתית בין נשמתי ונשמתה תהיה רק אחרי 120. והנה, יש פה משהו גשמי שגם בו יש את האחדות הזו.
ואז אני גם מקבל תשובה לספק שהיה לי תמיד- איך עובדים את ה' טוב כשיש ילדים ש"מפריעים" להתפלל ללמוד וכו'?
השאלה עכשיו קצת מצחיקה אותי האמת..
הרי אני מרגיש ממש שהילדים הם משהו רוחני.
כל ילד הוא נשמה ששתי נשמות אחרות, אוהבות, יצרו.
אז ממילא אפילו להחליף להם טיטול זו נגיעה "מוחשית" ברוחניות..

ואני מבין שלא סתם ה' הסכים להרגשתי בהתחלה. לא הייתי מגיע לאהבה עמוקה כזו לאשתי, וממילא גם לילדים, אם הם היו מגיעים מיד.


*זה מה שאני מרגיש. כמובן שיש גם בחינות אחרות. יש זוגות שדווקא ילד שיגיע מיד יחבר ביניהם יותר.


אשריך!אוי טאטע!
כתבת ממש יפה ומרגש וחי ואוהב!
למרות שאני ממש לא בטוח שאני מסכים עם הגישה הזאת
לעצמי לפחות... ילד זה לא רק מימוש האהבה זה גם רצון עצמי לתת... איי ייייי שהבנים נהיו בנות והבנות בנים
איי נעקצתי קלות..נאור97
בוודאי שיש עוד פאנים (כמו לדוג' גם שותפות עם הבורא או זה שילד מסמל טוהר). אבל זה מה שאני אישית מרגיש. שכרגע הרצון לילדים לא ממש חי בי. מן הסתם אחרי התהליך לעיל זה גם יווצר. אז אולי לכל ילד תהיה את הסיבה המיוחדת להיווצרותו..
על זה נאמראוי טאטע!
אין בעיה... מה שאתה מרגיש...
כל אחד והאמת שלי
אתה בטח לומד ב...נאור97
ב....?אוי טאטע!
ממש לא קווניק אם זו היתה הכוונה...
הדמיון שלך זה משהו!איכה

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

תודהנאור97
דמיון זה דרך לעשות ניסויים ולפתור בעיות או להבין דברים. וזה גם כיף.. תחביב ילדות שלי
חשבתי היום שבמובן מסויים אדם מפסיק להיות ילד רק כשישנאור97
לו ילד.
ובמובן אחר האדם חוזר להיות ילד רק כשיש לו ילד
זה נכוןהעוגב
אני תמיד דימיינתי איך אני מקשיבה להםג'סיקה

ואיזה דברים חכמים הם יגידו, איך אפתח להם את החשיבה ואת המידות הטובות. ואיך תמיד אכיל אותם כמו שהם.

חלמתי על ילדים ואימהות עוד הרבה לפני שרציתי זוגיותיהודיה נחמדה
בינתיים גם הרצון לזוגיות הגיע, וגדל והתעצם והיום אני מאורסת ברוך ה' וטוב לי אבל עוד שנים קודםרציתי להיות אמא, זאת הסיבה שהתחלתי לצאת לדייטים לפני שלוש שנים. זה בוער בי. זאת המהות שלי... הגוף שלי מוכן לזה והנשמה שלי משתוקקת לתת לילד את כל כולי, להתמסר, לאהוב ולהביא חיים לעולם. אני מאוד אוהבת ילדים, גם ילדים זרים וגם אחיינים שלי, גם הילדים מהשירות לאומי. עושה לי טוב להיות עם ילדים קטנים. אני מרגישה בשלה לגמרי לגדל אותם ולחנך אותם ולתת להם אהבה וגם את כל מה שהם צריכים.
העבודה שלי הייתה לשמוח במקום הזה בלעדיהם... להגיע למצב שאני מאורסת מאושרת ומאוהבת כל-כך שגם אם חלילה לא יהיו לי ילדים בשנים הקרובות עדיין יהיה לי טוב עם בעלי, מאוד! אני לא מתחתנת בשביל ללדת ילדים, אבל זה היה הגורם הראשוני שלי, משתוקקת לזה, מחכה להם!
ועל מה אני חולמת? על חיוך וחיבוק, לנגב את הדמעות, לכעוס אם הוא מרביץ ולעודד כשהוא מוותר, לשים גבולות ולספוג בעיטות עצבניות, לפנק, ללטף את הראש הקטן עד שהוא נרדם, לשמוע מישהו קורא לי אמא, לחשוב עליהם כל הזמן ולאהוב לאהוב לאהוב.
מזל טוב!ג'סיקה

שבעזרת השם תזכי להגשים את כל החלומות שלך על ילדים.

זה כיף ואין אושר גדול מזה, מנסיון!! כל הקשיים ממש מתגמדים לעומת הסיפוק שהם נותנים.

ואם את ככה אוהבת ורוצה ילדים, אז נגיד אם למישהי אחרת זה ממש סיוט להחליף טיטול - לך זה יהיה כמו לקנח את האף...

אצלי זה אפילו כיף כי תמיד כשאני סוגרת את הטיטול הנקי אני מסתירה את הפנים שלי עם כפות הרגליים של הממי הקטן שלי ושרה לו "יש לי גלידה הכי טובה"  ובסוף אני טועמת אותו בבטן והוא מתגלגל מצחוק... בקיצור זה עוד מפגש כיפי ומצחיק.

אין לי מושג למה כתבתי לך את כל זה, זה פשוט גלש לי בין האצבעות כי אני בעבודה ואני נזכרת בו ובגדולה יותר וכל כך בא לי אותם עכשיו.... 

אז המון מזל טוב ושתזכי שתמיד יהיה לך טוב עם בעלך לעתיד וילדים מתוקים בקרוב!

אמן!יהודיה נחמדה
כיף שכתבת, תודה ⁦️⁩
משעשעדרישת אמת!
כי דווקא נתקלתי בלא מעט בנים שמצפים כבר לילד משלהם.. ובלא מעט בנות שרוצות בנחת לא ישר אחראיות על ילד וכו....

אני חושבת שזה תלוי מאוד בכל אדם ואדם בנפרד, זה לא משהו שאפשר להביא כמכלול....
אני מתה על ילדיםחופשיה לנפשי
אני לא בטוחה שהרצון שלי לילדים מגיע עם הרצון לאחריות עליהם.
ואתה לא חייב להתחבר לרצון הזה כרגע, זה גם ככה מגיע בשלב שאחרי הזוגיות.
אולי אעזור לך בתור בןאנונימי פלוס
כל הפרטים הקטנים של הפוצימוצי כרגע פחות מדברים עלי אבל ידוע שאהבת ילד היא האהבה הכי גדולה בעולם, יותר מאהבת בת זוג. הרבה יותר. זה לשלוח שורשים בקרקע. "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו". חוץ מזה ילדים זה לאו דווקא תינוקות. הם גדלים מתישהו. גם אתה גדלת.
חוץ מזה - לאדם שגיבש לעצמו דרך בחיים, יש רצון להנחיל את הדרך הזאת. רצון לחנך.


קשה זיווגו של אדם של כקריעת ים סוףעַלְמָה

לבחור לשים את הסוף לים האין - סוף הזה,

להיעמד כחומה גם כשאת נד נוזלים, סוערת, ולא חזקה בכלל,

רק כדי לאפשר למישהו לסלול את הדרך ללב שלך בתוך הים, בחרבה, כשאת כולך חורבה, כי רק ככה תקימו חורבה.

זאת באמת קריעה, והיא לא באמת סוף, היא רק התחלה של מסע ארוך במדבר - של ללמוד לדבר, עד שתהפכו לעם- עד שתלמדו לחיות "עִם", עד שתגיעו אל הנחלה שלכם, וגם שם עוד צפויות מלחמות.

יש סיכוי שלקרוע ים זה להבין פשוט שזאת נקודת התחלה, לא סוף

הבהרה: זה לא קטע אומנותיעַלְמָה

סתם הגיגים

וואלה אהבתיישי2אחרונה

חג שמח

המלצות לצלם חתונות איכותי?מתחתןןןן

אשמח לעזרתכם! מחפש צלם או צלמת ברמה גבוהה. אני אנין טעם בדברים האלה😅...

חשוב לי מישהו ברמה. מישהו שמכיר את הראש של המגזר ויבין את הניואנסים. ושיהיה כיף איתו, בעיקר בשביל המאורסת. וכמובן שלא ישחט במחיר. רעיונות?

כותבת בפרטימבולבלת מאדדדד

יש לי שתי המלצותאונמר

אחד יקר יותר אבל פצצת על. דוד מור, תחפש ברשת. צילם בזמנו את החתונה שלי ומאז הוא עלה ברמה מאד.

הטלפון שלו זה (058) 558-5005

שני זה אחד בשם אסף כהן שלוקח חצי מחיר מדוד מור ובעיני הוא אחלה. ממש איש טוב ונעים סבר לוקח מחיר סביר לגמרי.צילם כמה חתונות סביבי לאחרונה והיה מעולה

הטלפון שלו זה +972 52-594-1112

שלישי בסוף יש לי גם, בשם יהודה פולק, שמעתי עליו המלצות ממש טובות, הוא לדעתי במחיר בין דוד מור לאסף כהן, אפשר לראות עבודות שלו גם ברשתות.

הטלפון שלו 54-968-6862

מזל טוב ובהצלחה!

הלל לדרמןמוריה 7

יהושע מנטל הכי טובעיונית

ישי דמאריחושבת בקופסא

עושה תמונות מהממות. במיוחד לתמונות זוגיות.

אני מתחרטת שלא לקחתי אותו בעצמי.

+972538233720

מזל טוב!!!!נחלת

המלצה חמה על דניאל מליחיהשקט הזה

ממליצה גםאונמראחרונה

כשאת להבההבדידות

כשאת להבה

לי פתאום יש חשק

להיות יותר בורח

אם בליבך אין אבן

שאת עליצותך חדרה

אל מול שיגעונך

אני מונח שרוע

כואב ולא רגוע

וליבי ניחומים לך שולח

כשאת להבה

את לא אהבה

אבל גם לא מכבה

בצבא הכי חזק שבעולם אלחם למענך

את האיבה הילדותית שבחיי

כואב אני ממך

בבקשה, לעולם היי מתלהבת

כי כשאת מחושבת

אני כמו לא חכם

מאוד מעניין. נוגע.נחלתאחרונה

7 שנים מאז הדייט האחרון שליבינייש פתוח

אבל לראשונה הפסקתי לראות בזה בעיה.

בני אדם טועים לתפוס התקדמות בצורה שהיא תמיד בקצב קבוע, אבל הטבע עובד אחרת לגמרי.

שנים ארוכות במגורים לבד גרמו לי לעבור תהליך שינוי ארוך, ואפרט עליו בפוסטים הבאים. בנתיים שוב דבר לא השתנה באופן גלוי, כי השינוי הוא כלפי פנים.

מה שנותן לי השראה הוא במבוק. 5 שנים שלמות שהוא מקבל שמש, מים ומזון, ונראה כלפי חוץ בדיוק אותו דבר ולא צומח במילימטר. אבל בתום החמש שנים האלה הוא בבת אחת צומח בקצב מסחרר, שמגיע בשיאו למטר ביום, ואחרי 6 שבועות הוא מגיע ל30 מטר.

מי שיאמר לי שאסור לדחות כלום לעולם עד שיגיע הרגע הנכון, וכל מה שלא קורה מייד בהכרח לא יקרה לעולם ועד, ממליץ להסתכל על נתניהו, ש20 שנה ברציפות דיבר על איראן ועל תקיפה ולא עשה כלום ושום דבר, ואז הגיע הרגע המתאים ואז נהרס הנ"מ האיראני, נהרג הפיקוד העליון והרסנו להם כורים אטומים רבים, הכל ביום אחד.

והיום הם חווים מצור הרסני, קורסים תחתיו והכל מתשתיות שנבנו במשך המון שנים, כאשר בשנה וחצי של מלחמה נהרסה להם טבעת האש וארגוני הפרוקסי שכבר לא מאיימים עלינו, ויכולים רק להטריד עלינו.

לא הטבע. הקב"הנחלת

א. מאחלים לך את הדייט האמיתי והמתאים ביותר בקרוב בקרוב בקרוב, כמו הבמבוק שלך.

ב. מאוד מעניניות התובנות שלך. נראה שהמגורים לבד עשו לך משהו טוב.

כל טוב שנה טובה והמון אושר.

הטבע גימטריא אלוהיםבינייש פתוח

חשיבה מושלמתהפי

זה המשל הכי יפה בעולם הבמבוק.. מרגש

הבנות לא מחכות לךבחור עצוב

ואם במקרה שלך כן מחכה, היא סובלת בזמן שאתה לוקח לעצמך את הזמן.

אני לוקח את הזמןבינייש פתוח

ומגיע מוכן הרבה יותר, והיא תרוויח הרבה יותר.

ארחיב בפוסט נפרד על התהליך שעברתי ושאני עובר.

אגב אמנם אף אחת לא מחכה לי, אבל תמיד יש בנות פנויות.

מצפה לפוסטים הבאיםנקדימון

אני סקרן אם אין לך צורך לדבר עם אף אחד כשאתה בבית לבד. או שאתה מחליף את זה בשיעור קבוע, חברותא, מועדון ברידג' או משהו כזה...

חיבוק ענקadvfb

מתפלל שתפסק הבצורת לכולנו, כל אחד בעניינו

ללא מיליםזיויקאחרונה

מתפלל

בשעה מסוימת נסגרות כל הדלתותאדום

מתי ננעלה הדלת שלכם?

הדלת לאהבה, נישואין, זוגיות

מה הייתם עושים אחרת?

שום דלת לא נסגרת לעולםלאחדשה

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

אני מכיר מספיקאריק מהדרום

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

לא אמרתי את זה בשום צורהלאחדשה

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

מי אמר?בחור עצוב

מי שעבר מספיק ובחר לצעוד קדימהלאחדשה

ומי שבוחר לחיות חיים על בסיס אמונה בהם,

יוע שהשם כל יכול ושערים דמעה לא ננעלו וכל עוד הנר דולק וכו'...

כמה נכון.נחלת

גםoo

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

יפה.נחלת

חושבת שתמיד יש או נפתחת פתאום דלת אחרת.נחלת

אין יאוש כלל כל עוד השם נמצא. ואני כותבת את זה לאחר כמה שעות

של סערת רגשות ובכייה כזו שזה שהשכנים לא הזמינו הצולה, זה לכשעצמו

נס גדול ....

פעמים רבות אולי אנו, מרוב יאוש, חשש, חוסר בטחון עצמי, ערעורים באמונה ,

נועלים לעצמנו את הדלתות במו ידני... לא אמיצים מספיק...... וחשש גדול יש לי, שלאחר 120, נצטרך לתת דין וחשבון

שלא נתנו לקב"ה מספיק קרדיט.

וגם לא לעצמנו....נחלת

מבחינת פריון ורצון לממש אמהות עם כוחות לגדלםראומה1

יש נשים שהחליטו להביא ילד לבד ולממש את האמהות בגיל 30+, 40+ כשננעלה דלת התקווה בצורה מסויימת לחתונה. אהבה וזוגיות תמיד אפשר למצוא גם בגיל מתקדם. אבל כוח ללדת, לגדל ילדים, לקום בלילות, סבלנות לחינוכם, מגיל מסויים היא מתחילה לרדת.

כמעט אין דלתות שנסגרותנעמי28אחרונה

אנשים מוצאים אהבה גם בגיל הזהב.

אולי ביחס להתקדמות הסביבה אפשר להרגיש שמאוחר מדי, אבל זאת השוואה לא פיירית.

התקדמות לא יכולה להימדד רק בנתונים חיצוניים ויעדים שהחברה קבעה, מה גם שנקודת הפתיחה של כל אחד שונה.

אם מתסכלים יותר פנימה וממש מבטלים רעשי רקע (זאת עבודה קשה), מפסיקים למדוד, מפסיקים להשוות, כל אחד והנתונים שהוא קיבל והתמודדויות שלו,

זה לא אחד מול השני, זה כל אחד וההתקדמות שלו מול עצמו,

במצב הזה שאתה זה שמכתיב את הקצב ולא הסביבה, שום דלת לא נסגרת.

תמיד יהיו ספקות?עַלְמָה

אומרים שתמיד יהיו ספקות..

השאלה כמה לחכות ולמשוך את הקשר עד שמחליטים שזה זה?

כאילו, מתי נכון לשים סוף לספקות ופשוט לבחור?

תודה רבה!!עַלְמָה

בדידות ו-AIבחור עצוב

יצא לי בזמן האחרון להתקל בכמה בנות תורניות בגילאי 30+ שמשתמשות בכל מיני כלי ai כמין חבר\ אוזן קשבת\מטפל או שילוב כלשהו של הנ"ל.

שופכות לפני הai את ליבן, מקבלות ממנו חיזוקים ויוצאות מעודדות.

נתקלתם בתופעה כזו? אני היחיד שנתקל וזה מפריע לו?

( סוג וגילאי הבנות שכתבתי הוא כי איתן בעיקר יש לי ממשק, מעריך שקורה בשאר הגילאים והמגזרים)

צוות הפורום מאחל לכם ולכן שנה טובה 🍎🍯ברוקולי

שנה של בשורות טובות, לכלל ולפרט.

תתברכו בשנה החדשה באמונה ובשמחה, לעשות את ההשתדלות ולתת לקב"ה להוביל את הדרך.

שנה של הצעות טובות ומדויקות, שמכבדות אתכם ואת מי שאתם!

שתזכו להיכנס לקשרים בלב פתוח ובאומץ, לתת מקום למה שיכול לצמוח וגם לקבל בהירות כשצריך.

ובעזרת ה', שתזכו לראות השנה קשרים טובים הופכים לבתים נאמנים בישראל.

ולקראת השנה החדשה, אם במהלך השנה מחקנו, ערכנו, לא נתנו מענה או שבדרך פגענו במי מכם - מבקשים סליחה ומחילה. הכול נעשה מתוך רצון לשמור על הפורום כמקום טוב, מכבד ומיטיב לכולנו באמונה ובתקווה להוות עוגן בדרך לבית.

מצוות הפורום

@ברוקולי @יעל מהדרום @ארץ השוקולד @נגמרו לי השמות

אמן וכן לאמוראביעד מילוא

אמן! שנה טובה בשורות טובות ותודה על ההשקעה בניהולתפוחית 1

אמן ואמןנגמרו לי השמות

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שנה טובה גם לכם, תודה על הכלנוגע, לא נוגע

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אמן וכן למראביעד מילוא

תודה רבה!נחלתאחרונה

ברכה מרגשת ומלאת תקווה. שתהיה שנה טובה, שמחה ומבורSasha3398

ברכה מרגשת ומלאת תקווה. שתהיה שנה טובה, שמחה ומבורכת, ושכל המשאלות הטובות יתגשמו בעזרת ה'.

אולי יעניין אותך