ואז אני כותבת אותן כאן כאילו שזה ממש בסדר לחשוב אותן
ובכלל איה.
איה. איה. איה.
איה אחד גדול.
אני עשיתי הכל.
היא אמרה שאני צדיקה אבל אני לא חושבת
ודווקא היא אמרה אחרי ששמעה
שמעה את הכל
אבל אופ.
איך אפשר לתקן.
ואיזה כיפ שנפתחו אפיקים חדשים להתהוות.
אני צריכה להיפרד ממנו ולחבור לפסיכולוג.
אני לא רוצה, הוא ממלא, ממלא איזה חור נסתר שבלב שם
בין צלע לצלע שקע עמוק מתמלא
חלל נותר כואב שם.
לא אכפת לי אם לא יקראו, ואם לא ישרדו עד הסוף.
זה מה שיש שם בפנים,
וזה הכל. זה הכל.
חלל ריק נועד להתמלא, אמן.
צריכה כוחות כדי למלא אותו.
$@$, למה עזבת??