אז אחרי שסגרת את כל החלונות בבית ונעלת את הדלת פעמיים
את מורידה נעליים ומדליקה שירים. את יודעת שאסור, אבל יש עניין של פיקוח נפש והנפש שלך כבר לא מסוגלת.
באמת שהיא ניסתה.
אז את מגבירה עד הסוף ועוצמת עיניים. את עומדת כמו נר ולא זזה, לאט לאט את מתחילה להזיז את הגוף שלך, לאט לאט, פסיעה פסיעה. על קצות האצבעות.
את נמשכת עם המוזיקה, בחושך שלך. עם העיינים העצומות והשיער שאסוף לך למעלה למעלה
את זזה יותר מהר, את נופלת ואת קמה. את נשאבת ובורחת. בגוף שלך יש אש. את נותנת לה לבעור.
את מטלטלת את הראש והרגליים והידיים ואת קופצת גבוה ונושרת לך לעצמך. עד שהשיר נגמר.
את נוטפת מים ומאמץ. מול מזגן, הרוח מעיפה עליך חזרה טיפות של היגיון. את פותחת את העיניים ולא מזהה את עצמך.
רקדת. את רקדת!
הרגליים שלך רועדות והלב בפרפיטציות. את לא יודעת איפה להניח את עצמך. כולך הפוכה בבוקה מבלוקה.
אז את מדליקה עוד שיר ונותנת לך לבעור. רק ככה לא תרגישי את הבערה.
אחר כך,
אולי תקיאי
אולי תעשני
אולי תעשי ריצה
מאחורי החלונות המוגפים
תשאירי את הבחורה הלא שפויה.
שאני הכי אוהבת בעולם.
את מורידה נעליים ומדליקה שירים. את יודעת שאסור, אבל יש עניין של פיקוח נפש והנפש שלך כבר לא מסוגלת.
באמת שהיא ניסתה.
אז את מגבירה עד הסוף ועוצמת עיניים. את עומדת כמו נר ולא זזה, לאט לאט את מתחילה להזיז את הגוף שלך, לאט לאט, פסיעה פסיעה. על קצות האצבעות.
את נמשכת עם המוזיקה, בחושך שלך. עם העיינים העצומות והשיער שאסוף לך למעלה למעלה
את זזה יותר מהר, את נופלת ואת קמה. את נשאבת ובורחת. בגוף שלך יש אש. את נותנת לה לבעור.
את מטלטלת את הראש והרגליים והידיים ואת קופצת גבוה ונושרת לך לעצמך. עד שהשיר נגמר.
את נוטפת מים ומאמץ. מול מזגן, הרוח מעיפה עליך חזרה טיפות של היגיון. את פותחת את העיניים ולא מזהה את עצמך.
רקדת. את רקדת!
הרגליים שלך רועדות והלב בפרפיטציות. את לא יודעת איפה להניח את עצמך. כולך הפוכה בבוקה מבלוקה.
אז את מדליקה עוד שיר ונותנת לך לבעור. רק ככה לא תרגישי את הבערה.
אחר כך,
אולי תקיאי
אולי תעשני
אולי תעשי ריצה
מאחורי החלונות המוגפים
תשאירי את הבחורה הלא שפויה.
שאני הכי אוהבת בעולם.