אני כל כך שונאת אותך לאה. לא מבינה איך הגעתי לשנאה תהומית כזו כלפיך לאחר ששנייה לפני שזו התחילה נתקפתי געגועים עזים אלייך. כנראה שאני באמת לוקה במניה דיפרסיה כפי שחשבתי..
אני כבר לא רוצה לדבר על כמה שאכזבת אותי. מעולם לא דיברתי איתך על דבר שברגש, רק שטויות ו"צחוקים" ומיני סרקזם מעוך ונמוך.
צאי מזה כבר.
קורה לי אותו דבר גם איתך. רגע אחד הקול שלך בפלאפון מעביר בי צמרמורות ורגע אחר אני עונה לך בהודעה קרירה ויבשה, לצאת י"ח.
כמה שירים כתבתי עליך. כמה אהבתי אותך, תראה מה נהיה ממך,
מה עשית לי מה? את השנים היפות ביותר שלי גזלת ממני בלי ידיעתך בכלל.
אין לי כוח להמשיך לכתוב עוד על אף שיש לי חומר שיספיק למחברת שלמה, את כוחי גזלת ממני כבר.
אני זאב בודד.
אין לי כוח להתבטא
אין לי כוח להיזכר
אין לי כוח לכאב
אין לי כוח לתקן
אין לי כוח להתאמץ
אין לי כוח להיכשל עוד
אין לי כוח לחשבן יותר!
אני לא רוצה לסבול יותר. כמה שכתף תומכת הייתה עוזרת לי עכשיו.
חברה אינטרסנטית מטופשת
ואני בתוכה.