שאלה- במידה וההורים שלכם עזרו לכם בסכום כסף לקניית דירה, האם הייתם מצפים שהסכום יהיה שווה בין האחים? האם הייתם נפגעים במידה והיו עוזרים לאח אחר בסכום גדול יותר (קנה דירה יקרה יותר)? והאם הייתם מדברים על זה עם ההורים (לא בקטע של תנו לנו עוד אלא יותר שיתוף)?
תודה רבה.
מבחינתנו המתנה שקיבלנו היתה מספיקה וסבבה. אבל עדיין אנחנו קצת פגועים וזה משפיע על היסים שהם מעט מרוחקים. לכן השאלה היא האם לשתף...
פשוט צריך "לבלוע את הצפערדע" וזהו.
זה מקומם, זה פוגע, אבל הרי לא תלכו ותגידו - אנחנו רוצים כמו שהם.
אז בשביל מה לשתף?
דוקא פה נמדדת הגדלות שלכם, אם אתם ממשיכים לשדר עיניינים כרגיל, למרות הפגיעה, ולכבד אותם כמו שאתם רגילים.
אני יכולה לספר לך על עצמינו שלבעלי יש שני אחים - אחד במצב כלכלי ממש טוב אבל עם שני ילדים קשים ובעיתיים, וההורים של בעלי נתנו להם לקניית דירה סכום של מאות אלפי שקלים. לנו לעומת זאת הם שומרים 50 אלף שח לכשנצטרך, וגם אם ירצו - אין להם לתת כי כבר נתנו הכל.
בעלי ממש נפגע מזה ואילו אני לקחתי את זה בשוויון נפש. בכל אופן אלו ההורים שלו... אבל דיברנו והגענו להסכמה שעדיף לא לעורר את העיניין ולהמשיך הכל כרגיל, כי שום דבר טוב לא יצא מזה.
האח השני - ופה דוקא אני זאת שקצת התקוממתי בגלל זה, במצב כלכלי בקרשים, הם לא עושים כלום כדי להרים את עצמם מבחינה כלכלית, לא הוא ולא אשתו, ותמיד היו לוקחים את האוטו שלנו כשהיו צריכים לנסוע לאנשהו.
יום אחד מכרנו את הרכב כדי לקנות רכב אחר, ובכמה שבועות האלו שהיינו בלי רכב - ההורים של בעלי קנו להם רכב, כי לא היה להם ממי לקחת, ואילו אנחנו, שעובדים קשה לצורך פרנסתנו - צריכים לקנות לבד.
לדעתי תמיד עדיף להתמקד בנו, בקן המשפחתי שבנינו, ולחשוב מה יצא לנו מכל דבר, לא לעשות עיניין ולא לפתוח נושא שלא יועיל. זה רק יגרור התנצלויות מצד ההורים (במקרה הטוב) או ויכוחים מיותרים ויעכיר את היחסים.
אנחנו לבינתיים ממשיכים לעבוד בשביל מה שאנחנו צריכים לעצמינו ולא מצפים מאף אחד לשום דבר.
אפילו אמרתי לבעלי שלא צריך את ה 50 אלף האלו ששומרים לנו, הכי כיף לתכנן הכל בעצמינו בלי להסתמך על אף אחד (חוץ מבורא עולם 
)
ג'סיקהתודה על המילים הטובות שלך 
ברוך השם שאנחנו מהנותנים ולא מהמקבלים... ועוד שני האחים האלה גדולים ממנו שאמורים כאילו לעזור לו... אבל זה ההפך.
וטוב שכך. אני אישית באמת יותר אוהבת להרגיש שמה ששלי באמת שלי, ולא שקיבלתי מעמל של אחרים כי נזקקתי לעזרה.
מהיכרות אישית של מקרה דומה
שלא תמיד יש הורים, לצערינו, בשלב מסוים בחיים... הם הולכים
ואז מי שכל החיים הסתדר לבד ממשיך להסתדר וטוב לו
ומי שלא, קורס לגמרי
מכירה משפחה כזו של חברה שלי, שהורהנפטר בפתאומיות ונשארו שתי אחים עם הלוואות להחזיר שהם בנו על ההורה והוא איננו והם פשוט לא יודעים איך להתמודד לבד עם החיים שלהם וזה ממש עצוב
איזה מסכנים...
האמת שגם אני בדיוק שמעתי על מקרה דומה!
ויש מצב שההורים והאח מבינים את זה לבד, אבל אף אחד לא מדבר על זה...
מיואשת******דרך אגב גם בעלי הרגיש שממש אוהבים יותר את אחים שלו, במיוחד שכשצריך משהו מבקשים ממנו ולא מהם.
אז חידדתי לו את הנקודה - שהוא משדר יותר חוזק ויציבות, והם יותר חלשים, אז אולי אפילו בוא נרחם עליהם.
לא יודעת איך זה אצלכם אבל אולי יש להורים נקודת רחמים גדולה יותר על האח הזה, שאין כלפייך ואולי זה לא קשור לאהבה.
אני ממש שיכנעתי את בעלי שההורים שלו פועלים מתוך רגש גדול של רחמים ופחות מתוך שכל, וזה עדיין לא אומר שהם אוהבים אותו פחות. ( למרות שזה מקומם כי זה מה שהם משדרים במעשים שלהם... ממש מבינה אותכם )
דבר נוסף, אם את הולכת לפתוח את זה מול האח,
אז אולי השאלה היותר גדולה היא מה את מתכננת לומר לו.
תחשבי טוב לפני זה איך להציג את הדברים עם פואנטה
ולא שזה יהפך להיות רק מקום לשחרר בו את הכעס.
יש לך משהו ספציפי לומר לו? את רוצה בעצם להסביר לו את סיבת הריחוק ומה את מרגישה כלפיו?
ממש לא יודעת כמה הצד השני עוזר?
מה מצבם בעוד דברים?
סוג התנהלות שלהם?
וכו'...
תגידי ב"ה שהם עזרו לך ומאחלת לך שלא תצטרכי לעזרה אלא שה' יתן לך שפע תמיד.
(אני בוודאות יודעת שאחי קיבלו יותר ואני גם מסכימה עם שיקול הדעת של הורי ושמחה על כך שידעו לא לחלק שווה בשווה - יש לי אח שפחות מסתדר בשוטף ובפחות חסך ורוצים שיהיה מסודר, אחים אחרים שהצד השני לא עזר כלל, אחות שהתחתנה צעירה יותר ולא הספיקה לחסוך וכו' )
נכון. אני מסכימה איתך לגמרי.
אבל לפי מה שאת כותבת גם את יודעת שלאחרים עזרו יותר אבל את יודעת את הסיבות ולכן זה מקל על ההרגשה של "אכפת להם יותר מהם..." ואת אפילו שמחה על כך כי הסיבות מוצדקות.
אבל לנו למרות שההורים שלו התחייבו ולא נתנו! לא דיברנו בכלל..
אבל כלא נתנו לאח אחר את ההתחיבות(כשנה וחצי אחרינו) בגלל שהוא נכנס בהם זה ממש צרם לי!!!
כאילו לי לא מגיע כי אני טובה??? כי אני מבינה שלא חייבים לי??
אבל אני סותמת.. אבל משום מה יש לי הרגשה שבאיזשהו שלב זה יתפוצץ לי... וזאת הבעייה..
הם לא חייבים כלום אבל הם התחייבו ועל סמך זה קנינו דירה לקחנו הלוואות שהם התחייבו להחזיר ובסוף התמודדנו עם הכל לבד..
כך ש5 שנים הצטמצמנו אפילו באוכל..
והגענו להוצל"פ פעם אחת.. הכל מאחורינו ב"ה. היה לנו הרבה ס"ד ואני מרגישה שזה בגלל שלא דיברנו וציערנו.
אבל עדין יש בי כעס על השנים הראשונות בזוגיות שלנו שרק עברנו מעבודה לעבודה..
אבל בתכלס נס שקנינו דירה אז לפני העלייה הנוספת במחירים!
בקיצור לא הייתי מדברת.. אבל זה היה יושב לי הלב!
כי נכנס בהם ולא הסכים לרדת מהם!!! עד שנתנו לו..
מבינה אותך אבל לגמרי מבינה את הפגיעה של אחיך...
ולדעתי פחות נכון שיש ילדים שיקבלו "יותר". כיבוד הורים זה משהו לא תלוי בכלום. ואם נכבד זה לא אומר שנקבל יותר. חוץ מזה מאמינה שלהורים יש רצון שכל ילדיהם ירגישו אהובים בצורה שווה ושהיחסים בין האחים יהיו תקינים ומגובשים. ךכן יש לנו את הרצון לשתף את האח ברגשות שלנו. לא כדי לתקוף. מאמינה שהרבה פעמים תוך כדי שיח ששומעים את הצד השני נופלות הרבה חומות...
אלא מעצבן שדווקא אלו שבעצם הכי מצערים בסוף מרוויחים!ֱ
גם באופן כללי..
פשוט מעצבן!
אבל זה לא רק בקטע של העזרה לדירה. אלא בכלל כל מה שהתחייבו לא נתנו!!!! זה סתם מעצבן!
בעלי הגיע כמו עני חוץ מהחליפה של החתונה וכמה חולצות חדשות..
והעיקר את החתונה והשבת חתן עשו כמו מליונרים!!
עניין של גישה..
שכתבה בדיוק הפוך ממך -"בנוסף אני יכולה לומר בברור שיש באמת ילדים שמן הראוי שיקבלו '' יותר'', אלה שדואגים, אלה שמכבדים, אלה שלא מבקשים ולא מצפים ולא אוהבים לקבל".
את כותבת שדווקא אלה שדורשים מקבלים יותר.
בקיצור כל מקרה לגופו.
אני לא בקטע של לדרוש. העניין הוא רק הקשר הדפוק שיצא כתוצאה מזה עם האח. זה מבאס אותנו. השאלה היא איך לדבר עם האח על העניין הנעימות. שיבין את המקום שלנו.
כפי שכתבתי הקשר עם ההורים רגיל.
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
