על תכלית האהבה בעולם,
זא, יש אהבת האדם לבוראו, שבאידאה היא יותר מאהבה כל מנת היות נאהב, ואינה תלוי'ה בדבר, וכמו כן אהבת ד' לישרא-ל, וזה אינו מסוגל להתבטאות במילים, מה יקר חסדך אלוקים, ומנגד, להנחיל... י"ש ואוצרותי'הם המלא, מתוך הרצון הזה, שהוא לא רצון לאהוב על מנת א-לא רצון לאהוב לשמה, אתה עולה ונשאף עד לשלמות, מהי שלמות בעבודת ד', נבואה, בראיות הדור ובכישרון השכל והכח המדמה, הרב הנזיר אומר על וכל בנייך לימודי ד', למה לא תלמידיך, אין בנים א-לא בני נביאים, וישרא-ל אם אינם נביאים בני נביאים הם
ומתוך זה מתקשר הבנים אתם לד' אלוקיכם לא תתגודדו, שמפאת זה מגיעים לזה
ואהבת איש לאשתו, שזה שונה, וזכו שכינה בינהם, מה זה בינהם, הרב פרומן אומר שפשוטו, ושם ד' ימחה על זה, כשבעצם הכל מתבטל לתכלית הבריאה, או לצל שלה. והרב הנזיר מרחיב בזה הרבה, שהנישואין הם הנם מטרת האדם ושלמות הבריאה. ומעניין הקשר הזה


מי ער? מה אתם אומרים? חדשו לנו חידושכם