אני אישית ממש מצטערת אם נפגעת... חבר'ה בואו נבקש סליחה......

וכדי לשמח אותך, קבל-

אז לך ליישם את זה!

ואולי במקוםן לבזבז ת'זמן על עבודה בעמלק תלמד לבגרות?!

הייתי במצב כזה לא מזמן, ימים ניסיתי לחפש ת'מקור לדיכאון וזה גרם לי רק להתצעבן יותר -מה שלא עזר בכולם.

אז מיניסיון הייתי מציעה לך, להתעסק בזה כמה שפחות, ולעשות דברים שאתה אוהב וגורמים לך לשמוח=)

אני למשל רצתי הרבה... לכל מקום שרק יכולתי.

לא מתאים לי להכנס למצבים כאלו... אבל בתקופה האחרונה של החצי שנה האחרונה מאז שלקחו לי את החממה שלי שהיא בית בשבילי יותר מביתי הביולוגי. אני ממש לא ענת שאני מכירה... וזה בעצם מה שגורם לי להתפצויות לא שגרתיות והחלפת מצברוח לעיתים די קרובות...

אוף!! זה ממש לא כיף לי לדבר על זה! וזה באמת לא מה שישפר לי או לך ת'מצב,

מה שנותר לי לאחל זה שבאמת לא נדע עוד מכאוב מהו ושנהייה בשימחה אמיתיתמיד!!!

בצל"ס במהרה בימינו.. וגאולה שלמה

מה זה דיכאון... מוות!! וכמעט הצלחתי לבכות - אבל כל פעם באה מישהי שהצחיקה אותי במשהו אחר. באתי הביתה, והתחלתי לעשות את הדברים שאני הכי אוהבת.

ראיתי את הסרטון של ההחלקה על הקרח שאני הכי אוהבת, אכלתי שוקולד, ניגנתי, צחקתי, שמעתי את "הכבש השישה עשר" ונרדמתי.

נכנסת לדיכאון בגלל שאמא שלי פגשה את אמא שלך???????????????

למה אין לך מושג מה הן אמרו/ריכלו עלייך..................

או שעדיין נשאר מדוכא אחד? הוא שגם הוא נירפא כבר...?

ספרו!

אני רוצה שריטה!!!!

טוב לא שחסר לי, רואים יש לי אוסף...

הנה:

זאת השריטה הראשונה שלי - כשהבנתי ש - 1+1=3...

והנה עוד אחת - ניסיתי לקפוץ מהמרפסת כי חשבתי שרוח זה מוצק...

והרשימה ארוכה מלפרט...

אבל אני אשמח לקבל גם את שלך!!

בכיתה א' הייתי בטוחה שחרקים נכנסים לי לתוך הפה כשאני ישנה, אז סגרתי את הפה טוב טובכדי שלא ייכנסו... עד הים אין לי מושג אם זה עוזר... 

מיזה סיריוס בלק??

כמעט כל העולם ומשפחתו וכו' כבר יודעים את זה, הודות לגארי אולדמן (שהיה בחירה גרועה אם תשאלו אותי)

והוא לא מת!!! אבל לא ניכנס לזה, פשוט יש לי שיגעון לדבר אחד (אובססיה למתקשים...) להארי פוטר, וזה לא הדבר היחיד...

עכשיו תסתכלו למטה ותפנימו -

טוב, כנראה במיאמי, אז תתעלם מהשאלה הזאת...

אבל באמת, לשמוע על פוטר רק השבוע - זה נראה לי שיא גינס, במיוחד אם אתה מארה"ב הגדולה...

אני שולחת את זה עכשיו לאתר של גינס!!

אה, אבל אתה תצטרך להוכיח להם את זה, אז עזוב...

בכינוי "ממיאמי"??

טוב מיאמי, ניו-יורק, מה שבאמצע, לאמשנה-

אין כזה דבר לא שמעתי על האריפוטר עד השבוע. זה פשוט אבסורדי...

אני לא רוצה להגיד לך "אמרתי לך" אבל זאת האמת, גם לי זה קרה בזמנו...

לכן הייתי מציעה לך לעסוק בדברים שנוגדים את אותו דבר מבאס גם כדי לתקן אותו (אם אפשר) וגם בכדי לגרום למצב רוח שלך להשתפר.. והרי ידוע שאן השכינה שורה אלא מתוך שמחה=) וכשאדם כועס כל מיני גהינום שוטלים בו,

שהייה ב"הצלחה.. ותמד בשמחה

דיכאון בא ודיכאון הולך... רק צריכים לדעת איך לקחת אותו בפרופורציות הנכונות ולדעת גם מתי כדאי כבר להעיף אותו..

והמון פעמים הבעיה היא שמדובר בדיכאון לא מוסבר (וזה דע מוכר לי..) כמו במקרה של עוזיה, לכן השיטה שנתת לא תמיד מתאימה..

השיטה שלי, היא להגיע להחלטה שלא מעניין אותי כלום- הדיכאון הזה חייב לעוף ממני ברגע זה! ושאני רוצה להיות שמחה... אצלי לפחות זה פועל.

לעזוב את הפורום להיום.. אבל מניסיון זה לא כ"כ הולך...

עצה נוספת- אם בספר הזה יש סיכום לכל פרק, אז תקרא רק אותו, ואם יש פרקים שאתה לא ממש בקיא בהם אז תקרא את כל הפרק.

בהצלחה..

החלטתי להתפלל מנחה, וכבר הייתי בבית מדרש, אחרי מנחה, אז קראתי ספר ראשון בתהילים....

אני לא זוכר איפה שמתי את הדיכאון, אבל יצאתי בלעדיו... כנראה שכחתי אותו בבית מדרש.....

איזה כיף, אני אפילו לא יכול לחפש אותו, כי אני לא בירושלים!!!