היי,
אני בדר"כ מזוהה בכינוי אחר,אני לא רוצה שתזהו ובכל מקרה לא תזהו כי אני לא כותבת כאן הרבה.
אני לוידעת אם מישו בכלל יכול לעזור לי במשו אבל סתם אני פשוט חייבת לכתוב.
פשוט רע לי!!!!!!!!!! נפלו עליי ניסיונות אולי הם לא נשמעים קשים אבל הם מאוד קשים,אני פשוט לא יכולה יותר.
דדדדדדדדדדיייייי!!!!!!!!! נשברתי,נהרסתי,נגמרתי,המוח שלי ובעיקר הנפש שלי גמורים,מתים,זהו!!!!!!! נשאר קצת לא הרבה ונמאס,פשוט נמאס.
אני יודעת שזה ניסיון ואחרי ירידה באה עלייה,ושיהיה טוב,ושהכל מלמעלה ולטובה,אני יודעת ואפילו מאמינה לזה !!!!!!!!
אני מחפשת את עצמי כל כך הרבה ובכל מקום אפשרי ,פעם אני מאמינה בהקב"ה וגם לפעמים לא. אני כן יודעת שהוא קיים אבל מאוד קשה לי להרגיש אותו! קשה לי להאמין בעצמי במי שאני ועוד יותר קשה לי להיות מי שאני בסביבת החברות שלי,אני פשוט לא אני,וזה כ"כ מתיש ומבאס.חשבתי שאני מתחילה להיות אני ,אבל רק חשבתי כנראה שזה לא קרה,זה תהליך ארוך מעייף ומייאש.לא נורא "נופל וקם ומחדש נדהם איך ת'כוח מגלה" (אני משננת את השיר הזה אלפי פעמים בתקווה שזה יעודד)לפעמים מגלה ולפעמים לא!גם זה לא נורא,בסוף זה עובר מתחתנים,יולדים,נכדים נינים,מדי פעם שמחות וגם אירועים פחות משמחים אבל בסדר כולם מתים בסוף,וגם שם בטח אין סוף.....אז נפלתי זה בסדר עוד שנייה אני קמה וכשאני קמה בלי שום כוח אני ממשיכה כי צריך להמשיך ולמרות הכל אני מאמינה שה' פה וספציפית איתי למרות שיש עוד עשרת אלפים אנשים בעולם הזה כמוני שיודעים שהוא פה,שנופלים,קמים,נופלים,מתפללים,שמחים עצובים ומאוכזבים.מאוכזבים בעיקר מעצמם אבל שוב מזל שיש נחמה שאומרת זה בסדר זה לא קושי זה ניסיון ועוד מכשול ועוד היתגברות,עוד שנייה ואני נהפכת ל"גיבורת על".אבל היום פשוט נפלתי וזהו אין כוח!!!!!!!פשוט אין!!!!!!!!
מצד אחד אני מודה על החיים על המשפחה על הניסיונות מצד שני אני כבר בלי כוחות לא יכולה,נפלתי.
אמא של חברה טובה שלי נפטרה בפתאומיות,איך אני אמורה להגיב לזה? היא הייתה מורה שלי,זה פשוט לא נקלט אצלי במוח.וזה כל כך כואב לי ועוד יותר כואב לי לחשוב על חברה שלי בלי אמא,איך אני אמורה להיתמודד עם דבר כזה שנוחת
אצלי בבום!!! ויש לי חברה שאני ממש אוהבת ועברנו תהליך מאוד ארוך ביחד ,לקח זמן עד שיכולנו לקרוא אחת לשנייה חברות,אבל אנחנו לא מצליחות להיות חברות,לפעמים אני מרגישה שהיא אוהבת אותי ולפעמים אני מרגישה כמו אחת שנתקעת לה באמצע החיים,ועכשיו היא גם מתפדחת ממני היא פשוט לא מדברת איתי פנים מול פנים ובימים האחרונים לא מדברת איתי בכלל,אני לא מפסיקה לחשובעליה,וכבר לוידעת מה לעשות,אבל אני פשוט לא יכולה להמשיך ככה.לדבר איתה זה לא עוזר לעזוב אותה ניסיתי ,לא מסוגלת...אוף......ובן דוד שלי שאני קרובה אליו ומכניס לי שטויות למוח עד שהצלחתי להוציא אותם מהראש הוא בא ומכניס לי שוב ואני איכשהו מסכימה עם מה שהוא אומר,הוא מאמין אבל לא כמו שאני יודעת להאמין.מאמין בה' בצורה שונה ,הוא לא חילוני בכלל אבל הוא שונה ממני.היה לי כל כך קשה להכניס את המילים ה' הוא המלך ,ואת המילה בעז"ה לאוצר מילים שלי ועד שהם נכנסו אני מרגישה שהוא מוציא לי אותם שוב.
ודברים נופלים עליי בבום!!!והתגובות שלי....ואני???????מי אני????מי אני בכלל?מה?????
נפילה ירידה,יהיה טוב אני משננת ולא יודעת אם כבר מאמינה.
ה' הוא המלך את זה אני יודעת עכשיו במיליון אחוז.
ואולי ואולי אני מתחילה להאמין ל"יהיה טוב"!!
אז אולי יום אחד יהיה טוב!
