תעזרו לי בבקשה!!! תעזרו..נצח לנצח!!!
יש משפחה כ"כ מוכרת איפה שאני גרה..
וגם (לכל מי שבתנועת אריאל..) יש מצב מכירים..
משפחה עם 8 ילדים.. מהאלה שכולם שומעים עליהם..
משפחה תוססת, מלאת חיים!!
נולד נכד לפני מעט זמן, הבת התארסה לפני איזה חודש וחצי,
 עוד חודש חתונה!
משפחה מדהימהההה!!!
הורים אנשי חינוך..
המון תלמידים עוברים להם בין הידיים..
אמא בעלת שיעור קומה!!!
פשוטטט מושלם..
היום זה קרה...
אני לא יכולה לכתוב את זה!!! זה פשוט לא יכול להיות!!!!!
היום!!!
הדבר הנורא ביותר קרה!!!
האמא לא התעוררה...
איך????
איך זה יכול להיות????
אין מצב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה לא קשור!!!
הדמעות זולגות, זולגות..
שום דבר לא מנחם!!!
8 יתומים!!!!!
הקטן עוד לא בביצפר..
אני ממש אבל ממש לא מעקלת!!!
תעזרו לי, איך מנחמים???
איך??
אין לי כוחות, אני בוכה מלא...
ואיתי עוד מליון אנשים, תלמידים, שכנים, או שסתם מכירים ועוד...
עכשיו ההלוויה..
אני לא שם---- לא מסוגלת... פשוט לא..
עדיף לשבת בבית לבכות... ולא לעקל..
מאשר לראות את המשפחה הכי שמחה---- שבורה ורצוצה!!!!
תעזרו לי.. בבקשה!!!
 
ואייי... אמאלה צמרמורת...עין שלישית
"וידם אהרון".אח..
"ה' נתן , ה' לקח , יהי שם ה' מבורך".
 
 
-----------------------------
 
מוות - זה לא "רע".
זה מתנה. לאנשים המדהימים.
כשהפרח בשל , בעל הבית קוטף אותו בכדי שיוכל להנות ממנו.
ה' רוצה אותה לידו. שתהיה קרובה אליו.
 
נכון , קשה למשפחה. לכולם כאן.
בעז"ה הם יתגברו. נתבגר.
 
 
 
ו - כן , תבכי.
תשטפי את החדר בדמעות.
עם כל הכואבים ביחד.
 
 
 
ה' יעזור.
"ברוך דיין האמת".
 
 
 
 
אנלא יודעת מה לכתוב...טימון!
גם אני מכירה אותם..
זה פשוט מצמרר!! וכל פעם שאני חושבת על זה עולות לי הדמעות, אבל לא מצליחות לצאת..
 
זה לא הגיוני, פשוט לא הגיוני!!
בשיא החיים, בשיא המרץ.. כל החיים כמעט עוד לפניה..
למה?! השאלות עולות ומציפות..
 
אנלא ממש לא יודעת מה לחשוב.. מה? היא גמרה את התיקון והייעוד שלה פה בעולם?! בגלל זה ה' רוצה אותה קרוב אליו? מה עוד יכול להיות?
אם ככה, למה שאני ארצה להגיע לייעוד שלי ולמלא אותו? כדי למות?
אני באמת לא מבינה!!
תכננתי להגיב ולחזק אותך.. אבל אני פשוט לא יכולה.
 
אנשים!! אנחנו כ"כ כ"כ צריכים להתעורר!! הימים האלו ממש ימי פורענות, כמה תאונות דרכים, מקרי מוות מוזרים..
אני לא יכולה יותר!! רק משיח יכול להציל אותנו..
 
 
לא אומר דבר עכשיו כי -אח..
"אין מנחמים אדם בשעה שמתו מוטל לפניו"
 
 
------------------------------
 
(תקראי את ההמשך בפעם אחרת -)
 
רק , בהחלט.
היעד שלנו הוא העולם הבא.
כאן זה רק "פורזדור".
היא - הרבה דרגות מעלינו -
היא זכתה להכנס לטקלין - לבית המפואר.
 
 
למה שאני ארצה להגיע לייעוד שלי ולמלא אותו? כדי למות?
כן. או במילים אחרות - "כדי לחיות" (לנצח).
 
 
 
"תנחמו מן השמיים".
 
וואאיי..Michal1
זאת אמא של מישי מהשכבה שלי..
זה כ"כ מצמרר!!!
 
באמת שזה כ"כ קשה לעקל!!
זה יכול לקרות לכל בנאדם..
אי אפשר לתאר את זה אפילו..=[
בכ"ז..נצח לנצח!!!
אם יש לכם תשובה רק לשאלה אחת..
תענו..
1) איך מנחמים משפחהה כזאת...
אני פשווווט מפחדת ללכלת.. לא יהיה לי מה לומר..
זה לא יעזור שאשב לבכות...
במיוחד, שלכולם זה הלם... היא הייתה אישה בריאה..
לא קמה, משנת צוהורים...
זה עוד יותר שוווק...
מה יש לומר????
תקישיב,כל השכונה עכשיו נרתמו לעזור ולפי דעתי ישואחת עם חצאית
מלא במה..תבררי אצל אנשים טוב?זה דבר ראשון.
דבר שני-איך מנחמים?פשוט-נמצאים שם.אני חושבת שיהיו המון אנשים עכשיו שיהיו עם המשפחה כי,כולם חטפו מזה שוק מטורף!(כולל אותי שראיתי אותה אתמול בלילה מאוחר!!!!)ולכן הכי חשוב זה שהם יראו ירגישו וידעו שהם לא לבד עם העניין..שיש להם על מי לסמוך..וסמכי על הנשים הצדקניות והמשפחות הצדיקות בשכונה המדהימה שלנו שידאגו לזה..
*תקשיביואחת עם חצאיתאחרונה
לא צריך לומר.אוסנת
צריך לשבת ולהשתתף.
את כל ההרצאות על הזכויות שלה, המיוחדות שלה, שהמוות הזה בעל משמעות...
כל זה הם יודעים, ואנשים טובים מאיתנו יכולים לומר.
 
רק לשבת ולשמוע.
 
יש הלכה שלא מדברים עד שהאבל פותח בדיבור. כן, גם אם הם שותקים - אסור לך לדבר.
רק לשבת ולהשתתף בצער.
 
וכמובן, לומר - "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד".
כן..זה קורה במשפחות הכי טובות (המשפחה שלי מעולה..)מתו"ש
טפוטפו.. בלי עין הרע!!Michal1
מוריה,להבת-כוח
מוות זה דבר כואב! מאוד מאוד!
אבל בעיני זה עוד יותר כואב כשזה נוחת פתאום כרעם ביום בהיר.
זה גם מפחיד, זה מכניס אותנו לפרופורציות, מראה עד כמה אין לנו שליטה.
זה גם מעלה בנו המון שאלות, המון תמיהות על למה זה קרה עכשיו, מה הקשר לעכשיו, היא באמת סיימה את יעודה? איך זה יכול להיות? הרי היא השאירה מאחור כ''כ הרבה!
והכי קשה- זה שוק! מספיק קשה שכואב לך על מוות, אבל אתה צריך להתגבר גם על הלם ראשוני שגורם לך להיות בכ''כ הרבה כאב!
האמיני לי שיש לי כ''כ הרבה להגיד, אבל באמת שאין לי מושג איך. אני רק זוכרת מהמפגשים שלי עם מוות, שזה כאב גדול כ''כ שבא לך לבוא לתלוש אותו מהלב. שהכאב על המשפחה, הוא עצום! שאתה מדמיין את עצמך במצב כמו שלהם וזה מלחיץ. שאתה פשוט לא מבין איך זה יכול היה לקרות. כאילו לפני יומיים ראית אותו, ופתאום הוא נעלם?! מה הקשר פתאום עכשיו שזה יקרה? מה קורה פה בדיוק שזה קרה?
וכמו שאח.. אמר, "אין מנחמים אדם בשעה שמתו מוטל לפניו"- כמה חוכמה יש במשפט הזה! אדם פשוט לא מסוגל ולא רוצה להתנחם עכשיו, הוא רק רוצה לכאוב, הצורך בניחום יגיע מאוחר יותר, בשבעה- כשילכו לנחם אבלים. עכשיו יש את ההלוויה, עכשיו יש את הכאב הראשוני, ואין איך לנחם. עכשיו הכי טוב להגיד תהילים ולתת לעצמך להתפרק מכאב, לבכות!
קבלי חיבוק חם! וקחי ת'זמן באמת לכאוב! שמתוך המר והחושך הזה תמצאי את האמת, את הקב''ה.
ושבעז''ה הקב''ה ישלח לך המון כוחות כדי שתצליחי. למלא את התפקיד שלך בניסיון הזה.
אוהבים אותך ומחזיקים את ידך יקירה!
 
 
 
 
מיתת נשיקה!!שכונדי
בס"ד
במיתה זאת שהיא מתה זה מיתת צדיקים מיתה שלא כל אחד זוכה לה אבל זה בפתע ולכן זה קצת קשה לקבל את זה.
אישה צדיקה היא, ואין אנו יכולים לשפוט למה ה' לקח אותה עכשיו, ולא עוד כמה ימים חודשים או שנים, כך החליט הבורא "גזרה גזרתי וחוקה חקקתי ואין לכם רשות לערר אחריה".
 ה' לקח ה' נתן יהא שם השם מבורך- זה אולי משפט שקל לכתוב אותו או לאומרו כשזה לא קשור אליך, אבל קשה לקחת אותו אישי וללב, צריכים להיות אנשים חזקים לומר משפט כזה.
 
בעז"ה שעם ישראל לא יראה יותר צרות!
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך