כשקשה לי, ואני מרגישה רע, אני נהיית בן אדם הרבה יותר מכיל,
הרבה יותר מבין ורגיש.
כשנחמד לי ואני נהיית אני מתנהגת בקצת ביצ'יות לפעמים.
זה מוזר, כי זה אמור להיות ההפך
כשלאדם טוב הוא מתנהג בצורה טובה עם אחרים וההפך בדרכ
אולי לא באמת טוב לי?
וכשקשה לי אני בעצם נותנת לקושי שלי להתבטא,
ולא מדחיקה אותו
צריכה לחשוב על זה
הרבה יותר מבין ורגיש.
כשנחמד לי ואני נהיית אני מתנהגת בקצת ביצ'יות לפעמים.
זה מוזר, כי זה אמור להיות ההפך
כשלאדם טוב הוא מתנהג בצורה טובה עם אחרים וההפך בדרכ
אולי לא באמת טוב לי?
וכשקשה לי אני בעצם נותנת לקושי שלי להתבטא,
ולא מדחיקה אותו
צריכה לחשוב על זה