#1זהירות,מוזר.גיטרה אדומה

אני מרגישה לבד...ככ לבד.

אין אדם שיוכל לחיות במקומי.

עייפתי לחיות.עייפתי לשרוד.

אני לא רוצה שיקראו אותי ואז ידווחו.או יילחצו.

אני בסדר.

רק כאובה והלב שלי לא מפסיק לקלוח דם.

הכל מתפוצץ לי בפנים,האמוג'י לב אדום-נוצר עלי.

אנשים רוצים לנער אותי,לסחוט את הדמעות.לא מבינים שזה הרבה יותר עמוק ופנימי וכואב.

כשאני חושבת על מצב כזה שאדם יבוא,יפרוץ לי אל הלב,יוציא לי אותו ויחבק.פשוט יחבק ויעטוף בשתיי כפות ידיים,

זה ככ מרגיע.

אבל אני נרתעת ממגע.

אני רוצה שזה יהיה אפשרי אכשהו.שיהיה אפשרי לקבל אחרים.

נמאס לי לבהות בציור שלי על הגיטרה ולשכב במיטה עם עיניים כבויות ואור דלוק בחדר.

נמאס לחיות בשביל לישון עוד בלילה.

עוד בלילה.

בלילה אני ערה.

נמאס לי לשרוד.אני רוצה טל תחייה לנפש השרופה שלי.

הכל פחמים שמתות להיכבה.

אז לא הצליח פעם אחת,תמיד יש הזדמנות נוספת.

והכל מידי מסובך ואני רוצה לשתוק,אני לא אוהבת לדבר.לא להעיק ולא כלום.

אני רוצה חופש וזהו.

רוצה להמשיך את הציור קיר שהתחלתי בחדר.

אמא אהבה שציירתי שם.הדבקתי את האריה והמשכתי עם צבעי שמן ענקיים.

כחולתכלתאדוםכתום.הרבה אדום.אדום אדום.

מכחולים.

צבעים.

נפש משוחררת.

ציור של אריה נק בחדר וצחוק פסיכי של ילדה בת שבעשרה.

רוצה לבכות וברגע הזה לשלוף חיבוק מקופסא נסתרת,להתקפל עמוק בתוכו ולעמעם כאבים.

זה לא קרה ולא יקרה לעולם.

אין לי כסף לקנות חיבוקים וקופסאות.

אני רוצה שיקשיבו לשתיקה שלי.

אומרים ששתיקה רועמת,נשמעת הרבה יותר מצעקה.

אז זו אני,אחת ששותקת בצעקה אדירה.

אחת שכואבת.

אחת שנחתך לה הלב דקה דקה,רגע רגע,יום יום וכל החיים.

אני לא מסוגלת להכיל אנשים,לא מסוגלת להכיל כאב ולא רגעי אושר שלהם.

אני לא מסוגלת להתכתב בשיח עם עצמי אז איך אתקשר איתך.

ולא.

לא אכלתי.

ותגידי שאת בלחץ?אז תהיי בלחץ.

אני יותר בלחץ על הלב שלי מאשר על הגוף.

אני מצטערת שאנשים מכירים את הקרירות המופגנת שלי שהתפרצה לאחרונה.

אני רוצה לישון בשביל לחיות איי פעם.

רוצה להנות מקרפ או גלידה.

היום יצאתי איתם ולא אכלתי.

למה?(כי אכלתי מיקודם אמא...באמת.)כי אני שונאת להנות מאוכל.

שונאת להנות.ואני סובלת מהשנאה הזו.

אני שונאת שאנשים מתקשרים איתי.

פעם הייתי מתכתבת המון,בתאריך הזה,היו נגמרות מזמן ההודעות.

היום אפילו התראה על הגבלה לא קיבלתי.

אני מסננת.

למדתי לסנן חול בגן בצורה יפה.

לא זכור לי שלימדו אותי איך מסננים אנשים.

וכואב...כואב שאי אפשר לתאר.

כואב על אבא שאבד לי מהחיים.הוא נמצא רק במייל וגם זה בקושי.

הוא נמצא במסיכה אוהבת של-ילדתי,אהובת ליבי ונפשי.

אבא.די.

אתה לא אוהב.אני לא הלב שלך ולא הנפש.

אתה שכחת אותי ככ,מחקת אותי מהחיים שלך.אתה רק חושב שאתה מכיר אותי אבל אתה אפילו לא ראית את התעודת סופשנה שלי.

לא ראית אותי יותר מחודשיים.

לא ראית צל שדומה לי.

שכחת כמה רזיתי,שכחת שיש לי עיניים בצבע כמו שלך,שכחת שעשיתי גשר עם גומיות ירוקות שמתאימות לעיניים.

שכחת.

אותי.

את כולם.

אתה רב עם כל העולם,גם איתי,גם עם הלב שלי.

ואני עוד אהובת ליבך ונפשך.

ואני קוראת אותך בהתכתבות עם אמא,קוראת ומגלפת שקרים.

מגלפת שקרים.

מגלפת שקרים בעצמה פסיכית.

בום.

ואיכ אני לא מאמינה שכתבתי את כל זה פה.

באלי למות.

בופ.

..,,,,,,,,
בטח אסור לי להגיב, אבל לא אכפת לי. ילדה.
שלי את.
ואני כל כך אוהבת אותך. כל כך
כל כך.
(קראתי וחיממת את ליבי~)גיטרה אדומה


#2גיטרה אדומה
עבר עריכה על ידי גיטרה אדומה בתאריך כ"ה בתמוז תשע"ט 02:18

ועכשיו באלי אורז ועוף אבל אני לא אוכל.

למה?

כי בחייאת שזה משמין.זה משמין לי את הלב.משמין את הכאב.

ובאלי ים ובירה.

בירה זה דבר דוחה ככ,חסר טעם.

אבל באלי.

אז ים וצבע וגרפיטי.

ומלא גרפיטי.

ולצייר עיניים,הרבה,שיהיה נגד עין הרע(פסיכית,את לא מאמינה בזה.)

ונציי (עם דני.)נשר עם כנפיים ענקיות,נצייר אותו קשור לחוט קטן שקשור לאבן חצץ על האדמה.

ננסה לצייר אותו בתור אחד שמבין שאבן חצץ היא בתת משקל וזה רק המוח שלו שמונע מימנו לעוף.

רק המוח והמחשבה שאבן מחזיקה לך חוט.

גם אם זו אבן קטנה.יחי המוח הסתום שלנו.

והוא יהיה עם כנפיים צבעוניות,אולי אפילו יטוס להודו או תאילנד,תלוי במונסונים.

אעאעא נשר,

בואו נצרח כמו סתומיםםםםםםם.

נשררררררררררררררררררררררר.

נשר ענק ויפה וענק ויפה וענק ויפה מידי.

.

והיא אמרה לי-בואי,תפתחי את הלב שלך אלי,תתני לי לקרוא אותך..

אני לא רוצה שיקראו אותי.

רוצה שיקראו ולא יגיבו.

רוצה שיקראו ויגיבו עם לב ענק ענק.

אני לא יודעת מה באלי כבר.

באלי אורז ועוף.

..,,,,,,,,
|לב ענק|

איך את כותבת!! איך את כותבת!
לכי תאכלי אורז ועוף יפה שלי, מתי נאכל אם לא עכשיו?!

הרעיון של הציור אדיר. אהבתי
...גיטרה אדומה

פפ.נראה אם יהיה כוח לחמם.

ודני זאת את כן?!

..,,,,,,,,
ברור
...גיטרה אדומה

אחלה.

זה חייב לקרות בקרוב.

על אמת.

את את אתשורקתאחרונה

שהשם ישלח לך כוחות. הוא כבר שלח...

 

..זית שמן ודבש

אני יעשה ניסוי כלים

פחד לא מתגמלxmasterx

ואהבה לא מתגמלת פחד

מי שרוצה הכל צריך להביא הכל

או כלום

אם לא היית מרוצה לגמרי

פשוט נתחיל הכל מהתחלה

מיתוסים דמיונייםxmasterxאחרונה

לא קרו מעולם

אף אחד לא עף

ולא חי מתחת למים

לא החיה מתים

ולא חי לעולם

ועם כל זה שמיתוסים לא קרו אף פעם

הם לא מפסיקים לקרות

זה מסובך

לתפוס את זה לחשוב על זה

זה כל כך מסובך שהיא רוצה להקיא את הסיבוך ממנה

פיזית

ואין כלום

לא יוצא כלום

ואולי באמת אנחנו כלום

סתם שמים לעצמנו רגל

..דף תלוש

Maybe you weren't the one to cut my skin

But the blood that came out of me is your fault

And I'm the one who have to live with the scars for the rest of my life

..דף תלושאחרונה

She was only sixteen

?Did anybody see

She was getting kinda skinny

Tearing her fingernails 'til they bleed

She was just a girl when

She learned what to expect

Procrastinationxmasterx

דחיה

לא דחיה כזאת דחיה כזאת

להזיז הצידה

אני דוחה דברים

אבל יש גבול

יש דברים שאדחה הכל בשבילם

כשהיא באה ואומרת לי שהחגורה רופפת וצריך להוסיף עוד חור

ישר ארגז כלים

ריכוז

מוודא שהכל ישב בול

שהכל יצא מתאים עד המילימטר

אז אני עובדxmasterx

כלי עבודה

וחושב על זה שלפעמים צריך הרבה כח

משהו אגרסיבי

מפתח צינורות מאסיבי כזה כבד

להפעיל כח בשביל להגיע לשחרור

שהכל יזרום

אין תחליף לתזמון שיודע מתי להדק ומתי לשחרר

כאן ועכשיוxmasterxאחרונה

או בסבלנות

בדרך כלל הקסם האמיתי קורה בדרך

בהמתנה

רגעים קטנים בשקט שקורה בהם משהו שאתה מזהה רק אחרי שהתקדמת הלאה.

אתה אומר לעצמך וואלה היה שם משהו

מתחבר לאט

ריח ממלא את החדר

בסוף זה הפרטים הקטנים

אני צריך לצאת לטיול

לא כזה שיקרע אותי

משהו שישהה במקום

שיפתח את ההסתכלות פנימה קצת

כמו יציאה לכביש פתוח בלילה

בלי מטרה או יעד

בלי מוזיקה

רק הידיעה שאני שולט במכונה

יכול לכוון

כמו בעקידה

הוא לא רצה שיצחק ימות

הוא רצה לדעת האם תהיה מוכן לעשות את זה

בסוף העולם לא השתנה

כלום לא קרה

אבל הכל קרה

יש קצב מסוים לנסיעה כזאת

הרמוניה

זה לא רק ענין של כח זה ענין של רגש

להחזיק חומר ביד ולעצב אותו

להרגיש איפה יש התנגדות

איפה הוא נכנע

לפעמים נגיעה קלה פותחת הכל

רק להתרכז

..דף תלוש

Not all men but too many

FUCK

I'm crying

I wanna scream

No it couldn't have been him cause he's a man of faith

Why

Why is this the world we're living in

Why am I a woman

Why did I have to understand very very well every word on that song

Why. Just why

And I'll never have the answers

Cause life isn't fair

Life is a cruel thing

That you have to choose it every single day

And not give up

Even if you really really want to

I am getting better. I am

It's just the anger that's never goes away

It's the ache that constantly comes back

The tears that's never stop sliding down my face

The truth. The ugly fucking truth of this fucked up world

The experience of every fucking woman on this planet

The past that lives in my head every minute of every day

The monsters

The demons

The motherfucker that ruined my life

Let me break for tonight

Maybe tomorrow will be a better day

Maybe

Giniאחרונה

אני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹

מישהי שתסרוג לי כיפהxmasterx

משהו מצמר גדול שאוכל להיכנס לתוכה

מחממת

מה צריך יותר מזה

שתשלח לי פסוקים אקראייםxmasterx

באמצע היום

בלי הסבר

משהו מתהילים או לא משנה

לא אחשוב על זה משהו רע

שתהיה לי הסכיןxmasterx

בסוף המדבר יש ים

מישהו לרוץ איתוxmasterxאחרונה

שתהיה לי מישהי לרוץ איתה

נתקלתי בספר הזה כבר כמה פעמים השבוע וכל פעם מכיוון אחר

לא בטוח מה זה מסמן לי

בר בלפר נפטרה

שיחקה שם יפה

הספר פשוט

נחמד

לא מתיימר

לא וואו ולא רע

סיפור פשוט

כמו החיים

פשוט להמשיך לרוץ

איתה או בלעדיה