למה חשבת שיוסיף לך אושר לשאת אישה נוספת??

משיכה? תרבות? אופי דתי?

שחושב שאשתו לא יפה ובכל זאת התחתן איתה.... 

זה באמת עצוב אבל יש מקרים כאלה...

שאסור להתחתן עם מי שמכוערת בעינו...

ומכירה רווקים בני 40 פלוס שלא יתפשרו על החיצוניות אז זה לא קשור לגיל...

כל היום כולם מחפשים בעיות במקום פתרונות 

ואם כבר התחתנת, תיקח אחריות על חייך וחיי המשפחה שלך

אם אתה בוחר להמשיך בנישואים אז תעבוד על זה ואם לא אז גירושים

למה אתה בוחר לבכות על מר גורלך במשך 10 שנים ועד סוף ימיך ומצפה שנבכה איתך

ב] במקום לבכות אכלו לי שתו לי תמצא פתרון 

ג] אתהיכול או לנסות לבנות קשר שיגרום לך לאהוב לאוו דווקא להתאהב , התאמה זה משהו שיוצרים 

זה לא עדיף לך מלחיות כך אם אשתך?

לא הצלחתי להבין איך נראים חיי היום יום שלכם.

אתם חברים? מדברים? יש ביניכם קשר פיזי? רגשי?

טטכני?

רבים כל היום? שונאים? אדישים?

בוכה איתך.

מתפלל לבניין הבית במהרה.

חיבוק גדול אח יקר.

מאמין בך.

אבל הזוועה היא בחירה שלך, תיקח את עצמך בידיים ותיקח אחריות על החיים שלך.

נשמע שאתה מרגיש קורבן של החיים כשבפועל אתה, מצער לומר אבל כדאי להכיר בזה כדי להפסיק את הטעויות,

בוחר בחירות בעייתיות ואז נשאר שם לבכות..

בחרת להתחתן עם מישהי שלא חשבת שראויה ומוצלחת כי אין לך ברירה (ומה איתה? למה מגיע לה להיות נשואה כברירת מחדל?)

אחר כך נשארת איתה 10 שנים, הבאת איתה 4 ילדים לבית שאין בו אהבה וזוגיות נורמליים.

וכל מה שאתה רוצה זה שיבכו איתך בגלל הזוועה שתלווה אותך עד לקבר??

לא חבל?

לגבי טיפול:

בטיפול זוגי תוכל להבין למה בחרת דווקא בכזו אישה (אולי המחשבה שאף אחת "טובה יותר" לא תרצה אותך?)

ומה לעשות עם הבחירה הזו.

ומהצד השני להקשיב למה שהיא מרגישה וחושבת בנושא הזה..

לגבי טיפול אישי תוכל להבין למה אתה חושב דברים גרועים עליך ועל העתיד שלך, ולנסות לשנות זאת.

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת