רצתי לשאול..-Rעות-
בס"ד
 
מה אתם עושים כשאתם מרגשים מין עצב ענק כזה בלב לא מוסבר!?!
 
הבהרה-"לא אישי"-סתם שאלה..
אמממשמחה ואמונה
מנסה לספר לה' ולדבר איתו...
אם זה לא עוזר.
. לדבר עם חברה שתחזק..
אם זה לא עוזר
לחשוב על שיעור או ספר מחזק
ואם זה לא עוזר..
אני נכנסת לחדר שלי או לכל מקום שקט אחר וסתם שוכבת במיטה..
 
בודקים אם זה הזמן החודשי שלךextinct
אם זה לא, קחי כדורים נגד דיכאון.
אממאיציק הג'ינג'י
אולי בגלל שמרגישים רייקנות? כאילו חסר לך משהו בלב?
או שסתם נימאס לך לרדוף אחרי דברים ואת בסוף לא מסיגה אותם ומרגישה שהכל "תקועה"..
מרגישה שהחמצת משהו?
זה בד"כ מה קורה לי באופן אישי כשאני מרגיש ככה..
תלכי לבלות עם חברות
תדברי עם ה' ותתקרבי אליו( זה תמיד ממלא את החלל הריק הזה!)
תדברי עם חברה טובה על זה

איציק
לקחת כדורים נגד דיכאוןאלישע בן אבויה
בס"ד

זה לא כל כך פשוט. אפשר לעשות את זה גם באופן לא רשמי, אבל אז עלולים לזרוק את המשתמש למוסד לנוער עבריין או משהו..
יוווו,אלישע לפעמים התשובות שלך כ"כ עוזרות...שרון.
אין לך משהו חכם להגיד???? אל תגיד כלום, זה לא מראה הרבה חוכמה.
שרון- לא הבנתי מה כ"כ נורא במה שכתב אלישע ^^~~אני~~
מה הבעיה? סה"כ הסביר לנו שזה לא כזה פשוט לקחת כדורים נגד דיכאון, ושאם לוקחים בלי מרשם עלולים להיכנס לכלא.

ולשואלת- אז כמו שכבר אמרו - זה יכול להיגרם ממלא סיבות. יכול להיות שזה סתם שינויים בגוף שמשפיעים לפעמים על המצברוח, ויכול להיות שזו סיבה עמוקה יותר.
נסי לחשוב מאיפה העצב נובע. אם את לא מוצאת, אל תשללי אפשרות של כדורים, לפעמים אפשר להתחיל עם כדורים, הם יגרמו קצת שמחה. כמובן לא להיות תלותים בהם- אך גם זה לא עד כדי כך נורא (כמובן הכל בהתייעצות פסיכיאטר).
לפעמים זה פאילו החופש, חוסר מעש, שיעמום, יכול לגרום לזה.
אנשים שלא יודעים להעסיק את עצמם, יכולים להיכנס לדיכאון אפילו  משיעמום. אנשים כאלו מרגישים תלושים בלי מסגרת וזה גורם להם עצב אפילו בלי שהם יודעים שזה מזה. ההרגשה הזאת שאין למה לקום בבוקר וכל זה (חופש וכו') לא תמיד עושה טוב לבנאדם. (לחלקינו זה יישמע מוזר, אך תתפלאו שלהרבה אנשים חוסר מסגרת גורמת עצב)
דבר נוסף הוא- צריך לעשות דברים שאוהבים. זה הדבר היחיד שגורם באמת שמחה. למלא את היום בתחביבים וכד', יגרום סיפוק והרגשת שמחה יותר מכל דבר אחר.

אם הרעיון היה להתעצבן עליאלישע בן אבויה
בס"ד

באמת שלא אכפת לי. אם הרעיון היה לגרום לי להשתנות - הרבה מאוד אנשים ניסו להוכיח לי שהדברים שאני אומר בצורה שאני אומר הם גרועים מאוד, ואף אחד לא הצליח.
די חבל שאף אחד לא הצליח...לולה=]
כאילו, אם כ"כ הרבה אנשים אמרו לך את אותו הדבר לא כדי לראות אם יש משהו שאפשר לשנות?
ואני שואלת.אוסנת
למה "פריקה" מסוג מסוים היא בסדר, ופריקה מסוג אחר - היא לא?
 
זאת דרך התבטאות של אדם מסוים, והוא נהנה לבטא אותה.
למה אתם חוסמים אותו?
למה מותר לשחרר הודעות על התאבדות, אבל אי אפשר להשתמש בציניות ברמה נורמלית?
מצטרףהרועה
כל עוד זה בגבול הנורמלי אתה מוזמן. (כן יש דברים שלא צוחקים עליהם)
מסכימה מאוד!!שלבוקיתאחרונה
אנשים זה הגיוני!! מותר גם הודעות ציניות!!!
הגזמתם לגמרי!!!!
מבררים מה מקורו.אפחד
אממ.. תנסי-(=טליה=)
מנסים לראות את הדברים הטובים שיש.. יוצרים כמו אי קטן של 'אור' בתוך כל ה'חושך' ,תטפחי אותו,וזה מה שיצליח לעלות אותך בסופו של דבר..
 
בהצלחה!  
שמים שירים של עדי רן על שיא ווליוום!!..יוסיy
רק שעכשיו בשלושת השבועות אסור...אז פשוט מתבאסים על עצמינו....
תכלס..בקטנה
זורמים עם ה"עצבות"..כי יודעים שזו רק ירידה בשביל העליה, לפעמים זה קצת רצוי אפילו..כי אי אפשר להית כ-ל-ה-ז-מ-ן שמחים..
אז "עצובים" טיפה, ואח"כ שמחים יותר.
חוצמזה כדאי לנסות לברר מאיפה זה בא,למה.? אולי אם תדעי את הפתרון לזה יהיה לך קל יותר בהתמודדות..
(את יודעת תמיד יותר קל להילחם מול אויב מוגדר)
שתזכי להשתמח.
בהצלחה אחותייי!
טוב ושמחה.
מצטרפת^^...לולה=]
בודקים מה הבעיה האמיתית. לבד לבד, בלי אפחד. ואז מתייעצים, שואלים, חוקרים, קוריאם, כדי לדעת איך מתקנים את זה...
אה... הצטרפתי ל"אפחד" ...לולה=]
מאחורי העצב הבלתי מוסבר הזה...אוסנת
שוכנת סיבה דווקא מאוד מוסברת.
אולי היא לא הגיונית, אולי היא לא מודעת במיוחד.
אבל היא ישנה.
אני לא חושבת - ואולי זאת רק ההבנה שלי - שיש כזה דבר להיות עצוב בלי סיבה כלשהיא.
לפעמים אנחנו עצובים קצת, לא מספיקים למצוא על מה - וזה עובר.
אבל אם לא...
אולי כדאי לשבת ולחשוב, או לטייל ולחשוב - מה בדיוק מעיק לי על הלב.
לנסות לחשוב מה הרצון שלי, ולמה הוא לא בא לידי ביטוי. מה אני רוצה עכשיו, ואני לא יכולה לעשות.
 
עוד אפשרות שיכולה להיות -
אנשים שבזמן הקיץ תקועים כל היום והלילה בחדר עם מזגן... צריך קצת לצאת החוצה להתאוורר (לעשות קצת ספורט, להזיז את הגוף - זה משחרר חומרים כימיים שנותנים תחושה טובה).
זה נותן המון כוחות ומשחרר הרבה מהלב.
 
* אישית, למרות שזה לא - לכי להליכה בלילה עם חברה.
 
צום מועיל!
תודה אוסנת=תודה כולכם=]-Rעות-
קוראים ספר משמח..אנונימי (פותח)
שמים שירים..  ספר אהוב שמזמן לא קראנו.. לכתוב לעצמך...
מבטאים את זה איכשהו...נדנדה כתומה.
איך שאת מרגישה שעוזר לך.. למשל- לצייר את ההרגשה, לכתוב אותה... לצאת לטייל ולחשוב עליה או לדבר עם מישי שאת מכירה ואוהבת, וסומכת עליה על ההרגשה שלך....
 
ו- מזדהה איתך לגמרי!!!
 
3>
אני.
עקרונית שומעים מוזיקה..טכנית נשארים בדיכי...רוצה להבין
חבר'ה ביום שישי בחצות היום נגמר הדיכאון-חילא דמשכנא
שומעים מוזיקה ועושים כיופים...
ת'אמת זה יום שישי מהבוקר420mal
שמעתי שלכבוד שבת אז אין מנהגי אבלות ביום שישי.
אני יכולה גם לקנות אזרוצה להבין
בגדיל למחנה שמתחיל יום אחרי.???? זה ממש ממש ממש ממש דחוווף...
לפי מה שידוע לי מלבד כביסה - יש מנהגיחילא דמשכנא
אבלות עד חצות היום ומחצות היום מותר לעשות הכל.
(היום חצות היום היה בשעה 12:47 לוידעת מתי מחר.)
הרב שלנו אמר עכשיו בבית כנסת420mal
שמותר עכשיו לעשות הכל, חוץ מלאכול בשר.. דווקא זה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך