טוב, נו. נקרא לזה ככה.
יש עניין כזה, שכל שנה מחדש כשאני לומדת אותו הוא לא מובן, משהו בהגיון שם לא מסתדר לי. כל שנה מחדש קוראת את המשנה הזו שוב ושוב ומנסה להבין.
"והייתם נקיים מה' ומישראל".
זה לא מובן כי אם הם יודעים שהם נקיים מה' למה הם צריכים הגבלות, על מה שבינם לבינו?
ואם צריך את ההגבלות להגן מפני מה שאנשים יגידו, אז מה עוזר להם שהם נקיים מה'? לאנשים תמיד יהיה מה להגיד ועל מה להתלונן.
ומה שלומדים משם הוא שלהיות נקיים מה', זה חשוב. להיות נקיים מישראל? הרבה יותר קשה, וחשוב לא פחות.
~~~
וגם כאן. ניסיתי להיות בסדר. באמת שניסיתי. אז נקייה מה' - ממש לא. אני עושה מליון דברים שאסור (כמו זה שאני כבר לא על מדים עכשיו. כי חם. ואז מה שאסור? איך יתפסו אותי? מ"צ שיראה דוסית עם צמה וחולצת בנ"ע לא יסתכל עליה אפילו.)
אבל מישראל? באמת שניסיתי לצאת בסדר עם כולם. ועובדה שהמפקדים רואים את זה.
אבל הבנות שאיתי? אין לי מושג איך להסתדר עם זה, (ועזבו שניה את זה שאין לי מושג בכלל איך להסתדר עם בנות... זה עניין אחר). אבל הן פשוט מפונקות ומתבכיינות ואיכשהו עוד מתעצבנות עלי שהחדר לא מסודר וכאילו השעות ביציאה שהן חטפו זה בגללי.
(כתבתי את זה ביום רביעי בערב. מאז קיבלתי גם אני זמן ביציאה, ולמרות שקיצרו לי אותו, והסכימו להחשיב לי את התפילה בתור חלק מהזמן הזה, מה שאומר שלא באמת התעכבתי בבסיס, התעצבנתי מזה. על עצמי בעיקר. כי לא הצלחתי להיות בסדר ולעשות מה ואיך שצריך, ובאמת שניסיתי.)
~~~
(ואח"כ צריך ללבוש שוב מדים. כי סבא ביקש לראות אותי על מדים, וזה חשוב לו. אבל קודם עוברים בבית
)
וזהו. היה שבוע בסדר. ויש שמיים עם עננים יפים ממש שמכסים הכל וגורמים לי לדמיין שחורף עכשיו.
חודש טוב!
יש עניין כזה, שכל שנה מחדש כשאני לומדת אותו הוא לא מובן, משהו בהגיון שם לא מסתדר לי. כל שנה מחדש קוראת את המשנה הזו שוב ושוב ומנסה להבין.
"והייתם נקיים מה' ומישראל".
זה לא מובן כי אם הם יודעים שהם נקיים מה' למה הם צריכים הגבלות, על מה שבינם לבינו?
ואם צריך את ההגבלות להגן מפני מה שאנשים יגידו, אז מה עוזר להם שהם נקיים מה'? לאנשים תמיד יהיה מה להגיד ועל מה להתלונן.
ומה שלומדים משם הוא שלהיות נקיים מה', זה חשוב. להיות נקיים מישראל? הרבה יותר קשה, וחשוב לא פחות.
~~~
וגם כאן. ניסיתי להיות בסדר. באמת שניסיתי. אז נקייה מה' - ממש לא. אני עושה מליון דברים שאסור (כמו זה שאני כבר לא על מדים עכשיו. כי חם. ואז מה שאסור? איך יתפסו אותי? מ"צ שיראה דוסית עם צמה וחולצת בנ"ע לא יסתכל עליה אפילו.)
אבל מישראל? באמת שניסיתי לצאת בסדר עם כולם. ועובדה שהמפקדים רואים את זה.
אבל הבנות שאיתי? אין לי מושג איך להסתדר עם זה, (ועזבו שניה את זה שאין לי מושג בכלל איך להסתדר עם בנות... זה עניין אחר). אבל הן פשוט מפונקות ומתבכיינות ואיכשהו עוד מתעצבנות עלי שהחדר לא מסודר וכאילו השעות ביציאה שהן חטפו זה בגללי.
(כתבתי את זה ביום רביעי בערב. מאז קיבלתי גם אני זמן ביציאה, ולמרות שקיצרו לי אותו, והסכימו להחשיב לי את התפילה בתור חלק מהזמן הזה, מה שאומר שלא באמת התעכבתי בבסיס, התעצבנתי מזה. על עצמי בעיקר. כי לא הצלחתי להיות בסדר ולעשות מה ואיך שצריך, ובאמת שניסיתי.)
~~~
(ואח"כ צריך ללבוש שוב מדים. כי סבא ביקש לראות אותי על מדים, וזה חשוב לו. אבל קודם עוברים בבית
)וזהו. היה שבוע בסדר. ויש שמיים עם עננים יפים ממש שמכסים הכל וגורמים לי לדמיין שחורף עכשיו.
חודש טוב!