וסמארטפון, אופנה , קולנוע, מסעדות בצורה מוגזמת וכאלה..

וח"ו שהתכוונתי לזה..

הכוונה שלי שללכת יותר לכיוון התורה, יותר יראת שמיים וכ'..

לא שהאחרות פחות טובות 

אפילו שיש דברים מותרים, דעת חכמים לא נוחה איתם

לא מקום של בן תורה\שהייתה רואה תלמיד חכם שם..

סמארטפון? כל גדולי ישראל אסרו לסתם אדם..

קולנוע- גם להיכנס לשם, או לקניון, צריך לחשוב 100 פעם אם זה סתם או כי יש סיבה, להיכנס ולצאת

לא מקום שאדם דתי אמור לעבור בו סתם לטייל..

מסעדה? טוב כן מידי פעם, לא בהגזמה, ולא כאלה מפוצצות ברעש ובתענוגים וכאלה..

יותר לחבר בן בעל לאישתו וכאלה..

יש דברים שהם אולי מותרים, אבל לא ראויים לדעתי(ח"ו לא בא להוציא לעז, הלוואי בע"ה שאזכה להיות בן תורה אמיתי..צריך להשתדל ברוחניות, לשם לשאוף)

איזה רב מתיר סמארטפון לכל אחד?

מחילה, לא מכיר( בסדר גודל של גדול הדור כמובן)

יש אנשים הולכים לטייל בקניון..אולי אתה פרוש לא מטייל ;)

לא התכוונתי להיות תקוע ב4 קירות, אדם חייב לתת יחס מספיק לאישתו ולילדים וכ'..

אבל גבר שיפתח שולחן במסעדה לדעתי במקום מסויים זה לא מתאים..

אתה רואה את הרב שלך עושה את זה?

 יש להם היתר מרב

זה לא אומר שלכל אחד מותר להחזיק כזה

תראה לי מישהו שמתיר לא ככ מצאתי..במחילה

לא מבחינה כלכלית, עצם המקום לטייל שם בעייתי(צניעות)

ברור שבכאלה מקרים זה בסדר לצאת למסעדה לא אמרתי בכלל לא..

אבל פעם- פעמיים בשבוע?

למסעדה גדולה לפתוח שולחן?

לא בטוח

לא אומר שאסור שוב..

מי אני בכלל

במחילה, בשביל לדעתאני לא מכיר רב מגדולי הדור שמתיר,חיפשתי ולא מצאתי אשמח שתשלח לי מקור או משהו..תראה לי אחרת אני פשוט לא שמעתי משהו אחר

כן יש בעיה לצאת גם לרחוב, אבל ברחוב חייב ללכת אז הולכים(תסתכל באור לציון חכמה ומוסר בשיחות הראשונות ב-ה אני חושב מדבר על זה)

לאכל גלידה בקניון?פחות מתאים, מקום לא צנוע

כמו שמישהו  ח"ו יגיד אני רק שוחה בים אז מה אם הוא מעורב

אם צריך לקנות משהו חולצה תלך תקנה תצא כי חייב לזה התכוונתי

לא התכוונתי למעמד הכלכלי בכלל

כמו שאני לא רואה את הרב שלי יושב כל שבוע\שבועיים במסעדה פותח שולחן, אולי זה פחות מתאים(אולי עניין של גסות, כמו ששמעתי שמי שאוכל לאפה מגולגלת זה גסות כי יותר מכזית לחם ביד וכ', אבל המנהג אחרת אפשר לומר..)

..אירועים וזה תפדל

אתה לא חייב להסכים איתי,

סה"כ העדפה שלי כן :>

לא שאני רוצה להיות כאילו ב4 קירות חייב להתאוורר וזה

מה הבעיה שתגיד לי פשוט במקום שאחפש רב רב?

אני לא רוצה סתם לגרום למחלוקת,

אבל כמו שיש הבדל בן ים מעורב ללטייל בקניון, יש הבדל בן קניון לרחוב.

קניון,בגדול, לא נועד לדתיים.

אתה רואה חנויות של דתיים בקניון? 

פוסטרים של השם ישמור,מה לא

לא מקום שדתי ירא שמיים שאמור לשמור את העיניים אמור להסתובב שם.

וכן, אם אתה יודע שיש ברחוב מסוים הרבה בעיות של שמירת עיניים ויש דרך אחרת, הולכים בדרך האחרת..לא נכנסים לבעיה, חסרים חנויות גלידה ברחוב?

מה זה תרבות שלך?ממתי יש לי תרבות?המצאתי משהו חדש?

למדתי בישיבה תיכונית ואני לא כזה שונה מימך אני חושב, או מכל יהודי אחר(:

אתה לא חייב להסכים, אבל לפסול?

תעיין באור לציון שהזכרתי,לחפש לך מקור מדויק?

אתה מחפש מישהי יותר פשוטה, שהדברים הנ"ל פשוט לא מעניינים אותה (ואגב גם פשטות זה עניין של הסתכלות).

בקשר למסעדה למשל- בגלל הכסף? וכמה אתה חושב עלו הפאות של נשות גדולי ישראל?

מעטות הבנות שמגזימות בענייני אופנה וחיצוניות ב"ה, אז באמת נותרה שאלה של סגנון. כי חוסר פשטות לאו דווקא מנוגד עם ההלכה.

נכון,מישהי פשוטה..

אבל לא רק, ללכת בקו של גדולי ישראל דעת תורה..

ולא רק, להוסיף בקדושה..

מישהי יכולה להתלבש צנוע לפי ההלכה, אבל היא תלבש נגיד משהו "צועק" אבל צנוע.. זה פחות צנוע כי זה מבליט ..

לאו דווקא כסף, תראי אברכים וכל זה, לא הולכים כל יום למסעדות יוצאים וכל זה..זה יותר בבית..

נשות גדולי הדור לבשו פאות של קש, אז אני מאמין שלא הרבה כסף

ב"ה שמח לשמוע את זה(:

כן גם סגנון..

שכוייח

ראיתי מאות מהן במו עיני

כך שהבקשה ממש ממש לא מוגזמת

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.