נכנסתי לשבוע 35 .. ברוך ה עברנו דירה, אני מארגנת קוראת, מכינה תיק .. לא חסר לי במה להעסיק את עצמי.
לפני מס ימים נפלט לחמתי שההורים + אחים שלי ראו אותה ויצאו עלייה עד כלות נשמתם במקום ציבורי .. חלק מימה שהם אמרו זה שהמשפחה של בעלי כישפה אותי, שבעלי מרביץ לי שהם מצטערים שהתחתנו בכלל ושכל ההכרות בנינו הייתה טעות גדולה מההתחלה. חמתי לא סיפרה בשביל לא להלחיץ אותי.
אחרי נתק של חודשיים מהם ובהמלצת הרבנית שלי החלטנו להתקשר אליהם ולאחל להם שבת שלום .. ישר שהתקשרתי אמא שלי ענתה ״הא מה קרה מה את רוצה״ .. עניתי לה יפה מתוך כיבוד שהכל בסדר מה שלומם והיא התחילה לצעוק וניתקה את הטלפון .. כבר לא נשאר לי סבלנות אז לא התקשרתי שוב ולא ניסתי גם.
אמא שלי החליטה לשלוח הודעה שלא מביישת שום מגילה על כמה שאני מטומטמת ושלא אשלח לה הודעות ואוי לבעלי או חמתי שיפלו לה בידיים .. כבר אבדו כוחותיי אני חלשה גם מהסיפור הזה וגם מה הריון .. החלטתי לנסות ביפה להסביר לה שהצד שלו לא קשורים לעניין והכל בגלל היחס והאופי שלה החוסר אכפתיות שלה אליי ובכל אירוע משמעותי בחיים שלי היא פשוט נעלמת .. אירו אונים לחתונה, חתונה, הריון, 3 מעברי דירה, קבלת רישיון! לידה בעזרת ה באף אחד מהם היא לא נוכחות אז למה היא מצפה? להפך.. היא צריכה לשמוח שיש לי בעל מכבד אוהב שדוחף אותי להצליח ולהתפתח לפרוח ראיתי איתו עולם - הפעם הראשונה שלי באילת הייתה איתו! לא ידעתי איך אילת נראת בלעדיו! ושוב קללות עד שפשוט נחסמתי.. לא סיפרתי לבעלי על כך נכנסה השבת ופשוט שמתי את הסיפור הזה בצד, התחלתי גם טיפול פסיכולוגי וממש החלטתי לשים את כל הבעיות אצל בורא עולם שיפתור הכל!
במוצאי שבת בעלי קורא את ההודעות איתם והזדעזע שומע את השיחה שלנו שרק התקשרתי להגיד שבת שלום ולא מאמין לתשובה שלהם .. כמו תמיד אף אחד לא מבין איך הורים יכולים להתנהג בצורה הזאת לבת שלהם ובמצב שעוד רגע יולדת .. בעלי ניסה להתקשר לאבא שלי(שעד אתמול הוא החזיק ממנו אבא מאוד נורמלי) וקיבל ניתוק בפנים.. ניסה לשלוח הודעות וקיבל חסימה .. איף.. אני כבר לא מודאגת מהם ולא אכפת לי אם הם בקשר איתי או לא התרגלתי למצב שאני ובעלי זאת המשפחה שלי וזהו אין לי הורים ולילדה שלי לא יהיו סבא וסבתא !!! רק פורקת את שעל ליבי 😭

