פעמי ואז סתם חבל להעיר על זה

זה מפריע שיש אישה שמסתובבת במסיבה של גברים

ומן הסתם היא לא רק יושבת במטבח, אלא לוקחת חלק..

ובפרט שראית ושמעת שהיא פיטפטה עם בעלך...

מבינה אותך לחלוטין

עם בעלי ישירות ומסבירה שמאוד לא מתאים  שהאישה נוכחת איתו במטבח, בפרט שהיא כ"כ זורמת איתו.. כתבת שהוא איש של מטבח, ובטח החברים מצפים ממנו.. אני הייתי מציעה שישאל את החבר במה היו רוצים שיעזור, ופשוט יגיע עם האוכל מוכן וכך ימנע כמה שפחות להיפגש עם הגברת

לרוב, הוא פחות מענין אותן, החברות שלהם מעניינות אותן והגבר משמש בתור עציך נחמד שמצלם והולך

עצם העובדה שאתה אומר שהלכת לישון מוקדם זה כנראה כי לא היה לך מענין שם, לא נתנו לך הרגשת שייכות.

אבל אשה בחדר מלא גברים מושכת מבטים. במיוחד אם היא מתנהגת בחופשיות ומתחילה לדבר עם כולן. זה טבע העולם שגברים יביטו הרבה על האשה היחידה בחדר

הסיטואציה הזו מאד מאד שונה

לא התכוונתי שהיא ממש תצא מהבית אלא שתמצא דברים אחרים לעשות בו, חדר אחר לעשות מה שבא לה. בטח שלא לשבת איתם לאכול ולפטפט איתם. הכי לא לענין שבעולם.

ואני אומרת לך שבעל של חברה בערב של חברות שלי לא מענין אותי כקליפת השום. אולי אם הוא בראד פיט או משהו... אבל עד אז ממש לא, הוא חלק מהתפאורה מבחינתי.

ואמנם אני לא גבר אבל להרגיש מבטי גברים עלי הרגשתי מספיק פעמים

ותגיד אתה בתור גבר, בערב של גברים, באה אשת חבר מטופחת ונאה ויושבת אתכם ומעירה הערות וצוחקת מסיפורים כאחת מהחבר'ה - לא תסתכל עליה? לא תמשוך תשומת לב של כולם? לא מרגיש לך לא במקום?

בעלי היה משתגע מזה.

שחברים של בעלי באים והרם רווקים אני בחדר עושה משהו עם עצמי ממש לא נמצאת איתם .. לפעמים יוצאת מדברת טיפה אבל בגלל שהם רווקים (!) .
לפותחת- אני סופררררררר קנאית (בגלל שהייתי עדה לצערי למקרה של סוג של בגידה אצל זוג מסוים) , הייתי מבררת מראש מי שם , והייתי אומרת לבעלי לא ללכת ואם כן , אני איתו. 
המון ב"הצלחה. וברור להגיד לבעלך שזה מממממש לא מתאים , לא מקובל , ומכעיס. לא לשתוק

וכמו שכתבתי , אני בחדר בד"כ מחכה שילכו בקושי מדברת איתם 3 משפטים

אני בחדר , אני לא מדברת איתם. ואם כן , זה כי אני מכירה אותם כבר המון זמן , וזה בעיקר שלום שלום ומראה להם את הבת שלי. תינוקת . ושידוכים לחברות שלי . 
שיהיה לך יום טוב.

שאני טיפה יותר פתוחה מבעלי, אבל זה כי לו לא מפריע והוא סומך עליי (כמובן שעם גדרות , פשוט אני חשדנית וקנאית ברמות ) , ולי כן מפריע.

ראש של אישה הוא ראש נקי וזך יותר מראש של גבר.

ואין צורך להרחיב.

ואם עדיין "אינך" מבין תוכל לחפש במקורות שלנו.

תוכל למצוא הסברים נרחבים בנושא.

עובדה שלגברים אסור לראות נשים רוקדות

ולנשים מותר לראות גברים רוקדים

ודי למבין!

זורמת 

לא לצורך יש פה איסור. 

אל תרבה שיחה עם האישה הכוונה לאישתו

שלגבי הערב זה באמת לא נורא, ערב של גברים, זה שהאישה הסתובבה במטבח א"א לכלוא אותה ובכל אופן היא בעלת הבית, לא שהיא ישבה איתם או משהו כזה. וגם אם זה הגיע לכזה מקום זה לא משהו שהיה אפשר לצפות מראש. ומה שהיה היה וזהו. הרי באמת לא היית משאירה אותו בבית.

אבל לגבי השיחה שלה וההתנהלות הלאה- פה כדאי להציב גבולות- לא בקטע שתגבילי את בעלך אלא שתשוחחי איתו בפתיחות שזה הולך למקום פחות טוב, בגללה. לא בגללו, שהיא סוג זורם יותר מידי.

זוהי דעתי..

בהצלחה!

אם חברים של בעלי באים אליו אני צריכה ללכת מהבית? איפה נשמע כזה דבר.

או שאם האישה של החבר בבית אני גם צריכה לבוא? 

את צריכה:

1. אמון.

2. בטחון עצמי.

איך בעלך בענין?

לשלוח הודעה כלשהי שמבהירה שהוא לא ממשיך עם זה, אולי משהו כמו "אני חושב שזה שאלה לבעלך" בלי שום חיוך, ולחסום אותה.

דיברת איתו בכלל על זה שזה מפריע לך ולא נורמלי?

הוא ביום יום עובד עם נשים?

בסופו של דבר אפשר להיתקל בכאלו בכל מקום

אם זה לא היה לענין וגרם לו לאי נוחות הוא היה צריך לקום וללכת הביתה

תאמיני לי אשה בחדר של גברים שמצחקקת ואוכלת איתם, אם הם כולם מתעלמים ממנה ומדברים אחד עם השני ורק מחייכים אליה בנימוס- היא מתנדפת. זה אחריות שלהם.

אם ההודעות לא לענין אז הוא מבהיר לה את זה בתקיפות ונחמדות וחוסם

וזהו

את צריכה להבהיר שזה אחריות שלו לחסום קשר לא ראוי, אי אפשר להפיל עליה את האחריות, ככה היא וזכותה להיות ככה וכל אחד שם את הגבולות שלו

לכתוב , אני מבקשת לא לשלוח למספר זה יותר הודעות . יום טוב . ככה ! בחדות ! בקביעות ! עם עזות כשצריך כן !

אין שום היתק לזה הוא נשוי היא נשואה . ביייייייי ! לא מדברים ביניהים יותר משלום וגם זה הגזמה

סליחה אם הגבתי לך בחריפות  , זה מרתיח אותי נשים דתיות שזורמות מדי 

יש בהחלט משפחות דתיות שמקובל להיפגש זוגות חברים ולדבר

הודעות בטלפון אולי פחות נפוץ  ובטח לא חבר חדש שהרגע פגשו

אבל באופן כללי אני עובדת עם גברים ואומרת להם הרבה יותר משלום ואני דתיה מאד

כן, ברגע שיש מישהי שמתנהגת ככה באמת עדיף להגביל לשלום שלום וזהו.

לכתוב לה " נא לא לשלוח מספרים לטלפון זה , יום טוב" בליי חייכנים בלי כלום . חצופה זאתי !

וזה בסופו של דבר הרגשה שלך.

אם זה מרגיש לך לא בסדר ומפריע לך תחתכי את זה מהר!

לא אמור להיות מצב שבו אשה אחרת מאיימת (כביכול) על הזוגיות שלך

אם זה מפריע לך זה מפריע לך ואת צודקת!

עזבי עכשיו קנאית לא קנאית

ככה נראה לי מהיכרות עם עצמי

יש לבעלי חבר שאשתו מאוד נחמדה והכל ובעלי מדבר איתה חופשי וצוחקים וזה

וזה ממש לא מפריע לי וזה מרגיש לי בסדר ואין לי בעיה עם זה

לעומת זאת בעלי הוא סוכן נסיעות ואחת התקשרה אליו שיזמין לה ולבעלה כרטיסים 

והתקשורת היתה רק מולה כי היא עשתה לו הפתעה

והיא מתקשרת באיזה 12:30 בלילה והשיחה קולחת כן פריימארק לא פריימארק

ואני יושבת במיטה ליד בעלי 12 בלילה מצפה ליחס (לא משנה שקצת רבנו לפני אבל אז מה בא נדבר על זה)

והם מדברים

וככה היה כמה ימים רצופים

ואני שואלת: אוקי בלי לשפוט את בעלי עכשיו הוא לא הבין מה הבעיה....  אבל מה עם האשה???? את חיה בכוכב אחר? 

את לא יודעת שגבר נשוי אמור להיות עם אישתו בשעה הזאת? ואיפה בעלך? למה את לא איתו?

ואם לא טוב לכם ולא בא לך להיות איתו למה את מדברת עם גבר אחר עכשיו?????

ולא זאת אלא שבמהלך הטיול היא שלחה לבעלי תמונות דביקות של שתיהם כמה הם נהנים וכו'

ושוב הרבה זוגות שבעלי שולח שולחים לו תמונות להראות שהם נהנים אבל זה "שולחים" ולא "שולחת"

בקיצור בכיתי מזה הרבה וגם אמרתי לבעלי הוא לא הבין מה לא בסדר אבל הבין שזה הפריע לי וקיבל

אח"כ ששאלתי חברות הם תמכו בי שזה באמת ממש לא בסדר

אבל עד עכשיו כשאני נזכרת בזה אני בוכה!

בקיצור מסקנתי שההרגשה קובעת.

למרות שעם אשתו של חבר שלי בעלי זה כביכול שיחה חברית, והאשה השניה זה עניין מקצועי- זה הפריע לי הרבה יותר.

תלכי עם הרגשות שלך!

אין מצב שאשה אחרת גורמת לך להרגיש לא טוב בזוגיות!!

וסורי על הפריקה זה באמת דרך לי על מקום רגיש.

תהיי חזקה

תנתקי את זה היום ואפילו תוציאי עליה קצת עצבים (אני מצטערת שלא עשיתי את זה)

ותרגיעי את עצמך שזו היא ולא בעלך

לפעמים גברים לא כ"כ יודעים איך להתנהל בסיטואציות כאלה

תכניסי לך לראש שנתקלתם באשה מסכנה והתמודדתם עם זה יופי

וזה מאחוריכם.

ובע"ה תתחזקו מזה

שולחת לך חיבוק

למה את צריכה להיות עצובה בגלל טמטום של מישהו אחר ? 
דברי עם בעלך שיותר לא ילך אליו , בקיצור לא יהיה שום אינטרקציה 
ובמקביל אם ממש קשה לך תשלחי את הודעה מהפלאפון שלך אפילו. 
ותחסמי הכל . וזהו , בע"ה עוד חודש תשכחי מהעניין . 
זה מאוד כואב שולחת לך חיבוק ענקי !

שלו לא יהיה שום אינטרקציה 

בעלה ילד גדול וגם היא

ואם הם הגיעו ביחד למסקנה שהוא זה שידבר אז זה מה שמתאים להם. להתיחס לבעל כמו ילד קטן יגרום יותר נזק מתועלת

אם הוא חושב שהוא יכול לנהל את השיחה הזו, אדרבא. 

בעלה ... 

לומר לה כזה דבר אחרי שהיא אומרת שהיא דיברה עם בעלה וזה מה שהם החליטו. 

את כאילו אומרת לה , לא, אל תסמכי עליו בשום אופן. וזה אחרי שהם החליטו ביחד.

לדעתי זה לא בריא לזוגיות שלהם עצה כזו, לא מתאים.

היא אמרה שהיא זו שביקשה מבעלה לעשות את זה , ולא ש"הם החליטו ביחד" 
בהצלחה 

אז ככה

קודם כל איזה יופי, בעלך נפתח ואמר לך מפורשות מה חסר לו, מה עושה לו טוב. זה מהמם!!

בדיוק מה שזוג בתחילת הדרך צריך לגלות

עכשיו שאת יודעת יש לך הזדמנות לנצל את זה לטובתך. כן, תחמיאי המון, ותזכרי את זה לכל החיים

הרצון שלך שהוא ילמד לא סותר את המחמאות שהוא מוכשר בתחום, להיפך רק בגלל שהוא מוכשר את רוצה שילמד, תחמיאי ותגידי ותציגי את זה ככה

האשה הזו נשמעת מעולם אחר באמת. זה עולם שלה. עצוב קצת שהיא מחפשת לרצות ולשמח גברים אחרים חוץ מבעלה ולקבל מהם מחמאות ושמחה. מי שמאושרת בחיים הזוגיים שלה לא מחפשת לעזור לגברים אחרים שהיא לא ממש מכירה לחפש עבודה. וזה לא קשור לרמת הדתיות בכלל. אז תרחמי, תביני, תמחקי את זה מהראש שלך. שלום שלום.

אל תצאי מפרופורציות פה. קרה משהו לא נעים, אוקי, היא מוזרה, בעלך היה מובך, למדתם מזה המון זה על זה, על הזוגיות שלכם ועוד

את אמרת מה מפריע לך, הוא אמר מה חסר לו. תראי כמה צמחתם וגדלתם יחד כזוג!!! פשוט מהמם! מעז יצא מתוק כמה אתם מאוחדים יותר בדעותיכם וברגשותיכם.

עכשיו שחררי. בעלך יודע שזה מפריע לך, החלטתם יחד מה לעשות. די. אל תחפרי לו יותר. תני בו אמון ותתמקדי בלעזור לו להגשים את החלומות שלו

תחפשי את האינטרנט מה שצריך, תבררי על מסלולי לימוד, תנסי למצוא אנשים בתחום ותפרגני לו המון המון 

תגידי לו שסהכ האינטרס שלך הוא שהוא יעבוד כמה שיותר מהר, כי תהיה משכורת לא ככה? עצם זה דאת רוצה שילמד ומוכנה להסתדר בזמן הזה של הלימודים בלי משכורת ועם תינוק ולאפשר לו ולדחוף אותו רק מראה כמה את מפרגנת לו וכמה את אוהבת אותו ורוצה שיצליח ויתקדם בחיים.

כל מפגרת יכולה לזרוק מילים באויר שיהיה לו עבודה, היא הרי לא תלויה במשכורת שלו....

אבל הכי חשוב בעיני אחרי שדיברתם וליבנתם והבנתם וחשבתם, לשחרר. לא לדוש בזה, לא להתעסק בזה עוד ועוד ולא לאמלל אותו על משהו שלא הוא אשם בו

תצחקי עליה איתו, תרחמי עליה איתו, תרחמי על בעלה איתו- זה הכי יוציא את ה"קסם" של המחמאות המטופשות שלה.

מקווה שזה בסדר שאני אגיד.

אני מבינה את התחושה שלך מאוד, באמת לא נעים להרגיש שיש מישהי אחרת שמרגישה ככה בנוח עם בעלך.

כל אחת רוצה להרגיש אחת ומיוחדת בעיניי בעלה, וזה לגיטימי מאוד.

אז קודם כל זה מעולה ששיתפת את בעלך בזה ומשמח שהוא ואת באותו ראש ושניכם חושבים שההתנהגות הזו לא מקובלת. זה מקל מאוד

שני דברים אני רק רוצה להוסיף,

א. לגבי ההתנהגות שלה, ראיתי שהקול הדומיננטי משך מיד לכיוון של בגידה. ואני חושבת שזה לא נכון להסתכל על כל סיטואציה ברמה כזו. אין אפוטרופוס לעריות, זה נכון. אבל הרגשתי שקצת נעשה כאן עוול לגברים, כאילו אישה רק מחמיאה להן קצת או נחמדה אליהם והם ישר חושבים הלאה. אני לא חושבת שזה נכון ולא חושבת שזה בריא להסתכל על הגברים ככאלו. לכל אחד מאיתנו יש יצר, וכנראה של גברים חזק יותר. אבל זה לא אומר שהם לא יכולים לשלוט עליו וזה לא אומר שהיצר מתעורר מכל דבר. קשר חברי מידי בין גבר לאישה נשואים הוא לא בריא והוא עלול להגיע למקומות לא נכונים, אבל הכל טוב, אתם שניכם מודעים לזה ויודעים לעצור את זה. זהו. לא צריך להתחיל לפחד שכל פעם שמישהי נחמדה לבעלך יש אופציה של בגידה.

ב. הסיטואציה כשלעצמה לא נעימה, אבל מהודעה נוספת שכתבת שפורום אחר, נראה שבלי קשר יש עוד כמה דברים שמפריעים לך וייתכן שלכן גם התחושות שלך מתעצמות. אני ממליצה בחום, לא לתת למה שקרה עכשיו לטשטש את הסיבות הנוספות. אם יש דברים שמפריעים לך, דברי עליהם עם בעלך. תנסו לראות איך אתם מתמודדים איתם, איך אתם מוצאים פתרון למה שמפריע לך. כי אלו דברים חשובים מאוד ודיבור נכון שיוביל למחשבה איך להשתפר יכול לעזור לשניכם.

בהצלחה

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

2. לא

3. מעט כתמים לפני

4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.

אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.

ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.

חלק מהקושי שלי זה שהשכל מבין אבל הוא לא מצליח להשליט על הרגש...

אני חושבת אבל שזה באמת ערבוב של כמה דברים יחד. כלומר זה לא רק הניפוץ חלום. זה גם דברים שהיא עושה שלא קשורים לקשר שלנו.

לדוגמא, אני מגיעה מבית שמקפידים על ההלכה, וזה ממש חלק ממני באופן מובהק.

ב"ה בעלי הוא גם ככה וזה חשוב לו.

ההורים שלו, פחות. בלשון המעטה.

לכאורה זה בכלל לא קשור אליי! עבודת ה' שלהם ומה אני נדחפת.

אבל כשאני מתארחת, זה כן משמעותי.

כי יש דברים כל כך קריטיים בכשרות למשל שאין לה כח או שזה לא משנה בעיניה.

ואז זה כן משפיע עליי. אם זה לא היה משפחה בחיים לא הייתי אוכלת אצלם. ב ח י י ם.

פעם אחת שהיינו אצלם אז היא הוציאה עוגת שמרים. ואז שניה לפני שאכלנו היא זרקה שאחותה הכינה... אחותה לא שומרת שבת בכלל!! לא שומרת כשרות!! רק לא אוכלת בשר וחלב ביחד. מה נסגר שהיא הגישה את זה?!?!

עכשיו ברור שיש דברים שלא קשורים אליי בכלל אבל בגלל המנטליות שממנה אני מגיעה, קשה לי להעריך אותה.

אני מעריכה את זה שהיא משתדלת מאוד שיהיה קשר טוב בין הילדים. שהיא משתדלת להתעניין. שהיא סבתא אוהבת לנכדים.

אבל לצערי אני לא מצליחה שהדברים האלה יהיו הדומיננטיים בלב... השלילי גובר על החיובי

וואוו...

חיבוק לך.

אם זה ינחם - אני אוהבת מאוד את חמתי, וגם היא לא בקטע של מזגן ולא בקטע של דאודורנט לדעתי😵‍💫

אבל יש לה אחלה אוכל והיא נקייה באוכל ולא מעניין אותי מה היא עושה עם הכביסה שלה האמת

למזלי בעלי שם לה תנאי שאם היא רוצה שנגיע שתדליק אותו ותוודא שהוא גם עובד (היו כמה חודשים שהיה מקולקל והיא מבחינתה הוא לא חסר לה וסבלתי נורא. סבלנו האמת, ואני עוד לא ישנה שם ולא מחבקת אותה או מתקרבת יותר מדי,רק בחגים שמביאה לה מתנה)

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

מתמודדת עם משהו מאוד דומה. צריך לדעת לעצמינו קודם כל שזה באמת לא מקרה קלאסי וההתמודדות לא פשוטה! אישית הפסקנו להגיע לשבתות.

ובקשתי בפירוש בלי חיבוקים. אני ממש נמנעת. מנסה להיות נחמדה ולעזור מרחוק בהרבה מורכבויות שיש במשפחה.

משתפת אותך בכנות שזה היה תהליך של כמה שנים להבין שאנחנו ממש בסדר ויש כאן מורכבות אמיתית שלא מאפשרת את הקרבה שדמיינתי, אלא מצריכה מסירות מסוג אחר.

מגעיל אצלם נורא. ממש הדוגמאות שהבאת. כשאנחנו מגיעים אנחנו שוטפים רצפה ומבינים שהפעם האחרונה שהיא נשטפה היתה פעם שעברה שהגענו. (ולא מגיעים הרבה כאמור) בקיצור..... חיבוק מבין ומזדהה. את גיבורה ואלופה שככה מתאמצת ומכבדת ונזהרת בכבודם.

הרבה

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.

אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.

ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

להגיע פחות לשבת שלימה

ויותר לבקר מידי םעם

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

אתמול טיילנו ליד הבית וכשהיתה אזעקה רצנו לבניין סמוך

קצת קשה גם עם תינוקת שצריך לסחוב....

מהמם ושקט

קחו בחשבון ששומעים אזעקות הירדן

בארץ היו אזעקות בערד

וכל ירדן הפעילה סירנה....

הם כנראה לא ממקדים לאזור 

אם אתם אוהבים מסלול קצת מאתגר

אז יש את תלכיד פיראן

אנחנו עשינו מסלול מעגלי

התחלנו בבאח נחל/פלס

ירדנו לואדי

טיפסנו לחווה של אורי

וחזרנו דרך הכביש לרכבים

הכל פורח ומקסים

בני הארבע- חמש כבר צעדו הכל לבד

עם קטנים

יש שם סולמות בקיר שצריך לטפס עליהם וזה מפחיד עם קטנים

לא אוהבת פקקים

אבל עכשיו הכבישים פנויים

אז לקחתי את הילד לחוף

תרפיה בחול

קצת טבל רגלים

אסף צדפים

היה כיף

ולא היו אזעקות

לא בדרך ולא בים

איזורי העוטף שקטים יחסית.

לקחנו את הילדים לפארקים.

נהנו מאד.

מחר על האש עם המשפחה

שלישי אולי איזו חווה לשעתיים בבוקר.

הילדים מאוד נהנו

אחכ נכנסנו ליישוב ושיחקנו בגינות 

מזג אויר מעולה

ולא היו אזעקות

איזה טוב שיצאנו מהבית קצת

המצב בבית כבר הגיע לחרום 🙃

לא משהו מיוחד,

הכי חשוב שקרוב למרכז מסחרי עם ממ"ד

הילדים נהנו עד השמים וגם אנחנו

אם יוש רלוונטי לכם

היינו אתמול עם כל המשפחה המורחבת והיה מדהים!

בקושי יש שם אזעקות ויש שם מיגונית קרוב

מסלול שכונת אביעד

והאנשים שם ממש חמודים! היה מעניין לשמוע על המקום ולדבר איתם...

ואם לא אפשרי(בהרבה מקרים זה רחוק מידי)

להמשיך לנסוע ולא לעצור בצד בדרכים מסוכנות בטחונית.

כן קובעים אבל עם חברים/ משפחה לעל האש בטבע/ בבית

השנה לא יצא לפועל, הן בגלל המלחמה והן בגלל שאני נאלצת לעבוד בחול המועד ולמי יש כח לארח אחרי יום עבודה

אבל לא מוותרת על להוציא את הילדים מהבית

אתמול היינו בחוץ בפארק, היום כנראה אקח אותם לחוף לשחק בחול

לא כמו חול המועד רגיל, אבל יותרטוב מלהיתקע בבית

את ה"על האש" עשיתי להם אתמול בבית בנינג'ה

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

כולל רופאי גסטרו.

רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.

לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין. 

חלבונים וירקות יחד

ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון

או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות