(לא ערבים?...)
| בעלי חיים בלתי מוכרים נחשפו ליד רמלה 13:25, 31 מאי 2006 / ד' בסיון תשס"ו |
| במחצבה סמוכה לרמלה נחשפה מערה ובה מערכת בעלי חיים שהמדע לא הכיר. היום חשפה האוניברסיטה העברית את בעלי החיים ה"חדשים" שריכזו אליהם תשומת לב בינלאומית. |
| חוקרים באוניברסיטה העברית גילו במערה שנחשפה באחרונה במחצבה בנשר רמלה עולם תת קרקעי חדש למדע עם מינים לא ידועים של בעלי חיים. המערה מהווה מערכת אקולוגית ייחודית והיא המקום היחיד בישראל שנמצאו בו בעלי חיים יבשתיים החיים במערות בלבד ולא מחוץ להן. הממצאים הוצגו במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר. "זוהי מערה ייחודית בקנה מידה בין-לאומי", אומר פרופ' עמוס פרומקין מהיחידה לחקר המערות במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. "עד כה אותרו שמונה מינים של חסרי חוליות שרובם, אנו משערים, חדשים למדע, ובהם: ארבעה מיני סרטנים, עקרב, זנב זיף, אוֹלִיגוֹחָטָה ופסאודו-סקורפיון". למחקר שותפים חוקרי האוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' עמוס פרומקין, מנהל היחידה לחקר מערות במחלקה לגאוגרפיה, יחד עם פרופ' דב פור, ד"ר חנן דימנטמן ופרופ' אהרן אורן מהמכון למדעי החיים; ישראל נעמן, תלמיד מוסמך, וחוקרים נוספים. נציבות המים במשרד התשתיות הלאומיות תומכת במחקר מי התהום שהתגלו במערה שהם חלק מאקוויפר ירקון תנינים. המערה המשתרעת לאורך שני קילומטרים וחצי היא מערת הגיר השנייה באורכה בישראל (לאחר מערת חריטון). המערה נמצאת בעומק של 100 מטרים מתחת לפני הקרקע. מחקר המערה מחייב טיפוס בחבלים וברובה ניתן לנוע רק בזחילה. המערה סגורה למבקרים בשל חשיבותה המדעית ומיקומה בלב מחצבה פעילה. בברֵכת מים בתוך המערה חיים ארבעה מינים של חסרי חוליות, ארבעה מינים אחרים חיים מחוץ למים, במחילות ובאולמות המערה. במימי המערה גם נמצאו יצורים חד תאיים ובקטריות. חלק מהבקטריות מנצלות את הגפרית שבמים כמקור לאנרגיה ויוצרות את הבסיס התזונתי לכל המערכת האקולוגית של המערה במים וביבשה. הייחודיות הביולוגית של המערה נובעת מן התנאים הסביבתיים הייחודיים של מערה זו, ומן ההיסטוריה שלה במשך מיליוני שנים. שכבת הקִרטון (סלע משקע גירי של 'חבורת הר הצופים') שמעל למערה מנעה חִלחול של מים וחומרי מזון מפני השטח אל תוך המערה. אלו הגיעו למערה בלוויית גפרית (מקור אנרגיה) עם המים. טמפרטורת המים הגבוהה יחסית במערה (30 מעלות) ונוכחות של מימן גופרי H2S מעידים על כך שלפחות חלק מן המים במערה מגיעים מעומק רב. מהאוניברסיטההעברית נמסר לערוץ 7 כי ייתכן שניתן יהיה (בעזרת שעון מולקולרי) להעריך את מועד היפרדותם של מינים אלו זה מזה ובכך לתארך את אירוע החדירה הימית והתפרסות ים הטתיס. שני מיני סרטנים אחרים במימי המערה הגיעו אליה ממים מתוקים או מליחים (ברקיים). מנכ"ל נשר יואל פלדשו אמר היום כי חברת נשר תשמור על המערכת האקולוגית שנתגלתה במרכז המחצבה ותמנע כל פגיעה בממצא החשוב שנתגלה, וכי המפעל יאפשר לחוקרי האוניברסיטה לגשת אל המקום ולחקור לעומק את הממצאים. עוד אמר פלדשו כי הוא מעריך שרשויות התכנון יסייעו לחברה לפתח את המחצבה בשטחים חלופיים וזאת כדי למנוע כל פגיעה בממצאים שנתגלו, וכי החברה תקפיד הקפדה יתרה על מדיניות של שמירה על ערכי הטבע והסביבה למרות הקשיים התפעוליים הממשיים שייגרמו לה בעקבות גילוי המערכת האקולוגית. פלדשו הוסיף כי שיתוף הפעולה הפורה בין חברת נשר ובין החוקרים מהאוניברסיטה העברית יימשך גם בעתיד. |