ההפטרה של שבוע שעבר יצאה נגד בית מקדש למרות שלכאורה ההפטרה הזאת צריכה להסביר יותר מכל אחת אחרת את הצורך בו.

 

אז אולי המטרה היא לא בית מקדש?

המטרה היא לא בית המקדש. זאת אולי מטרה זמנית.

המטרה היא לעשות רצונו בעולם, ורצונו - להביא לתיקון העולם.

חלק מתיקון העולם, זה בית המקדש. אבל לא רק...

 

ואם יבנה בית המקדש, לא הכל יהיה ורוד. תמיד יהיה לנו למה להתקדם ובמה להשתפר.

בית מדרש הוא לענ"ד סממן שהשגנו את המטרה, שהיא שנהיה ראויים, ולכן היום לדוגמא בית מקדש בלי להיות ראויים הוא חסר תועלת. (ואני לא אתחיל לצאת נגד אנשים ספציפית אבל שכל אחד יעשה את החשבון שלו).

למרות שכנראה שתיקון העולם לגמרי לא יגיע עם בנית הבית, אלא עם תחית המתים... עם המעבר של העולם ממצבו הפיזי המוכר לנו, למצב אחר.

אחרת, למה שנמשיך להתקיים כשבית המקדש יבנה?

אה, כי יש לנו לאן להתקדם עוד.

כך שהוא כן חלק מהמטרה.

ובלעדיו היא לא תהיה הכי שלמה.

הרי לא יעלה על הדעת להגיד שהקב"ה נתן מצוה מפורשת בתורה שאין בה עניין בפני עצמה!

שהוא לא חלק מהמטרה, הוא העיקר.

הוא לא יהיה בית הרוס מבפנים?

אבל גם אם נגיע למטרה שלנו, בלעדיו זה לא יהיה שווה. הוא הפסגה, הוא האידיאל. כמובן שצריך שהוא ייבנה אחרי שנכין את עצמינו, כך שהוא יהיה הכי מושלם שיש..

לדעתי הוא כן המטרה.

 

חושבת שלא כמו שיש כאלה שאמרו מקודם שזה יהיה תהלי קשה של גאולה. ואם כן את התהליך הזה כבר עברנו. מלחמות,אינתיפדה התנתקות...

המשיח יכול לבוא בכל רגע. וכן במכה אחת את התהליך כבר עברנו.

אבל זאת רק דעתי האישית. יש מתנגדים?

משיח לא מגיע פתאום, בית המקדש לא נופל מהשמים...

אנחנו צריכים התשתדלות.

אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה.

 

האם העם שלנו מוכן לבית המקדש? האם א נ ח נ ו מוכנים?

ממש לא חושבת.

 

בית המקדש יבנה כשנהיה מתאימים לכך. אין מטרה לבנות בית, וזהו. יש מטרה להיות זכאים לכך, לבנין הזה... להיות במדרגה של בית המקדש.

ואנחנו לא.

 

 

זה נושא מאוד מאוד מאוד רחב, והעברתי על רגל אחת... מצטערת.

 

אין כזה דבר להיות בדרגה של בית המקדש כי עד שהוא לא יהיה לא נהיה בדרגה שלו. זה כמו שצריך להיות ראויים לנישואים לפני שמתחתנים. נכון, צריך בשלות מסוימת אבל עד שזה לא מגיע אי אפשר להיות ממש מוכנים כי זה דברים עמוקים שלא נוכל לדעת אותם ואיך להסתדר איתם לפני שיהיה בית המקדש. 

 

למה את מתכוונת כשאת אומרת "הכנה".

נכון, בתכל'ס - מצוות טכניות מסוימות לא נוכל לעשות עד שיבנה.

אבל מדרגה רוחנית גבוהה - בוודאי.

 

א. חצי מהעם לפחות לא שומר תו"מ. זה רחוק מאוד מאוד ממדרגה אפילו קרובה לבית המקדש...

ב. כמה שנים לפני החתונה לומדים? 18 במקרה הטוב. ובאמת, אני לא אתחיל להכנס לזה... אבל העם שלנו בתהליך גיל ההתבגרות שלו. ולכן זה עדיין לא שייך.

[אם את רוצה הרחבה על גיל ההתבגרות של העם, בקשי]

הרחבה, אם אפשר.

צריך תהליך, לפי דעתך. נכון?...

אבל האם אנחנו כבר בתוכו? או בסופו? אני אישית לא הרגשתי שינוי בשנה שנתיים האחרונות...

אני חושבת שאנחנו בעיצו של תהליך..

אולי לא 1941 שנה..

אבל בהחלט בשנים האחרונות, ואפילו מהקמת המדינה (=לא סתם אומרים אתחלתא דגאולה)..

אז.. התהליך אולי בסוף.. אולי באמצע.. מה שבטוח זה תלוי בנו!!

שהתהליך התחיל ברגע בריאת העולם, ולא יִתום עד עת קץ. ונאמר על ידי ירמיהו 'כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי' פירוש כל מהלך העולם מתחילתו ועד סופו בא מתוך התורה.

בוודאי שככל שמתקדמים - התהליך מתקדם.

ואם דיברנו על תיקון עולם, אז מהתחלת העולם התהליך מתקדם...

 

אבל יש עוד תהליכים.

והתהליך של חזרת עמ"י לארצו ---> בנית ביהמק', זה לא ממש מתחילת העולם.

זה נבנה על גבי התהליך שקרה מתחילת העולם.

 

קצת מסובך, ואני ממהרת... אז אולי הבנת.

קודם.. סביר להניח שאני חולקת עלייך!!!

אני מאמינה שכל רגע ורגע אנחנו יכולים למצוא את עצמינו..

בעליה לביהמ"ק..

איך אומרים חז"ל שלוש דברים באים בהיסח הדעת:

1. נחש

2.אבידה

3. משיח..

כן כן, כל רגע ורגע זה יכולהיות..

מישו חושב אחרת?

ולכן, משיח יכול לבוא בכול רגע.

ואז יקח זמן ונבנה לאט לאט את הבית.

אני חושבת שהמטרה זה לא הבנין עצמו. בנין זה דבר מרשים, אבל מה שחשוב - זה התוכן.

מה הבנין הזה בנה בקרבנו.

אין שום משמעות לבית המקדש, אם העם לא במדרגה שלו... ולכן הוא נחרב.

 

לפני שאנחנו מתחילים לפוצץ את הר הבית, ולבנות אבן על אבן - אנחנו צריכים לעשות בנין רוחני אצלנו פנימה.

בכ-ל העם.

אני חושבת שבית המקדש זה תהליך.

מה, בשניה שבית המקדש יפול מהשמים, כולם יחזרו בתשובה? כולם יהיו במדרגה הנכונה?

זה לא אנושי!

חלק מתפקידנו פה, זה להתקדם. אז גם לא הגיוני שיהיה לנו קיצור דרך כ"כ רציני... (וגם - לא התוצאה: בית המקדש, היא החשובה, אלא התהליך שעובר עלינו כעם).

 

אנחנו, כחלק מהעם - לא במדרגה. אנחנו רחוקים ממנה.

התהליך של החזרת העם למדרגה, יכול לקחת כמה עשורים טובים אם להיות אופטימיים...

 

ובכל זאת, ה' יכול לעשות משהו שהשכל שלנו, וההבנה העמוקה שלנו - עדיין לא מבינים.

ולכן, למרות שאני בראיה ריאלית אומרת שזה לא יקרה בזמן הקרוב, אני מודעת שה' יכול להפתיע.

משיח זה מי שנמשח (כהן משיח, משוח מלחמה, והמלך המשיח).

במקרה של המלך המשיח - מלך לא נופל מהשמים. כמו שבר כוכבא שחשבו שהוא משיח לא הגיע פתאום. הוא התחיל מרד, ועד שנכשל הוא היה בחזקת משיח. וכמו שכתב הרמב"ם: 'ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת... ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו.'

(זה לא לציטוט אם מישהו שמכיר אותי היה שומע אותי מדבר ככה..)

כי זה מבטל מצות עשה.

'מצות עשה לעשות בית ליי' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש.' הל' בית הבחירה פ"א ה"א

בסופו של דבר הוא הקב"ה

נכון העם נמצא למטה, למטה, בשפל. אבל אולי דוקא כאן המשיח צריך לבוא דוקא כשאנחנו למטה.

שמשיח זאת תקופה.

ועכשיו אנחנו בעיצומה, והעם כבר לא ממש בשפל המדרגה...

העם כבר התקדם הרבה מאז פרוץ הציונות.

 

ועוד יוסיף וימשיך...

שכן אולי זאת מחשבה קצת מושלמת מדי. אבל כן אולי כשהמשיח יבוא כל העם יחזור בתשובה? ככה פתאום בבת אחת?

והאם זה האידיאל - המטרה?

התהליך הוא המטרה.

אנחנו בני אדם, ותפקידנו לתקן פה - וזה איטי. זה אישי, זה לוקח זמן, זאת התקדמות...

בונים קומה מעל קומה. ועוד קומה, ועוד אחת.

 

ככה עושים מהפך אישיותי.

וזה מה שאנחנו צרכיים לעשות בשביל בית המקדש...

לחזור להאמין מתוך רצון.

 

[אני ממש אשמח להרחיב, אבל אני הולכת]

והחמצנו אותה.

'הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב'. ומי גזרותיו היו קשות מהצורר הגרמני שר"י, ואולי עליו חזה דניאל ברוח קדשו "והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא". אבל למרות הכל, ישראל לא שבו בכל לבבם ובכל נפשם לאביהם שבשמים.

יש את האימרה - כל דור שבית המקדש לא נבנה בימיו, כאילו נחרב בימיו.

 

אני חושבת שיש פה מהלך אלוקי, של קבלת התורה מחדש מתוך הסכמה והבנה. מתוך הגיון.

עד לפני 200 שנה, אנשים עבדו את ה' - כי ככה.

אח"כ היה מרד המוני בכל מה שלא היה נראה הגיוני... ועכשיו חוזרים לעבוד את ה' מתוך בחירה מחודשת, מובנת.

וזה לא דבר שאפשרי תוך 6 שנים בשואה... זה תהליך.

 

תהליך. תהליך. תהליך.

יחי הממלכתיות.

 

לפי דעתי מסבירה בדיוק את הסיבה לתשעה באב אנחנו בעצם לא מתאבלים על חורבן הבית לפניאלפי שנים. אלא על 'חורבן' הבית בתקופתנו כי אם הוא לא נבנה עדיין הוא נחשב כאילו נחרב עכשיו.

כמו שכתוב בספר דברים.

 

אנחנו חוטפים שבים אל ה' והוא משיב אותנו.

גם לאחר שחרב הבית עוד היו יכולים להשאר בארץ, אם ישמעאל לא היה רוצח את גדליה.

החטא שגורם לגלות הוא ביטול שמיטה ויובל:

וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ:

וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה:

אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ:

כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ:

היא קצת לא הוגנת, לדעתי.

אני חושבת שזה היה תהליך בשביל שנגיע לארץ, ולא נסיון לשוב לקב"ה.

תהליך החזרה לארץ התחיל הרבה לפני השואה.

זו נראית הזדמנות ממש קשה..לפי ההגיון וגם במציאות- מעט מאוד אנשים ניצלו אותה...

ואם כך- כל הזדמנות היא כזו?

ומה ההזדמנות בדור שלנו?

בית המקדש השני נחרב כי במקום להתכוננן למרד נלחמנו ביננו.

 

המאבק בן הקנאים למתונים לא מזכיר לכם מאבקים שמתנהלים בתוך הציבור שלנו?

בקשר למה שאלישע בן אבויה כתב. לא פיפסנו שום הזדמנות תמיד אפשר לתקן אם רוצים באמת.

אבל יש זמנים יותר מסוגלים לכך.

כמו אז, גם היום - אם זה מאבק שלא לתועלת, מאבק אישי ואלים... זה באמת שנאת חינם מיותרת.

אבל אם מבררים את הדרך (גם בדיונים, ויכוחים), ומגלים שיש דרכים שונות - זאת לא שנאת חינם. זאת הגדרה עצמית.

דרך פעולה שמתאימה לי, לנפש שלי, להבנות השכליות שלי.

 

הגדרה עצמית לא סותרת אהבה.

לקלל קבוצות אחרות, זה לשם שמיים?

אנחנו בהחלט מפורדים ונאבקים בציבור שלנו. ולא בכבוד. איפה את רואה במאבקים כבוד ותועלת?!

אני רוצה לשתף.

לפני כמה שנים כשהייתי בכיתה ג'-ד' הייתי מחוברת לה' בצורה לא רגילה הלוואי עלי עכשיו. הייתי חולמת על המשיח ובית המקדש המון. לילה אחת לפני השינה ביקשתי, התפללתי, התחננתי לה' שיראה לי מי זה המשיח. קמתי למחרת בבוקר וראיתי על הדלת תמונה של רב כלשהו זה היה משו מפחיד ממש ראיתי! הסתכלתי המון זמן. אח"כ הלכתי לאינטרנט חיפשתי בתמונות מי היה האיש הזה ולא מצאתי.

כל הצעקות מהצד החילוני כל פעם שהדתיים מביאים איזה פסק הלכה, כל הצעקות מצד הציבור הדתי לאומי כל פעם שהחרדים מחמירים יותר ממה שנראה לנו, כל הצעקות מצד הציבור החרדי כל פעם שמשהו לא לגמרי מתאים להשקפה שלהם? אני לא מתכוון לויכוח שקול בין הרב קוק, הרב שך והרבי מסאטמער, אני מתכוון לויכוחי הצעקות בין חסידים מטורפים לליטאים כועסים, כשבס"ה יש להם בערך אותה השקפה. אותם דברים שגורמים לישיבות שלמות להתפלג לשני חלקים כי יש מחלוקת קטנה בין שני ראשי הישיבה.

יש פה בירור אמת, ויש גם כמה אנשים כוחניים שמוציאים בדרך הזאת את יצר הוונדליזם שלהם.

מה אתם חושבים על זה שביקשתי לראות מי יהיה המשיח.

אני חושבת שזה קצת בעייתי...

זאת אומרת, תלוי באיזה גיל, ואם זה ממש רציני...

כי זה נשמע דבר כזה של צדיקים...אבל באמת, אם ילדה קטנה שואלת שאלה או מבקשת משהו, יש בעיה לחכות לתשובה מה' ושהוא יענה?....

לא יודעת..

באמת מצטערת, אבל זה לא אומר כלום.

א. למה שה' יראה לך?

ב. מי אמר שהוא יהיה דווקא רב?

ג. זה שבגוגל לא מצאת תמונה, זה לא אומר שהוא לא קיים... מי שלא בגוגל, לא קיים?

ד. זה קרה לכ"כ הרבה אנשים...

 

אני נגד מיסטיקה.

ככה להיכנס במישהו אחרי צום.

אבל בכל מקרה כמו שכבר כתבתי זה נ"ל סתם שטויות(אולי בלי הנ"ל).

בס"ד

 

לא כ"כ קראתי את כל התגובות אבל קראתי מאמר נחמד בנושא

 

שמסביר ש..

בזמן האמוראים, שניסו להקים את המקדש, כפי שמובא במדרש

"בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש, הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם, וכו', ולבסוף לא עלתה בידם", הרי לנו שגם לאחר חורבן הבית השני, השתדלו חכמינו לבנות את בית המקדש, ולא הסתמכו על כך שיבנה משמים.

ולכאורה אפשר לישב את הדברים ולומר, שהדבר תלוי שזכותם של ישראל, כפי שהגאולה העתידה שיכולה להיות בשני אופנים אם זכו ואם לא זכו,כלומר, אם זכו תהיה הגאולה בדרך נסית מן השמים, ואם לא זכו תהיה בדרך טבעית "על חמור" בדרך חומרית וגשמית.

-אולם האם זה באמת זכות לנו שנהיה פטורים ממצווה כל כך יקרה "ועשו לי מקדש"? ראיתי מפרשים בדרך מליצה את התפילה "והראינו בבינינו ושמחינו בתקונו", היינו, שלעתיד לבוא יראנו ה' בבנינו של בית המקדש, שירד באש משוכלל מן השמים, ואנו מבקשים שיתן לנו חלק בעשיתו, ולכל הפחות "ושמחנו בתקונו"!

 

אלא שבית המקדש הוא חובה שלנו לעשות משכן לשכינה, וזה כל תכלית בריאת האדם לעשות לשכינה דירה בתחתונים, ואם כן ערך לכך להקב"ה יעשה זאת בשבילנו, ולכן ברור שבית המקדש הוא מעשיהם של צדיקים, אלא הם אינם יכולים לעשות זאת בלא סייעתא דשמיא, ולכן הם עושים מה שיכולים, והקב"ה משלים את מלאכתם ומשרה שכינתו בתוכם, והואיל ואנו מבינים שמאתנו נדרש הרצון אבל תוצאת המעשה תלויה בקב"ה לכן נחשב שהקב"ה עשה זאת כפי שנאמר "מקדש אדני כוננו ידיך".

 

הוא מנסה להסביר את זה כמו ש"השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע!" :ו מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד? הרקיע, ומה קורה? מטר". והרי המטר יורד משמים, אלא כיצד שחפץ ה' הוא שיתפללו על הגשם, לכן נחשב שזה מעשיהם של צדיקים.ואח"כ פירש-במעשה הצדיקים כתיב, שקרוין מעשה שלהם מעשה ידיו של הקב"ה, וה"ק ומעשה ידיו, דהוא מעשה הצדיקים, מגיד הרקיע, שהרקיע מעיד עליהם לבריות שהם צדיקים, שמתפללין על הגשמים ומטר יורד

 

הקיצר-זה פחות או יותר הרעיון יש המשך זה מאמר ממש מרתק!

אבל תגידו לי אם זה מעניין אותכם בכלל..

(מקור-הרב דוד לבנון)

לילה טוב!

השמח לקבל אותו.

הרב דוד לבנון מגב"ש?

זאת לא היתה תמונה כזאת תלויה אחרת הייתי לוקחת את התמונה הזאת ושואלת מי הרב. אבל התמונה היתה כיאלו מהעץ של הדלת. רק אני ראיתי.

ולקוצ'יניו אני אומרת לך שהייתי ממש קרובה לה'.

קודם כל- מקרה מוזר, ומפחיד...=)

דבר שני- אני באמת לא יודעת. זה נשמע בעייתי, כי את לא איזה צדיק או משהו, אבל מצד שני את כן היית ילדה קטנה ותמימה וקרובה לה'....

אז זה כאילו לא בסדר אבל זה אמור להיות בסדר...הבנת?...נראה לי שזה קצת מבולבל...

אבל אני לא אוהב דברים כאלה.

 

אני חושב שהרבה יותר הגיוני שזה היה דמיון של ילדה קטנה מאשר גילוי אליהו..

וגם - אמרת שאז היית קשורה לה'...

היית קשורה, כי היית ילדה. זה היה קשר של ילדים. קשר תמים.

עכשיו את קצת מבררת את דרכך, וכשתגמרי - הקשר שלך עם ה' יהיה רציני הרבה יותר.

 

לא אהבתי את היאוש שנשמע מקולך, כאילו עכשיו את לא בקשר טוב...

זה טבעי. חלק מהירידה לצורך עליה.

 

וגם זה תהליך... ;)

כשאני אומרת הייתי בקשר טוב עם ה' אני מתכוונת מעבר לתמימות של ילדה. הייתי משקיעה את כולי בתפילה הרגשתי קרובה מאוד לה'.

וכן אם את שומעת יאוש בקול שלי יש בזה משו. היום קשה לי להתחבר אליו כמו פעם. אבל אם אתם לא מקבלים את זה הלחטה שלכם. אני אומרת עובדות. אבל אם את רוצה להסתכל על זה בתור הזיות של ילדה-מקובל עלי.

את לא היית היחידה, רבים מאיתנו מרגישים את ה'נפילה' הזאת...

כשהייתי ילדה, הייתי משקיעה בתפילה, הייתי עושה כל הלכה שאומרים לי, הייתי אוהבת אותו לגמרי - על כל דבר...

נכון.

 

מה זה גיל בת מצווה? זה גיל שבו את מקבלת את היצר הרע.

מאז, את כבר מתרחקת. מתרחקת, ושוב מתקרבת, ושוב מתרחקת...

למה?

עד גיל 12 בממוצע, ילד עושה מה שאומרים לו, אולי קצת מתמרד - אבל בסה"כ הוא מאמין לכל מה שיאמרו לו. הוא עובד את ה', כי ככה.

אח"כ מגיע גיל ההתבגרות. בגיל הזה, הבן אדם מקבל שכל פתאום, ומתחיל להכניס ספקות בכל מה שמוכר לו. מי אמר שה' אכן קיים? מי אמר שצריך לשמוע לרבנים? מה זה המצוות האלה?!

[יש בזה יתרון: אדם שלא זכה להוולד למשפחה דתית, או אדם שנדרש ממנו לפתח דרך חדשה ביהדות - מתחיל לעשות זאת בגיל הזה]

אחרי כל הבירורים האמוניים, אדם מגיע למדרגה גבוהה יותר בעבודת ה'. הוא ב ו ח ר בה מרצונו. אף אחד לא כופה עליו, והוא לא עושה את זה רק כי ככה אמרו לו... מרצון!

ולכן גם העבודה שלו רצינית יותר.

 

תראי את ההבדל בין אדם שלא עבר את גיל ההתבגרות (יש כמה כאלה), המשיך להאמין כי ככה, המשיך לקיים מצוות כמו תמיד... מעולם לא היתה לו תקופת משבר בגיל ההתבגרות.

ככה הוא ימשיך כל חייו. שומר מצוות בדיוק כמו ההורים שלו. לעולם הוא לא יתקדם.

לעומתו, אדם שאולי כמה שנים היה רחוק מה' - קיבל "פוש" רציני שדחף אותו הלאה.

 

אני לא אומרת שהזית, אולי באמת ראית את זה. הגיוני.

גם לאחותי זה קרה (בקשה מה' לראות את המשיח, וחלמה חלום...).

אבל עדיין צריך להזהר מלחשוב שזה אמת.

וגם אם כן, אז מה?

גם אם ראית את המשיח...

[וסתם - ביקשת את תגובותינו, אז אל תכעסי שאמרנו מה אנחנו חושבים]

אבל את לא הבנת אותי. בדיוק ההפך ממה שאמרת אני מרגישה. פעם הייתי עושה הכל כי הרגשתישזה באמת הכל אמיתי.ולא כמו שכתבת- כי ככה. הכל היה אמיתי. ןעכשיו אני עושה את זה כי זה מה שאמרו לעשות.

האם פעם ה ב נ ת למה את עושה את זה?

היה לך הסבר מה הטעם לקיים מצוות?

לא חשבת על זה, נכון?

 

ועכשיו את במצב זמני - את חושבת על זה.

אז כרגע, בשניה זאת ממש - את עושה סתם.

אבל אחרי שתמצאי את התשובות - תעשי בחשק ובהתלהבות.

 

תביני למה את עושה.

המשיח זה יותר כמו מה שאמרה אוסנת "ימות המשיח" וקצת פחות אדם פיזי(סליחה מכל החבדניקים בבקשה לא לקפוץ עלי יש לי תשובות אבל זה לא קשור לפה)

ואם ניראה בגמרא מה הקרטריונים לימות המשיח ניראה שבעצם הם ממש עכשיו (עליה, הארץ נותנת פירותיה בעין יפה,

ולעומת זאת חלק מימות המשיח זה"חוצפתה תיסגה...(ועוד הרבה "ברכות" שאני לא זוכר))

בית המקדש לפי רוב הפוסקים יבנה על ידנו אבל יש סדר לגאולה: למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות את בית המקדש(ע"פ הרמב"ם וכברסיכמנו שהקב"ה פסק כמהו.. סתם לפי הרבה מרבותינו בהלכות שקשורות לגאולה הלכה כרמב"ם).

ככה שזה לא יקרה פיתאום ואם תאוריטית הוא יבנה שהעם לא יהיה מוכן אז שוב פעם הוא יהיה חרוב למפרע כמו שהקב"ה אמר (לטיטוס נ"ל) "בית חרוב החרבת" כלומר אם לא מתנהגים ע"פ התורה וגם אם עולים לרגל ומקריבים קורבנות אבל לא מתנהגים ע"פ המוסר האלוקי אין שום משמעות למבנה ולהיפך זה רק לרעתנו שיש מבנה אבל מתנהגים בצורה רשעה.

לכן נ"ל שלפחות בגאולה האחרונה בית המקדש יהיה סימן שהגענו למטרה(לפחות לשלב שבו כבר מגיע לנו בית מקדש).

ד.א. לאוסנת בהתחלה כתבת שהמטרה זה תחית המתים לפחות לפי הרמב"ם המטרה היא עולם הבא ןתחית המתים היא עוד שלב בגאולה.

אומרים שלפני ביאת המשיח ובניין בית המקדש בעזרת ה' אמורים להיות חבלי משיח- צרות שלפני הגאולה, לעניות דעתי הם כבר החלו - אנחנו לא יודעים כמה זמן הם אמורים להיות ולכן בכל יום אנו מקווים ומתפללים לביאת המשיח ולבניין בית המקדש בעזרת ה', במהרה בימינו אמן!!!!!!!!!!!!!

בית המקדש יבנה לאחר חבלי משיח ורק אז תתחיל הגאולה האמיתית כמו שאמרת.......

דרך אגב כתבת דברים יפים ונכונים

כי אם כן אז התשובה היא "כן" גדול

אנחנו לא יודעים מה זה 'תחית המתים'. זה הפך הטבע, הפך העולם המוכר לנו.

זה מצב שיתכן שיעביר אותנו מהעולם המוכר, לעולם אחר, רוחני. אולי זה העולם הבא?

 

לה' פתרונים.

(יש חולקים עליו אבל הוא הדעה הכי מקובלת בענין)

תחית המתים זה פינה בגאולה(המילה "פינה" לקוחה מלשונו הקדושה ע"פ התרגום של הרב שילת)

שבה הגופות יחזרו לחיים לגמרי ואנשים יאכלו וישתו יולדו ואפילו ימותו.

ועולם הבא זה שלב שבו כבר לא יהיה גופות כנראה אבל כלשונו(על עולם הבא ולא על תחית המתים)

לא נדע עד שיהיה.

דבר ראשון, אשריכם לגמרי!! היו שאלות ממש טובות, ותשובות עמוקות.

 

נהנתם? תרצו דיון כזה כל שבוע שבועיים?

 יש למישהו רעיון לנושא?

זה היה דיון, טוב, יהיה נחמד אם יהיו עוד כאלה..

ואין לי רעיון בינתיים...

ואם אני לא אשאל עכשיו גם מי שנשאר יברח והשירשור יעלם בלי תשובות.

לך תמצא נושא כל שבועיים...

אבל לצערי אני כבר לא ישרוץ פה ביום שלישי אני עוזב לצה"ל

אבל בכל מקרה זה ממש מעלה את הרמה ורעיונות יש לי אבל אני לא יודע אם הם משהו

לדוגמא: צבא/ישיבה (יענין רק בנים אבל אפשר להרחיב לש"ל/צבא/לימודים בשביל רו תושבי הפורום)

למה לכל הרוחות כל היום א"י (אבל רק אם הדיון רציני).

כרגע זהו אבל אני לגמרי בעד. 

ישר כוח!!!!!! גם הפורום בזמן האחרון ממש מתמלא בדיונים יפים........ כל הכבוד.............. 

צבא/ישיבה זה רעיון גם כן.

אולי זה קונקרטית לא מתאים לחלקנו, אבל תיאורטית זה גם דיון חשוב.

 

האם חשוב להיות בצבא?

אפשר לדוש בזה המון...

וכן רואים שאני חושב על זה (לפי הרעיונות)