ויתעבר ה' בי למענכם (דברים ג,כו)

בפרשת ואתחנן מספר משה רבנו על תפילותיו ובקשותיו שיזכה להיכנס לארץ-ישראל, ועל כך שלא נענה – "ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אליי", ועד שהקב"ה אמר לו שלא יבקש עוד בעניין הזה, "כי לא תעבור את הירדן הזה".

אמרו חז"ל, שאילו היו בני-ישראל זוכים, הייתה הכניסה לארץ נעשית על-ידי משה רבנו, ואז הייתה כניסתם לארץ נהפכת לגאולה האמיתית והשלמה, ולא היו גולים עוד לעולם וגם בית-המקדש היה קיים קיום נצחי. בפועל לא זכו לכך והכניסה לארץ הייתה על-ידי יהושע, ולכן זו לא הייתה גאולה שלמה, ולאחר מכן באו הגלות והחורבן.

הפרשה וההפטרה

נמצא אפוא שפרשת ואתחנן מדגישה את שורש הגלות והחורבן. עם זה, הפטרת הפרשה עוסקת בנחמה הגדולה שהקב"ה מנחם את עם-ישראל – "נחמו נחמו עמי". על הנחמה הזאת אמרו חז"ל שהיא "נחמה בכפליים", על הבית הראשון ועל הבית השני, שכן הגאולה תהיה גאולה נצחית וגם בית-המקדש השלישי יתקיים לנצח.

כאן אפוא מתעוררת השאלה, איך ההפטרה מתאימה לתוכנה של הפרשה? הפרשה עוסקת במניעת כניסתו של משה רבנו לארץ ובשורש הגלות והחורבן, ואילו ההפטרה מדברת על הנחמה הגדולה שתהיה בגאולה הנצחית ובבניין בית-המקדש השלישי – והלוא ידוע שההפטרות הן "מעניין הפרשיות, דומה בדומה"?!

דרוש שילוב

על עניינה של הנחמה הכפולה מוסבר, שלכל אחד משני בתי-המקדש הייתה מעלה ייחודית, ובבית השלישי יתמזגו השתיים. המעלה של הבית הראשון – שהאירה בו התגלות אלוקית עצומה מלמעלה. בבית השני לא הייתה התגלות אלוקית גדולה כזאת (ולכן חסרו בו חמישה דברים), אולם היה בו היתרון של ההזדככות והעלייה שבאה מלמטה, מצד העולם התחתון.

כל אחת משתי המעלות הללו כשהיא לעצמה, אין בה קיום נצחי. עם כל מעלתה של ההתגלות האלוקית שבאה מלמעלה, כשאין היא מתחברת עם הזדככות של העולם התחתון – היא עתידה לחלוף ולהיפסק. כמו-כן ההזדככות שבאה מלמטה, אם אין בה העוצמות האין-סופיות של ההתגלות האלוקית שבאה מלמעלה – עתידה אף היא להגיע אל קיצה. בזה ייחודו של הבית השלישי, שבו יתמזגו שתי המעלות הללו, וזו משמעותה של הנחמה הכפולה.

משה ויהושע

עניין זה מסביר מדוע הכניסה לארץ-ישראל לא הייתה על-ידי משה אלא על-ידי יהושע דווקא. משה עניינו גילוי מלמעלה, ואילו יהושע מייצג את עבודת העולם התחתון. לכן נזקקו למלאכת הכיבוש והחלוקה של הארץ – מכיוון שבירור העולם התחתון כרוך בעבודה ממושכת, הדורשת זמן.

נמצא אפוא, שפרשת השבוע טומנת בחובה את המיזוג של מעלת משה רבנו עם היתרון המיוחד של עבודת יהושע, דבר שמביא את הגאולה הנצחית ובניין בית-המקדש הנצחי, שזה גם עניינה של ההפטרה – "נחמו נחמו עמי".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי ספר השיחות תנש"א, כרך ב, עמ' 736)