ואז כל הקטע של התייעצות אנונימית לא רלוונטי יותר.
כי אוקיי, הם לא יודעים מה השם האמיתי שלי, ממש יופי, אבל הם יודעים מי זו בלא כחל.
בעיה!!!
אינלי כח למיליון פצלשים...
קיש תפוא
בזרימהאחרונההפיתרון בד"כ הוא שיהיה את הניק הרגיל ועוד פצלש אחד (ועדיף אחד כי ככה רואים וותק וזה גורם לאנשים הרבה פעמים להתייחס יותר ברצינות) שהוא יהיה לתגובות שעדיף שיהיו אנונימיות לגמרי.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)