מלבד יומיים שלושה שהיינו בים, בעלי כל היום יושב אצל דודים שלו (אנחנו בני 30).
אני מבינה שהוא לא ראה אותם זמן רב אבל מתוך שבועיים שאנחנו כאן 80 אחוז מהזמן יושבים אצלם כמו זקנים ואנחנו זוג צעיר! בלית ברירה ישבתי איתו ובאיזשהו שלב נמאס לי וחזרתי לדירה שהשכרנו וסתם ראיתי טלוויזיה.
אנחנו אמורים לחזור מחר לארץ ופשוט בא לי לבכות,
אני מרגישה שאני צריכה חופש אמיתי..
עם חברה או אפילו לבד.. (ומקום דובר אנגלית)
האם ההרגשה שלי מוצדקת לדעתכם?
