קטע 2
השניה אמונה עושה כזה "ואי תשעה באב זה יום מעצבן אי אפשר לקרוא דברים שמחים" אני מתביישת להגיד אבל היא צודקת. לא באמת, אבל במובן כלשהו, ואפילו להיות במיטה אסור. וזה בשביל להרגיש את היום, לפעמים דברים יכולים להיות כ"כ לא מובנים. פפ אוף. באלי לקרוא ספר, להעביר את הזמן בצום. מה שעוד קשה בתשעה באב זה שאין הרבה תפילות, לעומת יום כיפור. יום כיפור זה יום מדהים, אני פשוט אוהבת את היום הזה!!! אתה מרגיש את קדושת היום, אתה מרגיש קרוב לקב"ה. ממש. ועכשיו תשעה באב, יום עצוב. אפיו לדבר עם חברות אסור. להגיד שלום. זאת הסבה שבגללה לא הכלתי לתפילה, שאני לא יפגוש חברות וזה, אני זוכרת שנה שעברה הלכתי להר המור, ואתה פוגש שם את כל העולם, לפני התפילה דיברתי עם סתם כמה נשים שהיו שם, בתפילה צחקתי עם חברות כמו זיינוקית שלא מבינה כלום מהחיים, ואחרי התפיל נשארתי איזה שעה וחי עם מדריכה לשעבר ודיברנו שנים על נושאים שבכלל לא קשורים. תכלס פשוט צריך להתמקד ביום הזה, אבל אני שואלת את עצמי איך? תכלס אני באמת לא יודעת מזה בית מקדש. זה דבר גדול ומדהים וקדוש אני יודעת, אבל מעבר לזה- אני לא יודעת כלום, בחיים לא הייתי בו, לא הרגשתי אותו, יש על זה מלא משלים, יש אחד שמאוד התחברתי, מסופר שם על בעל ואישה, שהיו נשואים הרבה זמן, ולא היה להם ילדים, הרופאים ייאשו אותם אמרו להם חבל וזה לא יהיה לכם, תאמצו וכו, אבל הם לא נכנעו. פתאום אחרי כמה שנים, הם היו בגיל 60 בערך, האישה נכנסה להריון, ואי ואי איזה ריגושים, איזה שמח, אף אחד לא האמין, כזה נס קורה, אחרי תשעה חודשים, האישה באה ללדת, באמצע הלידה משו מסתבך, והרופאים אומרים לה שרק אחד יכול להינצל- היא, או התינוק. האישה מקריבה את חייה למען הבן שלה, ומחזירה את נשמתה לבורא, הילד חי עם אבא שלו, ובגיל 13 האבא לוקח את הבן לקבר של האמא, ואבא עומד ומתפלל על הקבר שלה, הרבה דמעות הוא שופך, ממש בוכה מכל הלב, לעומת הבן שלו שמסתל ומתהלך בשיעמום כזה בין הקברים, מחכה לאבא שלו, האבא תופס אותו ואומר לו "בואנה אתה לא מתבייש ככה להתנהג, ככה לזלזל באמא שלך, שהקריבה את החיים למענך?" אז הבן מסתכל, "אני לא יודע למה להתגעגע ולבכות, אני בכלל לא מכיר אותה ולא יודע מי היא" וזהו, ברור שאנחנו הבן, וברור שאנחנו אוהבים את בית המקדש, אבל אנחנו לא באמת מתגעגעים. אין לנו איך להתגעגע, אנחנו בכלל לא יודעים מה זה, אנחנו משתדלים, ומנסים, אבל אף פעם לא נצליח, אבל אנחנו רוצים. אני רוצה!
אבא!!!!! קשה לי!!!!
תודה לכל מי שקרא. אשמח לתגובות.